הייתכן כי יהודים יגרשו את נשיהם, אימהות ילדיהם? דומה כי שאלת יחס ישראל לגר החי בקרבם לוותה את ההוויה היהודית לאורך הדורות והיא רלוונטית גם בימים אלה.
השבים ליהודה מגלות בבל נתבעו, על פי ספר עזרא-נחמיה, להיבדל מ'עמי הארצות' ולהוציא את נשיהם הנכריות כדי לטהר את קהילתם. הייתה זו תביעה קיצונית בחומרתה ויוצאת דופן במקרא. יונינה דור בוחנת פרשה זו באמצעות ביקורת הטקסט המקראי, דיון היסטורי בשאלת זהותן של הנשים הנכריות ובחינה אנתרופולוגית של האירועים. דיון בין-תחומי זה חושף את הפתרון המחוכם שנקטו בו שבי ציון: הם קראו במילים נחרצות להיבדלות בני קהילתם, אך באסיפות העם שבמהלכן הוחלט בדרמטיות לשלח את הנשים הנכריות ניתנה בדיעבד לגיטימציה למציאות הרווחת של טמיעה בתושבי הארץ. כך הופכת פרשת גירוש הנשים הנכריות מביטוי קנאי של דחיית ה'אחר' לפתרון סובלני של קבלה וקליטה.
העוסקים במקרא ובתולדות ישראל, וכל אדם המגלה רגישות למעמד ה'אחר' בחברה ולקשיי היקלטותו בה, ימצאו עניין בספר זה.
ד"ר יונינה דור מלמדת מקרא באורנים - המכללה האקדמית לחינוך. תחומי מחקריה: פרשנות המיתוס במקרא, טקסים וסמלים ובעיות הוראת המקרא.