ר’ אלעזר בירבי קליר (‘הקליר’ בפי העם) הוא המפורסם והפורה שבין משוררינו בתקופת השיא של הפיוט הקדום העברי בארץ ישראל – בין המאה השישית למאה השמינית לספירה. חלק מאלפי הפיוטים שכתב השתמר במחזורי אשכנז, צרפת ואיטליה, ומקצת מיצירותיו נאמרות בבתי הכנסת עד היום. ממצאי גניזות קהיר מלמדים שבמחזורים האירופיים לא נשתמרו אלא מקצת מיצירותיו של הקלירי. מתברר שהוא עיטר בכמה סדרות של פיוטים – ובעיקר בקדושתאות, הן מערכות הפיוטים לתפילות העמידה המתרחבות לקראת הקדושה – כל אחת מתפילות היום, וכתב שוב ושוב יצירות חדשות שבאו להחליף את קודמותיהן. בצד קדושתאותיו למוסף ולנעילה שבדפוסי אשכנז, התגלו בגניזה קדושתאות מקבילות לתפילות אלה, וכן פיוטים לערבית, לשחרית ולמנחה. כמו כן התברר שהקדושתאות שבמחזורי אשכנז השתבשו, חלק מהקטעים המקוריים שהיו בהן הושמטו, ונוספו בהן קטעים מאוחרים. בספר שלפנינו מרוכזים כל הפיוטים ששרדו ממורשתו של ר’ אלעזר בירבי קליר לכל התפילות, תוך ניסיון לשחזר את הקומפוזיציות השלמות מתוך קטעי הגניזה, כמובן גם בעזרת החומר שבמחזורים האירופיים. הפיוטים מודפסים באופן המבליט את תבניותיהם השיריות, והם מנוקדים ומלווים בביאור מקיף. בצד כל פיוט מפורטים, במדור נפרד, גם שינויי נוסחיו על פי מקורותיו שבידינו. שחזור הקדושתאות העלה שאלות רבות, ואלו נדונות בפירוט במבוא מקיף. הדיון כולל בירור ממצה של הרכבה של כל קומפוזיציה, של ייעודה המדויק ושל שאלת ייחוסו לקלירי של כל קטע, גם מסוגי פיוט אחרים. במבוא מתוארות גם תבניות הפיוטים לסוגיהם, סגולותיהם השיריות, לשונם הייחודית, תוכניהם וכן מסורות מדרש ייחודיות וענייני הלכה ומנהג המופיעים בהם. בספר מופיעים קטעי שיר רבים מאוד שטרם נדפסו במהדורה מדעית מתוקנת.

'קדושתא' היא מערכת פיוטים לתפילת עמידה, המתרחבת לכבוד אמירת הקדושה ומונה חלקים רבים ומורכבים. ראשיתה בארץ ישראל, במאה הרביעית או החמישית. לפנינו היא עומדת לראשונה כקומפוזיציה בנויה בעלת חוקים סדורים ומורכבים ביצירתו של הפייטן יניי, בן אמצע המאה השישית, רבו של ר' אלעזר בירבי קליר (המכונה בפי העם 'הקליר'). כפי שהיא מופיעה לפנינו במאות יצירות של יניי והבאים אחריו, צופנת הקדושתא סודות רבים: שרשרות הפסוקים מסתוריות מלוות את חלקיה הראשונים; פסוק קבוע המסיים את השרשרת השלישית, ואחריו המילים המוזרות 'אל נא'; חלק רביעי שתבניתו חופשית, המסתיים תמיד, משום מה, במילה 'קדוש'; חלק חמישי שבפיוטי יניי הוא ה'עשירייה', פיוט בעל אקרוסטיכון קטוע של עשר אותיות בלבד, ואחריו תפילה הפותחת 'אל נא לעולם תוערץ' וסיבת הופעתה אינה ברורה; ובהמשך קבוצת פיוטים המכונים 'רהיטים', הכתובים מסיבה כלשהי בתבניות סטראוטיפיות ייחודיות; ואין אלו אלא מקצת מן התמיהות העולות מן הקדושתאות של יניי וחבריו. הדיונים בספר מוקדשים להצעת פתרונות לכל השאלות הללו ולאחרות, תוך חשיפת שרידי קדושתאות שקדמו ליניי, ומתוך העיון בהן – חתירה להצבת מודל התפתחותי רצוף ומובנה של הקדושתא, מראשיתה ועד להופעתה המורכבת בימי יניי ור' אלעזר בירבי קליר. הספר נועד בראש ובראשונה לחוקרים, אבל גם המתעניינים בפיוט ובתולדותיו שאינם אנשי מחקר יוכלו להיחשף דרכו לאוצר גדול של פיוטים קדומים, אשר ביניהם מסתתרים קטעים מרהיבים ביופיים הרואים כאן אור לראשונה.

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. בחוברת הנוכחית מופיעים המאמרים הבאים: אלחנן ריינר - יהושע הוא רשב"י, חצור היא מרון: לטיפולוגיה של סיפור ייסוד גלילי (עוד פרק בעולמו הדתי של היהודי הגלילי) ג'יימס נתן פורד ואלון תן עמי - קערת השבעה על שם רב משרשיה בר קאקי שולמית אליצור - להשלמת שני השערים הראשונים בספר 'אשא משלי' לרב סעדיה גאון מתי הוס - פתיחתה של המקאמה 'נאום טוביהו בן צדקיהו' ליוסף בן יהודה אבן שמעון יוסי עופר - מדוע טעה רמב"ן בקריאת הכתובת שעל מטבע השקל? חנן חבר - הטראומה של בעלת הארמון בצלאל בר-כוכבא - האיסיים, היו גם היו רחל אליאור - איסיים, או הכוהנים בני צדוק ואנשי בריתם. תשובה לב' בר-כוכבא, 'האיסיים, היו גם היו'

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. בחוברת הנוכחית מופיעים המאמרים הבאים:

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. בחוברת הנוכחית מופיעים המאמרים הבאים: מנחם קיסטר נוסחי ברכה ותפילה לאור קטעים ליטורגיים ממדבר יהודה יואב רוזנטל דף חדש של מגילת תענית וביאורה ורד נעם בעקבות הדף החדש של הביאור למגילת תענית שולמית אליצור שרשרת הפסוקים בקדושתא והברכה הקדומה משה אידל בין אשכנז לקסטיליה במאה השלוש עשרה – השבעות, רשימות, ושערי דרשות בחוגו של ר' נחמיה בן שלמה הנביא והשפעותיהן איילת סיידלר 'הכפל לחזק לו טעם אחר' – 'טעמו האחר' של הכפל בפירוש רד"ק יואל מרציאנו מארגון לקסטיליה – לתולדות שיטת לימודם של חכמי ספרד במאה החמש עשרה נתן כהן בין סגנונות כתיבה ואידיאולוגיות פוליטיות – דוד ברגלסון ויצירתו (ביקורת ספרים)

במשך יותר מאלף וארבע מאות שנים מהלכת בישראל רשימה הכוללת לפחות צום אחד אך לעתים גם שניים, שלושה ואף ארבעה צומות בכל חודש וחודש. הצומות מציינים אסונות שאירעו בתקופת המקרא, בימי בית שני או סמוך לזמן חורבנו, ובעיקר את ימי פטירתם של אישים מפורסמים. הרשימה חדרה לספרי הלכה מרכזיים, ובכמה חוגים מציינים עד היום חלק מן התאריכים הרשומים בה, אם כי לא בצום. במחקר היא מכונה 'מגילת תענית בתרא'. בספר זה נערך מעקב אחרי הרשימה וגלגוליה. נחשפים כאן ענפים בלתי ידועים של הרשימה, המתגלים מתוך רשימות בכתבי יד, פיוטים קדומים ועוד מקורות מפתיעים. כל אלו מוצגים בפירוט תוך מעקב אחרי התפתחויותיהם במרוצת הדורות. לאחר מכן בא ניתוח סינופטי של כל תענית ותענית, ונעשה ניסיון לפתור כמה חידות ותעלומות הכרוכות בחלק מן הצומות. לקראת סיום הספר מוקדש פרק מפורט להופעותיה המורכבות של הרשימה בספרות ההלכה לדורותיה. בפרק האחרון נחשף סדרה הפנימי של הרשימה ונעשה ניסיון לעמוד על דמותה המקורית, ומתוך כך לעקוב אחרי מפת גלגוליה בתפוצות ישראל.

בספר זה יוצאים לאור לראשונה, מתוך כתבי יד רבים מן הגניזה הקהירית, פיוטיו של אחד הפייטנים החשובים: ר' פינחס הכהן בירבי יעקב, שפעל בארץ ישראל (באזור טבריה) בסביבות אמצע המאה השמינית. ר' פינחס חותם את התקופה הקלסית של הפיוט הארץ ישראלי הקדום. יצירתו משמרת את מגוון הסוגים הגדול המאפיין את הפיוט הקלסי, ועם זאת אפשר לראות בה כיוונים ראשונים של תהליכים חדשים אשר יאפיינו את תקופת הפייטנות המזרחית המאוחרת. פיוטי ר' פינחס מעידים על משורר גדול, בעל אורך נשימה קומפוזיציוני מרשים. בכמה מהם הוא הגיע לשיאים מיוחדים, בעיקר בפיתוחים דרמתיים מעוצמים. הפיוטים הבאים בספר מלווים בשינויי נוסחאות ובביאור מפורט. למהדורת השירים נוסף מבוא מקיף, הדן בפייטן עצמו וביצירתו. מתבררות בו שאלות ייחוסו וייעודו של כל פיוט, תבניות הפיוטים, מהלכיהם הספרותיים ולשונם, וכן תוכניהם, מקורותיהם הספרותיים ומנהגים קדומים הנלמדים מתוכם. תוך כדי דיון עולות מילים עבריות שלא נרשמו עד כה, נחשפים מדרשים שנשכחו ברבות השנים ומתגלות מסורות הלכה ארץ ישראליות אותנטיות. לציון מיוחד ראויים פרטים על חשבון הלוח העברי ומנהגי תענית קדומים העולים מן הפיוטים. אך מעבר לכל אלה, כינוס פיוטי ר' פינחס הכהן משיב אל חיק הספרות העברית את אחד המשוררים הגדולים שעמדו לעם ישראל, ואפשר מעתה לשוב וליהנות מיצירתו העשירה. ההדירה והוסיפה מבואות וביאורים שולמית אליצור.

בספר זה נעשה ניסיון ראשון מסוגו לרכז פיוטים במהדורה מדעית לא על פי מחברם אלא על פי סוגם: נאספו בו מכתבי יד מן הגניזה הקהירית כל מחזורי השבעתות (פיוטים לתפילת עמידה של שבת) שנתחברו על פי סדר הקריאה השבועית בתורה. בספר מוצגים שלושה מחזורים מרכזיים המייצגים שלוש תחנות בתולדות הפיוט: שרידי מחזור שבעתות קדום (מסביבות המאה השישית) המוקדש לסדרי הקריאה על פי המחזור התלת-שנתי של בני ארץ ישראל, ושני מחזורי שבעתות לפרשות המחזור השנתי: האחד, שנתחבר כנראה בסביבות המאה התשיעית או העשירית, עדיין נאמן למסורות הקלסיות הבסיסיות של הסוג, והאחר - כנראה מסוף המאה העשירית או ראשית המאה האחת-עשרה - משקף שלב שבו זונחים הפייטנים המאוחרים את התבניות הקדומות ומקצצים בהן. בצד המחזורים הללו נדפסים קטעים ממחזורי שבעתות נוספים שרק שרידיהם נמצאו בגניזה. הפיוטים מובאים בספר במלואם, עם שינויי נוסח מכתבי היד וביאור מפורט. לפניהם בא מבוא המתאר במפורט כל אחד מן המחזורים השונים ועוקב אחרי התפתחות הסוג לדורותיו.

ספר זה פורס בפני הקורא את מיטב שירת הפיוט בארץ ישראל ובמזרח, מראשיתו ועד המאה ה-11. כולל פיוטים מאת רבי אלעזר בירבי קליר, רב סעדיה גאון, רבי יהודה, יניי ועוד.

הספר עוסק באחד הפייטנים אשר שמו ובעיית זהותו עמדו שנים רבות כחידה בפני חוקרי שירת הקודש העברית: הפייטן החותם 'אלעזר בירבי קילר'. האם הוא הפייטן הנודע אלעזר בירבי קליר, או שמא שני פייטנים לפנינו? על סמך מהדורה מדעית מלאה ומפורשת של הפיוטים החתומים 'אלעזר בירבי קילר' מוגש לקורא דיון מחקרי מרתק, העוסק בהיבטים השונים של הפיוטים ומגיע מתוכם להכרעה בשאלה סבוכה זו. הספר פורס לפני הקורא אמות מידה צורניות, לשוניות וסגנוניות המאפיינות תקופות שונות בפיוט המזרחי.