ספר זה
דן ברגשותיהם של מי שנמנו עם העילית היהודיתֿסובייטית בתקופה הגורלית של
מלחמת העולם השנייה ואחריה. העובדה שבזמן המלחמה השמידו הנאצים את רוב יהודי
אירופה, וכן שאזרחים סובייטים רבים שיתפו פעולה עם הכובש הנאצי, היכתה את היהודים
הסובייטים בהלם. התברר כי למרות עשרים וחמש שנות קומוניזם ומשטר קומוניסטי,
האנטישמיות התעצמה מאוד, ואף המשיכה להתקיים גם אחרי המלחמה, הגם שהיתה אסורה על
פי החוק.
אכזבה
נוספת נגרמה להם על ידי מדיניות השלטון הסובייטי, שלא התייחס לשיתוף הפעולה מצד
חלקים נכבדים של האוכלוסייה, במיוחד מקרב בני המיעוטים הלאומיים, עם האויב הנאצי.
השלטונות אף מצאו לנכון לטשטש במידה ניכרת את הזוועות שזומנו ליהודים על ידי
הנאצים.
מדיניות
זו הביאה לכך שאותה עילית החלה לחדש את קשריה עם היהדות שזנחה קודם לכן, תוך הקפדה
על המותר והאסור במשטר הסובייטי.