סדר העולם כיום מתאפיין בהתכווצות והתרחבות של העולם. מצד אחד התקשורת, האינטרנט והכלכלה מקרבים את חלקי העולם זה לזה. כל אלה יוצרים שפות גלובליות לתקשורת, מסחר ותיירות – האנגלית ושפת המחשב. מצד שני מתרחב העולם מבחינת הפריצה אל החלל, מבחינת הידע ומבחינת השימוש בידע כמפתח להבנה ולרווחה. גדל מספר המדינות הדמוקרטיות, או המדינות המחפשות דרך של דיאלוג פוליטי לפתרון בעיות, או מקימות מוסדות המצמצמים את מרות המדינה ובדרך זו מאפשרים לאדם החופשי יותר מרחב פעולה. הגישה הגלובלית עשויה להיות אזמל מנתחים ועלולה להיות קרדום קהה, הכל תלוי בטבע האדם ובתבונתם של מנהיגים ושל המוני אדם. העובדה שאי-אפשר להגיע להסכמה אוניברסאלית תמיד תותיר קבוצות, מדינות ועמים, אשר שום מציאות לא תספק אותם, קבוצות כאלה עלולות לבטא את חוסר ההסכמה שלהן בטרור. אולם החתירה להסכמה אוניברסאלית מתוך אמונה כי "הידע משחרר", מעניקה לסדר העולמי סיכוי סביר.