יסודי צורות הפיוט

השירה הגדולה שנכתבה בארץ ישראל במאות החמישית-השביעית בידי יוסי בן-יוסי ויניי ור' אלעזר בירבי קליר עשירה בצורות יותר מכל אסכולה אחרת של שירה עברית. מניין באו לה צורות השיר? הספר מבאר לראשונה כי המדרש הוא שהמציא לפיוט את צורותיו. יחד עם התוכן שלקח הפיוט מן המדרש והתלמוד קיבל מהם גם צורות שיר. דבר זה כרוך בחידוש אחר המתבאר בחיבור הזה, שדברי מדרש, בייחוד דרשות המיוסדות על מידות שהתורה נדרשת בהן, נכתבו בצורות רטוריות בעלות תכונות אסתטיות, והדרשנים לטשו אותן דור אחר דור, והפייטנים לא הוצרכו להוסיף בהן אלא צחצוח וחרוז. כך עלתה בידי הפייטנים להתקין לשירתם מתוך הרטוריקה של המדרש צורות שיר מפוארות ומגוונות. הצורות שבאו מן המדרש נשתמר בהן הכוח התרבותי הרב של המדרש, ונתקיימו במשך מאות שנים, והשפעתן הגיעה עד לשירתם של ר' שלמה אבן גבירול ור' יהודה הלוי ושאר משוררים בתקופת שירת ספרד.