הספר מיועד בעיקר לאנשים המכירים את יצירתו של פרנץ קפקא (1883-1924) והמבקשים להבין את סביבתו החברתית והתרבותית, שמצאה את ביטויה ביצירתו הספרותית. המחבר סוקר את היצירות החשובות ביותר של קפקא ומצביע על הזיקה בין חוויותיו האישיות לבין יצירותיו. קפקא היה תוצר של הבורגנות היהודית בפראג, המזוהה עם תרבות העילית הגרמנית בצ´כיה, הרחוקה מן היהדות ומן העם הצ´כי. במשפחתו הקשר ליהדות היה רופף וטקסי, אך בין האינטלקטואלים היהודים הצעירים נשבו רוחות אחרות: רצון להתקרב למקורותיהם היהודיים, משיכה למיסטיקה יהודית ולציונות. קפקא לקח חלק מחיי התרבות התוססים של זמנו, אך אופיו המורכב והמסוכסך לא אפשר לו להזדהות הזדהות מלאה עם מי מן הזרמים הללו. בדידותו לצד זרותו לסביבתו ולמשפחתו, העניקו ליצירתו את אופייה הייחודי. חבריו הקרובים וגם אהובותיו, שהבינו לליבו, פיתחו כלפיו קשר עמוק. הספר שופך אור על כל אלה ומעניק לקורא כלים חדשים להבנת קפקא ויצירתו.