קיסר אתיופיה היילה-סלאסה היה אחת הדמויות
המרתקות והמסתוריות של המאה העשרים: "מלך מלכים" שמשל כנראה יותר מכל
שליט אחר בימינו; אדם קטן גוף שכולו עוצמה, אכזר ונדיב, סגפן וראוותן; פוליטיקאי
קטנוני ומדינאי שנטל חלק באחד הצמתים החשובים של תולדות האנושות – המאבק במוסוליני.
הוא היה סמל גאה לשחורי עור באשר הם ומנהיגה של אפריקה, אך גם מי שהותיר את ארצו בפיגור; הוא בנה כוח בנכלולי חצר ביזנטינית, אך מיליונים
סגדו וסוגדים לו כבן אלוהים. הוא היה מהפכן צעיר וריאקציונר מזדקן; "מלך
ציון", "אריה יהודה" שביקש בשעתו הקשה מקלט בירושלים, ובגד
בישראל בשעתה הקשה. הוא שלט ללא מצרים אך סופו בדידות והשפלה, רצח וקבורת
חמור.
טיים מגזין בחר
בהיילה-סלאסה "איש השנה בעולם" (1935), ולאחרונה (2011) שיבץ אותו
ברשימת "25 האייקונים הפוליטים" בתולדות המין האנושי.
נלסון מנדלה: "חשתי שבאתיופיה אבקר את
מכורתי שלי, אחשוף את השורשים של מה שעשה אותי אפריקאי. לפגוש את הקיסר עצמו היה בעיני
כמו לחיצת יד עם ההיסטוריה".