אדם, סלע, מים, מדבר

המחבר, חוקר משאבי מים באזורים צחיחים, מצא קשר בין תוצאות מחקריו לבין סיפורי המקרא ולבין המיתוסים של תושבי האזור. לצורך מחקריו היה עליו לשלב בין מדעי הגיאולוגיה, ההידרולוגיה, מדעי ההיסטוריה, הארכיאולוגיה ומדעי היהדות. בספר הוא מביא את המסקנות שלו ממחקרים אלו בנושאי הקשר בין תופעות המים בנופי המזרח התיכון לבין סיפורי הקדמונים. אחת מהמסקנות היא שסיפורי יציאת מצרים והנדודים במדבר הם הד רחוק על ממד הזמן לאירועים שאכן קרו . עם זאת יש לזכור שככל שהאירוע היה רחוק יותר מתקופתנו על ממד הזמן, וככל שחלפו הדורות, כך נשמע ההד של האירוע התחילי מעומעם יותר ויותר, ולעומת זאת נעשו הדמיונות והשקפות העולם של מעבירי הסיפורים מדור לדור בולטות יותר. מסקנה נוספת היא שהיו שינויים אקלימיים חריפים בתקופות העבר, שגם להם יש להם הד בכתבים העתיקים. באזורנו תקופות קרות בעולם היו משופעות בממטרים, כגון תקופת המבול המקראית, ואילו תקופות חמות היו יבשות כגון תקופת הנדודים של אבותינו מצפון ארם נהריים דרומה.