הספר בוחן את הדרך שבה ביקשה התנועה הציונית לממש את אחריותה המוצהרת לגורל העם היהודי עקב המציאות החדשה של יהודי גרמניה לאחר שעלה היטלר לשלטון. הדיון השיטתי והממצה מבוסס על ניצול מרבי של מקורות ארכיוניים בארץ ובגרמניה והוא משופע בממצאים חדשים, בהם תחום שהיה עלום עד כה: פרשת התמודדותה של המנהיגות הציונית בתוך גרמניה והקשר שבינה לבין הנהגת התנועה הציונית העולמית.
