מבצע סוף שנה
>אהבה נזילה
מידע נוסף
מו"ל:
שנה:
2007
דאנאקוד:
45-680002
ISBN:
978-965-493-341-4
עמודים:
166
שפה:
משקל:
380 גר'
כריכה:
כריכה רכה

אהבה נזילה

על השבריריות של הקשרים האנושיים

תרגום:
תקציר
מערכת היחסים בין בני האדם היא נושאו של הספר 'אהבה נזילה'; גברים ונשים בני זמננו, אנשים חסרי קשרים יציבים ובני-קיימא, הם דמויותיו המרכזיות. הספר מוקדש לסיכונים ולחרדות של החיים יחד ובנפרד בעולמנו המודרני.

כדי להתמודד עם הכמיהה ליחד ולקיים מערכות יחסים עם אחרים, נאלצים גברים ונשים בחברה בת זמננו לעצב קשרים מזדמנים. כיוון שאין להם קשרים, עליהם לתקשר. אולם בה בעת חוששים להיות קשורים לתמיד. הם פוחדים שמצב כזה יטיל עליהם עול ומעמסה שאין בכוחם ואף לא ברצונם לשאתם, ויגביל באופן קיצוני את החופש שהם זקוקים לו – כדי לתקשר... אין אפוא כל ערובה שהקשרים יתקיימו לאורך זמן. יתר על כן, עליהם להיות רופפים כדי שאפשר יהיה להתירם בנקל, במהירות ובמאמץ מזערי עם השתנות הנסיבות, וחזקה על החברה המודרנית הנזילה שלנו שהנסיבות ישתנו שוב ושוב.

השבירות של הקשרים האנושיים והמאוויים הסותרים שהרגשה זו מעודדת - להדק את הקשרים ועם זאת להשאירם רופפים; החרדה לביטחון שמקורה באי-הוודאות של הקיום המודרני ואשר ביטויה הנוקב הוא רוח הרפאים של שנאת זרים, הם הנושאים המרכזיים שהספר מנסה לחשוף ולהבין.
ביקורות ועוד

הארץ, "הסוציולוג הפולני-יהודי זיגמונט באומן, מחשובי הוגי הדעות בזמננו, מת בגיל 91", מאת: עפר אדרת, ינואר 2017
"באומן מבקש להחזיר את הסוציולוגיה אל המוסר ואת המוסר – אל הסוציולוגיה”, כתב פרופ’ יהודה שנהב בהקדמה למהדורה העברית של אחד מספריו הקודמים של באומן, “מודרניות נזילה”. לפי שנהב, “בעולם שבו סוציולוגים, כמו טכנוקרטים רבים אחרים, רואים עצמם כסדרנים, מהנדסים ומאבטחים של הסדר החברתי (…) מחפש באומן את הסוציולוג המוסרי והפוליטי. סוציולוג שאינו מסתובב במסדרונות הכוח, זה שמבקר את המלחמה כלא־מוסרית, זה שאינו נדבק בהתלהמות הלאומנית הפושה במקומותיו, מבקר את התפרקות מדינת הרווחה, את שנאת הזרים ואת האינסטרומנטליזציה של השיח החברתי”.הארץ, מאת: אבנר שפירא, פברואר 2013
הארץ, "כמה קשה, כמה יקר, לדבוק באדם", מאת: נעמה צאל, ינואר 2008
הארץ, "ירידות חדות בשער האהבה", מאת: אבנר שפירא, נובמבר 2007
ידיעות אחרונות, "ייסורי אהבה", מאת: אילנה מסר, דצמבר 2007
ynet, מאת: אילנה מסר, פברואר 2008