בית-הספר הקהילתי הוא מוסד חינוכי מסוג חדש יחסית בישראל. השקפת העולם שלפיה פועל סוג זה של מוסד חינוכי, גורסת שעל בית-הספר למלא תפקידים נוספים על תפקידיו המסורתיים כמקנה ידע וכמחנך את תלמידיו. לפי השקפה זאת, אפשר לשפר ולהעמיק את העבודה החינוכית של בית-הספר על-ידי קשר ומגע עם הקהילה הסובבת אותו. ספר זה, שהוא הראשון בהיקפו בנושא זה בישראל, נועד להציג בפני מנהל בית-הספר, המורה וההורה, את עקרונות פעולתו של בית-הספר הקהילתי, את יסודותיו העיוניים והמעשיים, והוא מתאר את שלבי המעבר מבית-ספר "רגיל", שאינו קהילתי, לבית-ספר קהילתי. הספק עוסק גם בשאלת יחסי-הגומלין בין ההורים לבין בית-הספר, ותרומתם האפשרית של ההורים להשבחת עבודתו של בית-הספר, בתהליך חינוכם של ילדיהם.
המחבר, ד"ר יצחק פרידמן, הוא חוקר בכיר ומנהל מכון הנרייטה סאלד, המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות ומרצה בבית-הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים.