האם האמונה במלאכים נוצרה מתוך ניסיון להתאים את האמונה באלים לאמונה באל אחד? עיון בתולדותיהן של שלוש מסורות מקראיות - 'בני אלים', האל רשף, האל בית-אל - מקרב זאת אל הדעת, והמוצא האלילי של האמונה במלאכים מסביר מדוע אסכולות חשובות בישראל. מחברי ספר דברים וספר כוהנים, נוקטים שתיקה רועמת לגבי פעולתם של מלאכים. קהלת והצדוקים אחריו ירשו את השקפות האסכולות הללו ושללו את קיומם של מלאכי שמים.

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. בחוברת הנוכחית מופיעים המאמרים הבאים: ישראל קנוהל: צימודי קדושות והרחבת תחומי הקודש ברובד העריכה של התורה אלכסנדר רופא: גירושין במקרא ומשמעותו של 'ספר כריתות' ישי רוזן–צבי: 'פרוטוקול' בית הדין ביבנה? עיון מחודש בתוספתא סנהדרין פרק ז שלמה טולידאנו: דרכי לימודו של ר' בצלאל אשכנזי בעל 'שיטה מקובצת' יהודית וייס: שתי גרסאות ה'זוהר' לאגדת 'התנא והמת' איריס בראון (הויזמן): 'ביטולה של תורה זה קיומה': פסיקה אולטרא–אורתודוקסית בניגוד להלכה למען תקנת החוטאים — דרכו ההלכתית של ר' חיים מצאנז כמקרה מבחן

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. בחוברת הנוכחית מופיעים המאמרים הבאים: אלכסנדר רופא - ביקורת הנוסח כחלק מן הלימוד הפילולוגי-ההיסטורי – לשאלת שני הנוסחים של ספר ירמיה יונתן בן-דב - הכתיבה בארמית ובעברית במגילות קומראן ובספרים החיצונים: הרקע בעולם העתיק והחיפוש אחר סמכות יהודית כתובה איתמר כסלו - הזיקה בין פירושיהם של ראב"ע ורשב"ם: סוגיית מרכיבי הקטורת יאיר לורברבוים - תמורות ביחסו של הרמב"ם למדרשות חז"ל אברהם (רמי) ריינר - אבן שכתוב עליה: תוארי הנפטרים על מצבות בית העלמין בווירצבורג 1147–1346

Essays in this volume include: Mordechai Cogan – Some Text-Critical issues in the Hebrew Bible from an Assyriological Perspective Gary N Knoppers – Projected Age Comparisons of the Levitical Townlists: Divergent Theories and their significance Michael Avioz – The Date of the Destruction of the First Temple in Ancient Versions and Early Biblical Interpretation Moshe J Bernstein –"Rewritten Bible": A Generic Category which has outlived its usefulness?

מבוא לספרי הנביאים מתאר את הספרים אחד לאחד מצד המבנה, התוכן, הנוסח, דרך יצירתם וזמן חיבורם. בעיקרו של דבר, מטפלים בכך מבואות למקרא למיניהם, מבואות לפירושי הספרים הבודדים, והערכים האנציקלופדיים המוקדשים לכל נביא ונביא. ספר מבוא לנבואה, לעומת זאת, מתרכז במהותה של הנבואה כפינומן בתולדות הדתות, בתולדות הנבואה בישראל על רקע המזרח העתיק, ובטיפוסים השונים של נביאים שהיו בישראל. גם בתחום הזה קיימת ספרות עשירה, שתימצא לקורא בלי טורח רב. כאן אני מציע מבוא לספרות הנבואה. הווי אומר, חיבור שיסכם את הפרובלמטיקה שבספרי הנביאים: לפני אילו בעיות ניצב קורא בן-ימינו כאשר הוא מעיין בספרי הנביאים ורוצה להבין את המסר שלהם. לא רק הלשון חוצצת בינו ובינם. הבנתו נחסמת גם ע"י שאלת (אי) הסדר שבספרים, היקפן וטיבן של היחידות, (אי) ההבחנה בין דבר האל ודבר הנביא, והספקות בדבר מקוריות הדברים.

המבוא הזה נועד לחוקרים, למורים ולתלמידי מקרא בשלב המתקדם של לימודי התואר הראשון. השפה ברורה, לא מקצועית, והספר מבאר עניינים בסיסיים כדי שיהיה הספר פתוח לכל קורא עברית משכיל. חלק ראשון זה של המבוא עוסק בחוקים הפולחניים שבספר דברים. מן הראוי לפתוח בהם, כי מהם נקודת מוצא לכל דיון ביקורתי בספר. שני החלקים הבאים ישלימו את הדיון בקובץ המשפטי. שני חלקים נוספים יעסקו במסגרת הנאומית והסיפורית ובשירות שבסוף הספר. מבוא זה נועד ללוות את הקורא בלימוד המדעי של ספר דברים.

אליהו, אלישע, ירמיהו, יונה ונביאים אחרים – מה סיפרו עליהם מחברים מקראיים? ספר זה מתאר את הסיפורת הנבואית שבמקרא לסוגיה ולתולדותיה: תחומיהם של הסיפורים, זמן חיבורם ודרך התהוותם –בעל פה או בכתב – משמעותם ורעיונותיהם, ולעתים טיבם כיצירות אמנות. במרכז הדיון עומדת שאלת הסוגים הספרותיים: האם הסיפורים הם דברי היסטוריה, או אגדות עם, או סיפורי משל המלמדים מוסר השכל. מן העיונים שבספר מתבררת והולכת שאלת ערכם של הסיפורים כמקורות היסטוריים לתקופת המקרא. הספר הוא מהדורה שלישית, מתוקנת ומורחבת של סיפורי הנביאים. המהדורה הקודמת תורגמה לאנגלית, ל איטלקית ולרוסית.