ענף ההדרים הוא ענף מרכזי בחקלאות ישראל וענף היצוא החקלאי העיקרי. ערך הייצור בענף ההדרים בשנת תשל"ד הסתכם בכ-801 מיליון ל"י והיצוא הסתכם בכ-640 מיליון ל"י (כ-121 מיליון דולאר), שהם כ-63 אחוז מערך היצוא החקלאי בשנה זאת. השטח אותו תופס ענף ההדרים נאמד בכ-420 אלף דונאם, שהם כ-24 אחוז מן השטח החקלאי המעובד בשלחין.
ישראל משווקת את פרי-ההדר באמצעות משווק יחיד - המועצה לשיווק פרי-הדר, שהיא הגורם היחיד שמרכז את פרי-ההדר מן החקלאים ומפנה אותו ליעדים השונים. מעמד המועצה מוסדר באמצעות תקנות, אשר עיקרן בכך שהן מחייבות את הפרדסן למכור את תוצרתו אך ורק באמצעות המועצה. מאידך גיסא, אין המועצה יכולה להשפיע על כמות הפרי המוצעת לה באמצעות מכסות שיווק, והיא חייבת לקלוט מן הפרדסן כל כמות פרי שתוצע לה.
מטרת עבודה זו היתה לחזות את תגובות הפרדסנים לשינויים שיחולו במחירי פרי-ההדר. לעקומות התגובה שהתקבלו חשיבות רבה בהתוויית המדיניות של ענף ההדרים, הן בקביעת היקף הייצור לשם יצוא והן מבחינת השימוש בגורמי ייצור מוגבלים העומדים לרשות החקלאים. ניתן יהיה להקיש מהן באיזו מידה עשויה מדיניות של אפליה בשער החליפין האפקטיבי, מיסוי עקיף על ענף ההדרים או כל מדיניות אחרת שתשנה את התמורה ליצרן, להביא לצמצום היקף הפרדסים הקיימים, או להרחבת הפרדסים בעתיד.