בין אידאולוגיה לתעמולה

מניין צמח הימין המיליטנטי בארהב? מהיכן למדו הארגונים היהודיים בארהב לנצל את מלוא הפוטנציאל של תחום ההסברה וגיוס כספים באמצעות מבצעי יחסי ציבור מסיביים? כיצד ניתן להסביר את העובדה שיהודים הקשורים בשמאל האינטלקטואלי בארצות הברית עשו יד אחת עם חברי המאפיה, מהפכנים אירים ואגודת ישראל כדי לתמוך בארגון שהיה מקורב לאצל ושבראשו עמד בן אחיו של הרב הראשי לישראל? אלה רק אחדות מהשאלות הנדונות בספר.

הספר בוחן את פעילותה של משלחת האצל בארצות הברית בשנים 1948-1939 על רקע אירועי התקופה. הוא נפתח בשנות השלושים המאוחרות, בעת שקם האצל מתוך שרידי ההגנה, לאחר שנפרס בפני הקורא הרקע הארגוני, התנועתי והאישי להקמת המשלחת, נסקרים שני המעגלים שבתוכם פעלו חבריה, קומץ צעירים מהארץ שהיו מקורבים לחוגי האצל ופעלו בארצות הברית ובאירופה במהלך שנות הארבעים: מעגל רביזיוניסטי-כללי ומעגל יהודי-אמריקני. כל אחד מפרקי ההמשך עוסק בתולדות אחד הגופים שהקימו חברי המשלחת במהלך שהותם בארצות הברית ובדפוסי פעילותו. הפרק האחרון בספר בוחן את פעילות המשלחת מתוך פרספקטיבה היסטורית, מנסה למקם אותה בתוך הימין בכלל והימין הציוני בפרט, ומנתח את הקשר בינה לבין גופים אחרים בעולם היהודי ומחוצה לו, מאז ועד היום.