בשלושים שנות קיומו (1919-1949) היה התאטרון היהודי בברית המועצות מוקד של יצירה יהודית מודרנית, ששולבו בה העשייה הספרותית, המוזיקלית והוויזואלית, והוא שימש מוקד של הזדהות קיבוצית. השער הראשון של הספר כולל מאמרים על תולדות הבמה היהודית ברוסיה, באוקראינה, בביילורוסיה ובארצות הבלטיות, מתוך הדגשה מיוחדת של המתח בין השאיפה המתמדת לביטוי לאומי לבין מדיניות השלטון. הישגים אמנותיים מרשימים ביותר היו לתאטרון היהודי במוסקווה והוא זכה להכרה בין-לאומית. לניתוח שלוש הצגות בתאטרון זה מוקדש השער השני. יותר מכל אדם אחר סימל את התאטרון היהודי בברית המועצות הבמאי, השחקן ואיש הציבור שלמה מיכאלס, שנרצח בידי השלטונות. הרצח שימש אות לחיסולה של התרבות היהודית-הסובייטית. בדרכו האמנותית של שלמה מיכאלס עוסק השער השלישי. בספר מופיעים דברי מחקר ועיון מפרי עטם של היסטוריונים וחוקרי תאטרון מישראל, מרוסיה ומצרפת ורואות בו אור תעודות מארכיונים סובייטיים. כן כלולות בו מעל לחמישים תמונות, שרבות מהן מתפרסמות לראשונה.
הספר כולל תמונות.