"מאחר שהשעמום מתקדם, והוא הרי שורש כל רע, אין פלא שהעולם נסוג, והרוע מתפשט. עיקר התופעה מצוי בראשית הבריאה. האלים השתעממו ולכן בראו את האדם. אדם השתעמם משום שהיה בודד, לכן נבראה חוה. ומרגע זה נכנס השעמום לעולם וגדל ביחס ישיר לגידול האוכלוסייה. האדם השתעמם לבדו. אדם וחוה השתעממו ביחד. אחר השתעממו אדם וחווה קין והבל שעמום משפחתי. לאחר מכן גדלה אוכלוסיית העולם והאומות השתעממו בהמוניהן. כדי לשעשע את עצמם הם הוכו ברעיון לבנות "מגדל וראשו בשמיים". רעיון זה משעמם כמו גובהו של המגדל והנו הצגה נוראית לכך, איך יד השעמום היא על העלינה. ואז התפזרו בכל העולם, בדיוק כמו בני-אדם בימינו, המטיילים בחוץ-לארץ, אך עדיין נשארים משועממים." (קירקגור, "מחזור הזריעה")
פכים כאלה ובדומה להם ימצא הקורא בספר שלפנינו, שהוא אחד מן היפים ביותר בספרות הפילוסופית של העת החדשה.
סדרת ספרי-מופת פילוסופיים מיסודו של חיים יהודה רות. הקדים וערך יעקב גולומב. עורך הסדרה: יעקב גולומב.
"אך כיצד הצליח קירקגור לכתוב ספרים יפים כל-כך וכיצד היה לפילוסוף הנקרא והאהוב ביותר בזמנו? התשובה נמצאת בתיאורו את המשורר..." - הארץ, מאת: יעקב גולומב, מאי 2012
nrg מעריב, 23/12/05:
סרן קירקגור יכול להתהדר בשלושה שמות תואר שונים: הוא גם דני, גם פילוסוף, וגם אקזיטנציאליסט. שילוב מוזר. בניגוד לפילוסופים אחרים, קירקגור לא לקח את הפילוסופיה יותר מדי ברצינות. הנה, למשל: האלים השתעממו ולכן בראו את האדם. אדם השתעמם משום שהיה בודד, לכן נבראה חוה. ומרגע זה נכנס השעמום לעולם וגדל ביחס ישיר לגידול האוכלוסייה. האדם השתעמם לבדו. אדם וחוה השתעממו ביחד. אחר השתעממו אדם וחווה קין והבל שעמום משפחתי. לאחר מכן גדלה אוכלוסיית העולם והאומות השתעממו בהמוניהן. כדי לשעשע את עצמם הם הוכו ברעיון לבנות מגדל וראשו בשמיים. רעיון זה משעמם כמו גובהו של המגדל והנו הצגה נוראית לכך, איך יד השעמום היא על העלינה. ואז התפזרו בכל העולם, בדיוק כמו בני-אדם בימינו, המטיילים בחוץ-לארץ, אך עדיין נשארים משועממים (מתוך "או או", הוצאת מאגנס). הבעיה היחידה הייתה שקירקגור מת לפני בערך מאה וחמישים שנה, ולכן הפסיק לספק טקסטים משעשעים. אלא שבעקבות פלא-מדעי כלשהו, קירקגור חזר לחיים, והוא ממשיך לספק תובנות. ממש פה, ובעברית.