כרך מג של 'המזרח החדש', המוקדש לנושא יחסי יהודים-ערבים בארץ ישראל / פלסטין, הוא תולדה של הכנס העשרים ושלושה של החברה המזרחית הישראלית, אשר נערך בשנת 1999 בגבעת חביבה. הקובץ מכיל חמישה עשר מאמרים, פרי עטם של חוקרים ותיקים וצעירים כאחד, המציגים היבטים שונים של יחסי יהודים-ערבים מתוך הבנה שבמקרים רבים יש נרטיבים שונים זה מזה – ולעתים אף מנוגדים זה לזה – לאותם אירועים היסטוריים. הבנה זו משתקפת גם במינוח אחר בכל אחד מהנרטיבים. המאמרים בכרך משקפים אף את התפיסה שחוקרי המזרח התיכון בארץ אינם יכולים כיום, שלא כבעבר, להתמודד עם סוגיית הסכסוך מתוך בחינת הצד הערבי בלבד, בעוד שאת הצד הישראלי לומדים רק חוקרים העוסקים בלימודי ארץ ישראל, עם ישראל, יהדות ומדע המדינה. לפיכך, והגם שחלק הארי של המאמרים מתמקד יותר בצד הערבי-פלסטיני מבצד הישראלי, הכרך תורם ל'חזרתה' של ישראל למקומה האקדמי הטבעי – המזרח התיכון – גם אם מבחינה פוליטית הקרקע עדיין אינה בשלה לכך.
