מסורת המוזיקה המערבית הניבה לא רק מוזיקה, אלא גם אינספור כתבים על מוזיקה, המצויים בדיאלוג רצוף ורב-השפעה עם נושאם. בטווח הרחב שהוא מכסה ובעומקו הפילוסופי, שפה משלה מתחקה אחר הדו-שיח המתמשך הזה באלף הקודם. רות כ"ץ טוענת שהיחסים החיוניים בין תנובה אינטלקטואלית ליצירה מוזיקלית הולידו את התפיסה המערבית של המוזיקה. בעת שרעיונות חדרו למוזיקה מתוך ההקשרים שבהם היא צמחה, לשונה הפנימית התפתחה יד ביד עם תמורות בהיסטוריה האינטלקטואלית והחברתית. כ"ץ חוקרת כיצד התשתית הזאת אִפשרה למוזיקה להסביר את עצמה מבפנים, תוך יצירת בסיס רציונלי ומערכת של התייחסות עצמית שהחלו להישחק בשנים האחרונות. כמחקר סמכותי של הצומת שבו נפגשות האמנות והפילוסופיה המערביות, צומת שמרבים להתעלם ממנו, שפה משלה מחזיר את המוזיקה למקום הראוי לה בהיסטוריה של הרעיונות.

The Lachmann Problem tells an unknown story about a well-known German musicologist, Robert Lachmann (1892-1939), best known among scholars whose interest centers on Arabic music. After being ousted by the Nazi regime, Lachmann arrived in Palestine in 1935 to join the staff of The Hebrew University of Jerusalem. However, many University officials misunderstood his interests, which was primarily based on a conception that the unfamiliar field of musicology was a “luxury” which the University could ill afford at the time. Presented in this volume are letters and documents, published for the first time, revealing not only a picture of life in Palestine during the 1930’s, but providing new information on the early stages of comparative musicology and offer new insights into the thinking of its founding fathers. Others of these documents betray the daily routines, working style and methodology as well as the unanticipated hardships which Robert Lachmann encountered. These are embedded in letters to parents, correspondence with former colleagues, progress reports, lectures and radio lectures, and petitions to academic and bureaucratic authorities and several brilliant attempts to introduce non-European music to Europeans, and Orientals, Arabs and Jews alike, who were urged to cherish their musical heritage. These documents were chosen primarily for their relevance to an unsung chapter in the history of musicology, which epitomizes Robert Lachmann’s trying times. Audio CD attached on back cover - Features musical examples recorded by Lachman and incorporated in his radio lectures - Oriental music

מטרת הספר לגשר בין שני ההיבטים העיקריים של תופעת הקול: ההיבט המוסיקאלי וההיבט הפיסיקאלי שהוא כאן כפוף להיבט המוסיקאלי. במישור העיוני - להבין את הפירוש הפיסיקאלי של התכונות המוסיקאליות והתערבבות העולם הפיסיקאלי בעולם המוסיקאלי; במישור המעשי - להכיר אמצעים ומכשירים לשליטה על הקולות ביצירתם, כשהשמעתם ובאנאליזה שלהם. הספר מנסה לטפל בגילויים רבים ככל האפשר של מפגשים בין השניים ולכן הוא משתרע על תחומים רבים: פסיכואקוסטיקה, פיזיואקוסטיקה (תהליכי קליטת הקול והפקת קול האדם), אלקטרואקוסטיקה, אקוסטיקה של אולמות, כלי הנגינה, פאראמטרים מוסיקאליים, הגיי הדיבור, בין דיבור למוסיקה, אסתטיקה מוסיקאלית, והתפתחות היסטורית בהבנת האקוסטיקה המוסיקאלית ובניצולה לצרכים המוסיקאליים השונים. הספר פונה בראש ובראשונה למוסיקאים אך גם לקוראים מתחומים אחרים ואינו דורש ידע מוקדם.

מטרת הספר הוא פיתוח השמיעה, הידע המוסיקלי והקשר שביניהם: לדעת מה שאנו שומעים ולשמוע מה שאנו יודעים, ולשם כך - הכרה שיטתית של המרכיבים המוסיקליים, הן מתוך התבוננות במהותם ובהופעתם בסגנונות מוסיקליים שונים (בתרבות המערבית וכן גם לשם השוואה, בתרבויות חוץ-מערביות) והן מתוך תרגילי זיהוי וביצוע בשמע וידע. כל מרכיב מוסיקלי מוסבר בספר בשני חלקים שונים: אחד בהסבר מילולי והשני ממחיש את המרכיב בתווים לשם תרגולם.

הספר שלפנינו מציב שתי מטרות הקשורות זו בזו: האחת – חשיפת החוקיות הטמונה בתהליכי החינוך המוזיקלי, המתגלמים במגוון עצום של תופעות; השנייה – העמדת תוצאות המחקר לרשות העוסקים בחינוך המוזיקלי לשם התערבותם בעיצוב תהליכי החינוך. מטרות אלו מושגות בספר בצורה מיוחדת במינה ומשכנעת. החוקיות של תהליכי החינוך המוזיקלי מוצגת בספר במודל מורכב המושתת על חמישה גורמים: (1) השותפים במערכת – התלמיד, החומר הנלמד, המורה, הסביבה, המטרות, הדרכים והאמצעים; (2) ריבוי הפנים של כל אחד מהשותפים; (3) ההבחנה בין רמות התבוננות בהתגלמויות השונות של השותפים, החל ברמה הכוללת המקיפה ביותר וכלה ברמה הרגעית ביותר; (4) קשרי הגומלין בין השותפים; (5) הסתירות בין הפנים השונות של השותפים בכל רמות ההתבוננות והקשרים ביניהם הנובעים מסתירות אלו. יישום המסקנות העיוניות לצורך הכוונת הפעילות בשדה החינוך המוזיקלי מוצע ברמות שונות של הפשטה והמחשה, תוך מתן דוגמאות רבות. הספר התבוננות וחוויה בחינוך המוסיקאלי נשען על מצע נרחב ביותר של חיבורים ומחקרים הנוגעים לנושא או לחלקים ממנו בתרבויות המערב ואף בתרבויות אחרות. עם זאת הוא מתבסס על ניסיונה הרב של המחברת בהוראת מוזיקה באמצעים שונים ובמסגרות למידה שונות במוסדות מקצועיים וכלליים, בעיר ובקיבוץ.

הספר בוחן ומשווה תופעות מוסיקליות ושימושן במסכת החיים בתרבויות שונות, שמייצגות את דרכי המסורת העיקריות שנסללו מחוץ למערב. הוא חושף את העקרונות שעומדים מאחורי תופעות מוסיקליות הקשורות לזוג האידאלים מזרח ומערב, שמשלימים זה את זה. כמו כן הוא חושף קשר-על בין חמש הבחינות האלה: הבחירה הבלתי מודעת של המרכיבים המוסיקליים וחוקי ארגון היצירה; בחירת טיב ה'מתווכים' שבין היוצר למאזין – כלי הנגינה, כתב התווים, המבצע; ההתייחסות אל ציר הזמן ביצירה; ההתייחסות אל מקומה של המוסיקה במסכת החיים והיקום; ההתייחסות אל הזמן ההיסטורי.

ספר זה נועד לתלמידים ומורים למוסיקה. בין אם הם פסנתרנים ובין אם הם נגני כלים אחרים, זמרים, מעבדים, מנצחים או מלחינים. תפקידו להקנות אידיומים הרמוניים, המקובלים במוסיקה האמנותית המסורתית, באמצעות המקלדת. התרגול נעשה ע"י שינון מהלכים הרמוניים בעזרת טרנספוזיציה ודרך השוואה עם דוגמאות מן הספרות המוסיקלית. התרגילים שבחוברת מהווים גם נקודת מוצא לפיתוח כושר האלתור. למידת ההרמוניה המסורתית ותרגולה ליד המקלדת עשויים לעזור גם בליווי שירי-עם ומוסיקה קלה.