אסכולת פרנקפורט וההיסטוריה של הפסימיזם

הספר משחזר את ההיסטוריה של הפילוסופיה הפסימיסטית בעידן המודרני משופנהאואר וניטשה ועד לאדורנו ולדרידה. תשומת לב מיוחדת מוקדשת להוגי אסכולת פרנקפורט, ובמיוחד לוולטר בנימין, לתאודור אדורנו, למקס הורקהיימר ולהרברט מרקוזה. הגותם מוצגת בהרחבה בהקשר ההיסטורי והפילוסופי שלה. 

מתוך מחקר טקסטים ארכיוניים שטרם פורסמו ומתוך כתביהם הידועים של פילוסופים אלה מגיע המחבר למסקנה כי אין להבין את הגותם אלא על רקע ההיסטוריה של הפסימיזם. הגותם מוצגת כתאולוגיה יהודית נגטיבית וכמאמץ להציל את האוטופיזם (השלילי) מתוך הפסימיזם. 

לדעת המחבר יצירה זו הרת משמעות היא לדין וחשבון שאנו חייבים לעצמנו כיהודים וכבני אדם. הפסימיזם האוטופיסטי של המחבר מבקר את הנאורות אך מחייב אותה, ומעלה את 'הסירוב הגדול' כנגד המציאות כעמדה תאורטית רלוונטית וכדרך של מאבק אזרחי קונקרטי.