בין הפרטי לציבורי

הקיבוץ והמושב הם שתי מסגרות שיתופיות וולונטריות שהצמיחה תנועת הלאום היהודית בארץ-ישראל ברוח האוטופיה הסוציאליסטית. בדומה למסגרות וולונטריות אחרות כגון, קומונות, תנועות חברתיות, מפלגות וכו', אשר משחר המודרניות הושפעו מהפרויקט הסוציאליסטי, נעשתה הבטחת השוויון המגדרי בקיבוץ ובמושב לאחד מעקרונות היסוד של אותן קהילות. הבטחה זו טמנה בחובה ניסיון ליצור חברה שיתופית חדשה שבה היה צפוי להשתנות ואף להיעלם הגבול המגדרי המפריד בין הספירה הציבורית-הגברית, מקור הכוח, הסמכות והיוקרה, לבין הספירה הפרטית - הנשית, מקור השליטה על הנשים לאורך ההיסטוריה.    
ספר זה, בא להציג את ההתפתחות ההיסטורית של הגבולות המגדריים בקיבוץ ובמושב, תוך הפניית הזרקור אל הספירות הפרטיות והציבוריות המשתנות. לשם כך הוא מביא קול רב-גוני ורב-תרבותי של חברות הקיבוץ והמושב, חברות חילוניות ודתיות, ותיקות ו"עולות חדשות", שדרכן הוא מציג סוגיות מן העבר ומן ההווה, וחושף נושאים שלא תמיד זכו להתייחסות ראויה. הספר שופך אור נוסף על מנגנוני שיעתוק אי השוויון המִגדרי בעידן המודרני, יהיה זה בגרסתו הסוציאליסטית, הקפיטליסטית או הבתר-תעשייתית. אחד הלקחים שהספר בוודאי תורם, הוא תיאור נוסף של המגבלות המלוות כל ניסיון לשוויון מגדרי המתמקד רק בשינוי מעמדן של הנשים - על בסיס של זהות או על בסיס של שוני עם הגברים- מבלי להשמיע דרישה זהה לגבי הגברים, ובכך לפרק את הגבולות המגדריים.