גרשם שלום ויוסף וייס

חליפת המכתבים בין חוקר החסידות יוסף וייס (1969-1918) ומורו גרשֹם שלום (1982-1897), נוגעת ברבדים ובנושאים שונים ומגוונים: מתוארות בה פנים שונות של תולדות החיים האקדמיים בישראל, אנגליה וארה"ב ונקודות המגע שביניהן, כמו גם תולדותיהן של מגמות בחקר החסידות במאה העשרים, שיוסף וייס היווה דמות חשובה בהתפתחותן. בראש ובראשונה, מציג ספר זה את תולדותיה של רעוּת בין מורה ותלמידו והדו-שיח שנרקם ביניהם לאורך השנים. בדברים שנשא לזכרו של וייס ב-1970, שנה לאחר מותו, אמר גרשם שלום: "החשבתיו מבחינות רבות לקרוב לי מכל תלמידי, והדיאלוג בינינו – דיאלוג במובן האמיתי של המונח הזה, המנוצל לרעה לעתים כה קרובות היום – נמשך כמעט שלושים שנה". 

המכתבים המובאים בספר זה הם אותו הדיאלוג, והם משקפים זיקה המבוססת על הערכה ודאגה בין שני אנשי סגולה. תעודה זו מאירה את מערכת היחסים כולה באור חדש בהוציאה מעט מן הנסתר אל הגלוי, ובגלותה מה רב עדיין הנסתר בפרשה זו.