גיליון זה של
מחקרים בלשון מוקדש לזכרה של גב' דולה בן-יהודה, שהלכה לעולמה בה' בכסלו תשס"ה. תרומתה הנדיבה של גב' בן-יהודה לאוניברסיטה העברית, אפשרה את ייסודו של מרכז בן-יהודה לחקר תולדות הלשון העברית.
במלואת שלושים יום לפטירתה של גב' בן-יהודה ערכו החוג ללשון העברית ומרכז בן-יהודה ערב עיון לזכרה ובו נשאו דברים נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם מגידור; קודמו בתפקיד, הנשיא התשיעי של האוניברסיטה העברית, פרופ' חנוך גוטפרוינד; דיקן הפקולטה למדעי הרוח, פרופ' סטיבן קפלן; ומנהל מרכז בן-יהודה, פרופ' משה בר-אשר. בפתח הגיליון הובאו דבריו של פרופ' מנחם מגידור נשיא האוניברסיטה, דבריו של פרופ' גוטפרוינד שנשא בעת ייסוד המרכז בשנת תשנ"ח ודברי פרופ' בר-אשר שנשא בערב הזיכרון הנזכר, ובהם קווים לדמותה ולפועלה של גב' בן-יהודה (דברי הדיקן לא נרשמו, לצערנו).
לאחריהם מתפרסמים שנים עשר מאמרים מתחומים מגוונים ומתקופות שונות של הלשון העברית, רובם נישאו כהרצאות בכנס על "השפה העברית ודרכי הוראתה" שנערך ביחידה להוראת עברית של בית הספר על שם רוטברג לתלמידים מחו"ל, ב-24-23 ביוני 2002.
ארבעה מאמרים עוסקים בסוגיות שונות הקשורות ללשון המקרא; מאמרה של תניא נוטריוס דן בשימושי הזמנים בלשון השירה המקראית. מאמרו של אוהד כהן דן בשימושים הפרדיקטיביים של צורת המקור "לקטול" בלשון בית שני, על פי מגילת אסתר ומגילות ים המלח; מאמרו של יוסף עופר בוחן את מידת המיצוי של רשימות מסורה המצרפות כתובים הפותחים בה"א השאלה; ומאמרו של שמחה קוגוט דן בשאלת דו-המשמעות המורפולוגית במילים הפותחות באותיות שנתפרשו כאותיות יחס או כאותיות יסוד על ידי פרשני ימי הביניים.
מאמרו של אפרים בצלאל הלבני דן בהוראות ייחודיות לשני ביטויים מלשון חז"ל, "עגונה" ו"ערב שבת".
שבעה מאמרים עוסקים בשאלות מגוונות מן העברית החדשה. מאמרו של שמואל בולוצקי דן בהארכה הפריטונית המתפתחת בעברית המדוברת; מאמרה של רבקה בליבוים דן בהקשרים הסוציו-לינגויסטיים המכתיבים את הבחירה של מילות סיבה ומילות קישור לפני שמות עצם ולפני פסוקיות מועצמות, תוך בחינת שימושן בשני ספרים של שולמית לפיד; מאמרה של מלכה מוצ'ניק דן בשינויים שחלו לאורך השנים בשימוש בכינויים חבורים ופרודים ביצירתו של חיים באר; מאמרה של רבקה הלוי דן בתפוצה המשלימה של הפעלים המצריכים "את" וחילופיהם המצריכים "ב-", מבחינה סמנטית-לקסיקלית-תחבירית, בהתייחס אל הפוקוס והקוגניציה של הנושא או המושא; מאמרו של רון כוזר דן ברמות השונות של הבעת הקיום כפי שהן באות לידי ביטוי בפעלים שונים, גם בפעלים שבמבט ראשון אינם עניין לקיום; מאמרה של יעל רשף דן בחלופות של תבנית הסמיכות בתכתובת המנהלית בתקופת המנדט הבריטי; ומאמרה של יעל זיו דן בסמני השיח "נכון" ו"מה" כמקודדים מידע נתון או מפתיע.
(מתוך: פתח דבר)
