הדגמת eBook
דף הבית אודותינו צור קשר פרס ברטל הגשת כתבי יד מועצה מדעית
INTERNATIONAL סל הקניות שלי
רשימת התחומים| ספרים חדשים| כתבי עת| סדרות| ספרים דיגיטליים| מבצעים

גיאורג וילהלם פרידריך הגל

גיאורג וילהלם פרידריך הגל (27 באוגוסט 1770 – 14 בנובמבר 1831), היה פילוסוף גרמני. [br]הגל נולד בשטוטגרט, ווטנבורג, במה שהיום הוא דרום מערב גרמניה. הוא התחנך ב"טיבינגר שטיפט" (הסמינר של הכנסייה הפרוטסטנטית בווטנבורג), שם הוא היה חבר של הפילוסופים לעתיד פרידריך שלינג ופרידריך הלדרלין. הוא הוקסם מחיבוריהם של שפינוזה, קאנט ורוסו, ומהמהפכה הצרפתית. רבים מחשיבים את הפילוסופיה של הגל לפסגה של התנועה של האידאליזם הפילוסופי של גרמניה במאה ה19. עתידה לתנועה זו השפעה מכרעת על אסכולות פילוסופיות עתידיות, כגון אקזיסטנציאליזם, וכן על המטריאליזם ההיסטורי של קרל מרקס. זאת ועוד, מכיוון שהגותו הפוליטית של הגל מחברת בין הנקודות החזקות של ליברליזם וקונסרבטיזם, הפילוסופיה של הגל מהווה אלטרנטיבה לליברליזם, דבר שהוא רלוונטי ביותר היום, כאשר יש הסבורים כי הליברליזם אינו מצליח לגרום לחברה ערכית משמעותית. מצד שני, יש המבקרים את הגותו של הגל ככוחנית, גאוותנית ומנופחת, הרואה את תקופתה ומקומה כפסגת העולם; השפה של הגל קשה מאוד להבנה, ויש אומרים כי הדבר נעשה בכוונה, וכי הדבר מכסה על חוסר הבנה אמיתי של הסופר עצמו. זאת ועוד, הגותו של הגל "השתלטה" על עולם הפילוסופיה במאה ה-19, עד שהיה קשה בחוגים מסוימים להביע דעות הנוגדות לו.[br]חייו ויצירתו[br]הגל למד בסמינר בטובינגן יחד עם המשורר האפי פרידריך הולדרין והאידאליסט שלינג. שלושתם צפו בהתפתחותה של המהפכה הצרפתית, וכתבו יחד ביקורת של הפילוסופיות האידאליסטיות של עמנואל קאנט ושל תלמידו, יוהן גוטליב פיכטה.[br][br]החיבור הראשון והחשוב ביותר של הגל הוא "הפנמולוגיה של הרוח" (או "של השכל"). מאוחר יותר הוא פרסם את "האנציקלופדיה של מדעי הפילוסופיה", "המדע הלוגי", ו"(עקרונות של ה)פילוסופיה של הזכות". כמה חיבורים אחרים בפילוסופיה של ההיסטוריה, דת, אסתטיקה, וההיסטוריה של הפילוסופיה חוברו מרשימות של הרצאות שהיו בידי תלמידיו ופורסמו לאחר מותו.[br][br]לכתביו של הגל יצא מוניטין על הקושי שלהם, ולרוחב הנושאים שהוא מבקש להקיף. הגל ייסד שיטה להבנת ההיסטוריה של הפילוסופיה ושל העולם עצמו, אותו הוא מסכם ב"התקדמות, שבה על תנועה מתגלה כפתרון לסתירות שהיו בתנועה הקודמת". לדוגמה, המהפכה הצרפתית בשביל הגל היוותה את ההופעה של החרות בחברה המערבית בפעם הראשונה. אך בדיוק בשל החידוש הגדול שלה, המהפכה הייתה גם קיצונית לחלוטין: מצד אחד התנועה האלימה שנצרכה בכדי לבצע את ההפיכה אינה מפסיקה, ומצד שני, היא כבר השמידה את היריב שלה. לפיכך התוצאה של המהפכה הייתה מחוייבת: החרות, שנקנתה בכל כך הרבה מאמץ, נאכלת על ידי "תקופת הטרור" הברוטלית. אולם ההיסטוריה מתקדמת על ידי לימוד מטעויות: רק אחרי, ובדיוק בגלל החוויה הזו, ניתן לחשוב על קיומה של מדינה חוקתית של אזרחים חופשיים, המגשימה גם את הכוחות המארגנים של ממשל רציונלי, ואת האידאלים המהפכניים של חרות ושוויון.[br][br]הגל אומר שיש שני אופנים של "הרעיון האוניברסלי" וכי הם תמיד האנתיתזה אחד של השני. צורה אחת היא הרעיון הכללי שלו, והצורה השנייה היא היישום הספציפי לאירועים האמיתיים בהיסטוריה. לפיכך, הוא טוען כי המטפיזיקה צריכה לעסוק בהבנת המכניקה של איך התזה והאנטיתזה מתחברים לכל מקרה פרטי. על מנת לעשות זאת, צריך להשוות בין המקרים בהיסטוריה לבין צורות היסוד שלהם, ולנסות להבין את ההבדלים ואת הדמיון ביניהם.[br][br]מלבד מהסגנון הכבד והקשה של הגל, חיבורו קשה להבנה לקהל המודרני מכיון שהייתה לו ראייה אורגנית וטלאולוגית של החברה האנושית. ראייה זו היא הניגוד מוחלט להבנה המודרנית של זכויות הפרט ושל אקזיסטנציאליזם, שהוגים בני ימינו רואים כדבר מובן מאליו.[br]מורשתו[br]המורשת של הגל עוד תידון לזמן רב. הייתה לו השפעה מכרעת על שורה ארוכה של הוגים, ולכן אפשר לתת לו את הקרדיט או להאשים אותו כמעט בכל דבר.[br][br]היסטוריונים הצביעו על השפעתו של הגל על שני מחנות שונים. ההגליאנים הימניים, התלמדיים הישירים של הגל בפרידריך-וילהלמס-אוניברסיטט (היום אוניברסיטת הומבולט של ברלין), תמכו באורתודוקסיה אוונגליאנית ובשמרנות פוליטית של התקופה של הרסטורציה שלאחר נפוליאון.[br][br]ההגליאנים השמאליים, הידועים גם כהגליאנים הצעירים, פירשו את הגל באופן מהפכני, מה שהוביל לתמיכה באתאיזם בדת ובדמוקרטיה ליברלית בפוליטיקה. הוגים וסופרים שמיוחסים בדרך כלל להגליאנים הצעירים כוללים את ברונו באוור, ארנולד רוג', דוד פרידריך שטראוס, לודוויג פאורבך, מקס סטירנר, והמפורסמים מכולם – קרל מרקס ופרידריך אנגלס – שכולם הכירו היטב את כתביהם של האחרים. קבוצה של הגליאנים צעירים הידועה כ"די פרין" ("החופשיים") נפגשה תכופות לדיון בבר בשם "היפלס וויינסטוב" בפרידריכשטראס בברלין בשנות השלושים והארבעים של המאה התשעה עשרה. בסביבה זו, כמה מהחשיבה המשפיעה ביותר של ה150 שנה האחרונות נעשתה – הביקורת הרדיקלית והדיונים העזים של ההגליאנים הצעירים נתנה השראה לרעיונות משפיעים של אתאיזם, הומניזם, קומוניזם, אנרכיזם ואגואיזם.[br][br]מבין ה"הגליאנים השמאליים", כמעט אף אחד לא זיהה את עצמו כהגליאני, ורבים מהם דחו בפומבי או העליבו את המורשת של הפילוסופיה של הגל. אף על פי כן, הקטגוריה ההיסטורית הזו נמצאה כמועילה בפילוסופיה האקדמית בת זמננו. הביקורת של הגל שהוצעה על ידי ה"הגליאנים השמאליים" הובילה את הקו של הגותו של הגל לכיוונים רדיקליים חדשים – ומהווים חלק חשוב מהספרות על הגל.[br][br]בתיאורים בני ימינו של הגליאניזם, הדיאלקטיקה של הגל מחולקת לשם הנוחות לשלוש תנועות הקרויות "תזה" (בדוגמה ההיסטורית הצרפתית, המהפכה), "אנטיתזה" (הטרור שהגיע לאחר מכן), ו"סינתזה" (המדינה החוקתית של האזרחים החופשיים). הגל עצמו לא השתמש בחלוקה זו כלל, אף כי היא פותחה מוקדם יותר על ידי פיכטה בתיאור הדומה שלו של היחס בין הפרט לבין העולם. הלמדנות הגליאנית רצינית אינה משתמשת בחלוקה המשולשת הזו בכדי להאיר על הגותו של הגל. הגל אמנם מזכיר את השני התנועות הראשונות, אך הוא אינו מזכיר את ה"סינתזה" אלא את ה"שלם".[br][br]הגל השתמש בשיטה הדיאלקטית הזו על מנת להסביר את כל ההיסטוריה של הפילוסופיה, המדע, האמנות, הפוליטיקה והדת, אך מבקרים מודרניים רבים הצביעו על כך שהגל נוטה להחליק על המציאות ההיסטורית על מנת להכניס את ההיסטוריה לתוך התבנית שהוא יצר. קרל פופר, מבקר של הגל בספרו "החברה הפתוחה ואויביה", מציע כי שיטתו של הגל היא הצדקה נסתרת למחצה לשלטונו של פרידריך וילהלם השלישי, שליט פרוסיה, וכי המטרה הסופית של ההיסטוריה לפי הגל היא להגיע למדינה הדומה להפתיע לפרוסיה של שנות השלושים של המאה ה-19. ראייה זו של הגל כאפולוגיסט של הכוח המדיני וכאחד ממבשרי הטוטליטריזם של המאה ה-20 בוקרה קשות על ידי הרברט מרקוזה בספרו "הגיון ומהפכה: הגל ועלייתה של התאוריה החברתית", כשהוא טוען כי הגל לא היה אפולוגיסט לאף מדינה או צורת סמכות רק בגלל שהיא הייתה קיימת: עבור הגל, המדינה תמיד צריכה להיות רציונאלית. ארתור שופנהאואר שנא את הגל בגלל ההיסטורציזם של הלה (בין השאר), וכינה את הגותו של הגל "פסודו-פילוסופיה אובסקוריישינסטית" (כלומר, המנסה להסתיר). פילוסופים מודרניים רבים ההולכים בדרכי הפילוסופיה הבריטית והקנטיאנית אמרו דברים דומים.[br][br]במאה ה-20, הפילוסופיה של הגל עברה רנסנס חשוב. מרקסיסטים בעלי נטייה פילוסופית ראו בו את האב הפילוסופי של המרקסיזם, וכן הגישה ההיסטורית לכל דבר שהמאה ה20 נטתה לה התאימה לרוח ההגליאנית. כמו כן הייתה הכרה גוברת בחשיבותה של המטודה הדיאלקטית שלו. הספר שעשה הכי הרבה להביא את הגל לידיעת המרקסיסטים הוא אולי "היסטוריה ותודעת-מעמד", מאת גאורג לוקאס. ספר זה חידש את ההתעניינות בהגל המופיעה החיבוריהם של הרברט מרקוזה, תיאודור אדורנו, ארנסט בלוך, אלכסנדר קוייבה וגות'הרד גונתר, ואחרים. הרנסנס ההגליאני הדגיש גם את החשיבות של כתביו המוקדמים של הגל, כלומר אלו שפורסמו לפני "הפנומנולוגיה של הרוח". בזמן האחרון, שני פילוסופים אמריקאיים חשובים, ג'ון מק'דואל ורוברט ברנדום (שלפעמים מתייחסים אליהם, קצת בצחוק, כהגליאנים של אוניברסיטת פיטסבורג), הושפעו עמוקות על ידי הגל. ספרו של השמרן האמריקאי פרנסיס פוקאיאמה, "קץ ההיסטוריה והאדם האחרון" הושפע מאוד על ידי המלומד ההגליאני אלכסנדר קוייבה.[br]כתבים עיקריים[br]"הפנומנולוגיה של הרוח", 1806. [br]"מדע הלוגיקה", 1812-1816 [br]"אנציקלופדיה של המדעים הפילוסופיים", 1817-1830, מחולק לשלוש חטיבות עיקריות: [br]"הלוגיקה" [br]"פילוסופיה של הטבע" [br]"פילוסופיה של השכל" [br]"הפילוסופיה של המשפט" [br]"הרצאות על אסתטיקה" [br]"הרצאות על הפילוסופיה של ההיסטוריה העולמית." [br]"הרצאות על ההיסטוריה של הפילוסופיה" [br]"הרצאות על הפילוסופיה של הדת" [br]
מציג 1 - 2 מתוך 2
הוצאות מתארחות| זכויות יוצרים| דמי טיפול ומשלוח| תנאי שימוש| אבטחה| ספרי לימוד| קישורים מומלצים| רשימת המחברים| עותקי ביקורת| שירות לקוחות
הוצאת מאגנס מפרסמת ספרי מחקר וספרי עיון, כתבי עת, ספרי לימוד בכל תחומי המחקר כגון ספרי אמנות, ספרי אנטישמיות, ספרי ארכאולוגיה, ספרי אתיקה, ספרי בלשנות ולשון, ספרי גאוגרפיה, ספרי דתות (אסלאם, נצרות), ספרי הגות ותרבות יהודית (חסידות, מיסטיקה יהודית, מקרא, פילוסופיה ומחשבה יהודית, תלמוד הלכה ומדרש, תפילה ופיוט), היסטוריה, המזרח הקדום, ספרי חוק ומשפט, ספרי חינוך, ספרי חקלאות, ספרי חקר השואה, ספרי כלכלה, ספרי לימודים קלסיים, ספרי מדע המדינה ויחסים בינלאומיים, ספרי מדעי הטבע, ספרי כימיה, ספרי מתמטיקה, ספרי פיזיקה, מילונים וספרי יעץ, ספרי מנהל עסקים, ספרי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, ספרי ספרות, ספרי לימוד אנגלית, ספרי לימוד כלכלה, ספרי לימוד מחשבים ותכנות, ספרי לימוד מתמטיקה, ספרי לימוד סטטיסטיקה, ספרי לימוד עברית, ספרי לימוד ערבית, ספרי לימוד פיזיקה, ספרי לימוד רפואה, ספרי לימוד מוסיקה ואמנות, ספרים ללימוד שפות, ספרי עבודה סוציאלית, ספרי פוליטיקה, ספרי פולקלור ותרבות עממית, ספרי פילוסופיה, ספרי פסיכולוגיה, ספרי רפואה ובריאות, ספרי תקשורת, ספרים ביידיש. ספרי הוצאת מאגנס מתפרסמים גם כספרים דיגיטליים. © כל הזכויות שמורות להוצאת ספרים ע"ש י.ל מאגנס האוניברסיטה העברית (1978) בע"מ
Powered by NetIS™ - ePublishing Platform