ספר זה בא לדון בתולדות חייו ובהגותו של יצחק אורוביו די קאסטרו, אנוס שחזר ליהדות גלויה והפך לאחד מראשי הדברים של היהדות הספרדית במערב אירופה במאה השבע-עשרה. בגורלו האישי וביצירתו מתגלמת גורלה של עדה שלמה על בעיותיה, ניגודיה הפנימיים, שאיפותיה וחלומותיה. בלימוד דמותו עולים מרכיבי הפרובלמאטיקה של ציבור אנוסים, ששבו אל תורת אבותיהם והקימו קהילה למופת באמשטרדם באחד המרכזים התרבותיים החשובים דאז. דרך השתלבותו של יצחק אורוביו ביהדות הנורמאטיבית בסמוך לחרם על שפינוזה, לבטיו הרוחניים והאידיאולוגים, ויכוחיו המתמידים עם פורצי הגדר מבפנים ועם סביבתו הנוצרית שמבחוץ – כל אלה מבטאים את חיוניותה של עדה אחת מישראל, עדה מיוחדת במינה שנקראה למבחן ונתנסתה בניסיונות הרבה בימי מפנה בתולדות ישראל בעת החדשה.
