"ספרו של משה מאיר, שניים יחדיו, מגלם פריצת דרך בפילוסופיה של הדת היהודית בזמן החדש. שורשיו מעוגנים במקורותיה של פילוסופיית הדת היהודית במאה העשרים, בייחוד בזו של הרמן כהן ושל הרב סולובייצ'יק, ובמורשת ההגות החסידית; רקעה הוא המריבה העקרה בין דתיות לחילוניות בעידן המוגדר כפוסט מודרני. הכרתו הכואבת של משה מאיר, היונקת מחוויה אישית, היא שזהותם העצמית של ה'דתיים' וה'חילוניים' לוקחת חלק זה בעולמו של זה ושהמריבה חוצה לא רק ביניהם אלא גם בתוכם. המחבר מפתח בספרו לשון דתית-פילוסופית חדשה שתאפשר לצאת מתוך השריון הסוגר עליהם ומונע מהם לראות זה את אנושיותו של זה, וליצור לא רק הידברות יהודית אנושית אלא גם זהות אישית מגשרת ומאחדת של מאמין חילוני מזה וחילוני מאמין מזה. כחוקר פילוסופיית הדת היהודית בזמן החדש שגיבש עמדה משלו בנושאים הללו, התרשמתי עמוקות מן התנופה החדשנית, הבהירות והיושר האינטלקטואלי המאפיינים את ספרו של משה מאיר, מיפי מבנהו ומן האלגנטיות של סגנונו. ספר יפהפה שעם עמקותו קריאתו קולחת ומהנה. זהו ספר שיעשיר ויפרה את עולמו הרוחני של כל קורא המתעניין בנושאים אלה והוא עשוי לחולל ויכוח ענייני ומעמיק בין חסידים נלהבים למתנגדים נלהבים, בין אם הם דתיים ובין אם הם חילוניים." (פרופסור אליעזר שביד, החוג למחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית)
"החיפוש אחר פילוסופיה דתית מרעננת היא אחד החיפושים החיוניים ביותר והמרתקים ביותר. משה מאיר מציג דרך שהיא גם תבנית וגם תוכן לכינון אחת מדרכי האמונה המיוחדים שבדור שלנו. דווקא כמי שלא הסכים עם כל דבריו, אני רואה חשיבות עליונה שמשנתו תיקרא על ידי כל אדם מאמין ותהדהד בתוכו - בין על ידי אימוץ ובין על ידי ביקורת, מכיוון שבוקע ממנה צליל מכוונן, ישר ומעמיק של בקשת אלוהים"(הרב יובל שרלו)
"בספר היפה החשוב והמקורי הזה בורא משה מאיר מצלמו ומדמותו את האדם הדתי-חילוני הדומה באופן חיצוני בלבד לאדם הדתי-דתי. בריאה מרתקת זו גרמה לי להתבונן שוב בדמות דיוקני ולגלות שאחרי ככלות הכול אינני אלא אדם חילוני-דתי שדמיונו לאדם החילוני-חילוני הוא חיצוני בלבד." (ארי אֵלון מחבר "עלמא די" ו"בא אל הקֹדֶשׁ")
הארץ, מאת: נעמה צבר בן יהושע, מרץ 2013
"את ספרו הקודם, ספר העיון "שניים יחדיו" (מאגנס), כתב מתוך "כאב קהילתי", כהגדרתו . "לקחו לי את הבית. העולם שבו גדלתי, שהיה בו כל כך הרבה עושר ומורכבות - בחלקם הגדול ירושה מאבא שלי וסבא שלי - פתאום קמים עליו לאבדו", הוא מסביר..." - nrgמעריב, מאת: כרמית ספיר ויץ, מרץ 2013
מקור ראשון, מאת: אריאל אברהם הורוביץ, דצמבר 2012
"המסע מתחיל בתודעת משבר עמוקה, משבר אישי, משבר חברתי ומשבר רעיוני. המשבר שנוצר מן הסדקים בתפיסת העולם הציונית הדתית או ליתר דיוק, ציונית, דתית וחילונית. האומץ בגישתו מצוי בבחירה..." - מקור ראשון, מאת: חנוך בן-פזי, נובמבר 2012
ערוץ המדע, מאת ירח טל, אוגוסט 2012
ידיעות אחרונות, "יש אנשים זיג זג ומוטב שכך", מאי 2012
בלוג, מאת: גדי איידלהייט, אפריל 2012
מכתב אישי למשה מאיר מפרופסור אהוד לוז: "...ספרך כבש את ליבי. איתרת במדוייק את הבעייה של רבים רבים מאתנו שחיים בשני העולמות הסותרים ומחפשים אחר שפה שתבטא את נפשם. ספרך הוא ספר הדוֹר. הוא עתיד אולי לחולל מהפכה שאנו מייחלים לה - פריצת החומות שגבהו בין היהודים בישראל ורנסנס יהודי אמיתי שאת סימניו אנו כבר רואים בבירור בריבוי בתי המדרש למיניהם..."