ההר שהיה כמפלצת

סיפורו של הגולן ומקומו בין סוריה לישראל אינו נחלת העבר. הוא שזור בהוויה המדינית של שתי המדינות גם כיום. השיח הציבורי על עתידו המדיני של הגולן והשיחות הישירות והעקיפות בין ישראל לסוריה, נשענים במידה רבה על זיכרונות אישיים וקולקטיבים, ואלה מטבעם מתבססים על העבר. בעיני הציבור בישראל נבנה בשנים 1948–1967 הדימוי של ההר שהיה כמפלצת. דימוי זה היה בשיאו ערב מלחמת ששת הימים, ביוני 1967, אבל המשיך להתעצב ולהשתמר בזיכרון הקולקטיבי ונותר קבוע בו גם היום.
הספר מציג את הנוף היישובי של הגולן לפני יוני 1967, ועוסק בסוגיות הגבול בין ישראל לסוריה בשנים 1948–1967, ובהתיישבות הישראלית בגולן על כל היבטיה לאחר מלחמת ששת הימים. במבוא לספר מוזמנים הקוראים לבחון את הפער בין הזיכרון לבין ההיסטוריה בכל הנוגע לגולן ולעימות בין ישראל לסוריה.
שאלת העתיד המדיני של הגולן חשובה לעתיד מדינת ישראל. הדיון הציבורי בנושא, וההחלטות שיתקבלו, מן הראוי שיהיו על בסיס הכרת העובדות ההיסטוריות ובמנותק ככל האפשר מההיבט הרגשי. קריאת הספר מציעה כלים לכך, ולכן הוא חיוני לכל מי שנדרש לנקוט עמדה בנוגע לגולן ומקומו בין סוריה לישראל – הציבור הישראלי בכלל ומקבלי ההחלטות בפרט.