מאז מלחמת העולם השנייה, ובמיוחד מאז שנות השישים, ניכרת מגמה של פיחות בחשיבותה של המשפחה בעולם המערבי. גיל הנישואים עולה, מספרם של הלא נשואים מתוך בחירה ושל זוגות בלי ילדים גדל והגירושים מתרבים. ההיסטוריה הישראלית מצביעה על מגמה כמעט הפוכה. אחרי תקופה מהפכנית של אידיאולוגיה השוללת את המשפחה, לפחות מצד העליות החלוציות, זכתה המשפחה למקום מכובד ולהכרה מלאה, בחוק ובאידיאולוגיה כאחד. הפמיליזם של החברה הישראלית מוצא את ביטויו כמעט בכל תחומי החיים, הפורמליים והלא-פורמליים. הסממנים ניכרים בנתונים הדמוגרפיים, בעמדות האוכלוסייה, במקום המרכזי שנועד לילדים, ברשתות החברתיות ובערכים המוצהרים של העילית הפוליטית, הדתית ואף החילונית. פרופיל המשפחה הישראלית מובא בספר זה דרך נושאים כגון: התשתית הדמוגרפית-סטטיסטית, מודל המשפחה התנכ"י, נסיבות היסטוריות כגון השואה, מלחמות והגירה ועוד.