העיונים בספר זה הם פרי ניסיון בהוראת החבור "שמונה פרקים" ללומדים בכתות תיכוניות ועל-תיכוניות, והם מיועדים לקוראים מן החוג הזה. דרך כלל חסר הלומד בעל ההשכלה התיכונית בארץ, ואפילו מדובר באלה שבמגמות הומניסטיות, רקע מתאים להבנת חבור זה שנכתב בשביל יודעי תורה שבעל-פה והוא מניח גם הכשרה עיונית כלשהי מצד הקורא. אמנם אין חבור זה מיועד ליודעי פילוסופיה ממש; אבל מושגיו הגזורים מתורת- הנפש ותורת המדות של אריסטו, שהשפעתן מצויה מאד בספרות ימי הביניים כולה, ידועים היו גם למי שנתחנך על ספרות המחשבה הדתית בלבד. מה שאין כן בבעלי השכלה כללית בזמננו שתורה שבעל פה רחוקה מהם. ספרות המחשבה הדתית זרה להם ולעיתים קרובות אין להם אף השכלה פילוסופית שיש בה כדי להקנות הרגלי מחשבה שיטתית וניסוח מושגי מדוייק. בלא אלה אין להבין כראוי חבור מחבורי הרמב"ם. העיונים הבאים הם, איפוא, בחינת סכומים כלליים שתכליתם להקנות למעיין התמצאות בסוגיות העיקריות ב"שמונה הפרקים" ע"י עריכה מחדש של שאלות המוקד בדיון, ע"י ניתוח השקפותיו של הרמב"ם בפתרונן של השאלות הללו ולבסוף ע"י שרטוט הרקע התרבותי-היסטורי.
