הספר על חרס וגומא, המוגש לחוקר, לתלמיד ולקורא המתעניין, בא להציג מבחר מהכתובות ומהתעודות הארמיות והעבריות מימי הבית השני, המשנה והתלמוד ולדון בנושאים אחדים הכרוכים בממצא הזה. הרעיונות הובאו בקצרה, תוך היצמדות לנוסחי התעודות העתיקות. לעומת זאת, הרבינו באיורים, כי בתחום המחקר האפיגרפי אין טוב ממראה עיניים.
ההתבוננות בכתבי הקדמונים, שהגיעו אלינו ללא תיווך הדורות, מקרבת אותנו אל העולם העתיק, ומסירה במידת-מה את המחיצה שיצר הזמן בינינו לבין אבותינו שחיו בארץ הזאת.
שם הספר, על חרס וגומא, מציין את החומרים שהיו נפוצים ביותר בכתיבה היום-יומית. הספר עוסק גם בכתובות שנחקקו באבן ונחרתו בלוחיות מתכת. אלו טקסטים המשקפים את חייהם של בני העם על כל שכבותיו. חיבורים ספרותיים, אף אלה ששרדו בעותקים קדומים, כגון מגילות ים המלח, לא נכללו בספר, אך התמונה המצטיירת בסיכום הממצא האפיגרפי, משלימה יפה את התמונה המשתקפת במקורות הספרותיים.