מראליזם למשיחיות דן בתמורה הדרמטית
שעברה הציונות הדתית בעקבות המלחמה. טענת הספר היא, כי המלחמה הביאה לידי הבשלה
וגימור מגמה שסתרה את האתוסים והמיתוסים הבסיסיים של הציונות הדתית הקלאסית. מלחמת
ששת הימים "חילצה" את הציונות הדתית מהסקטוריאליות ומהדימוי הירוד
שאפיין אותה בעבר. המפגש רב העוצמה בין היסוד המשיחי לבין מנגנון הפיצוי על התדמית
הירודה של הציוני הדתי התרחש במלחמת ששת הימים, והפך אותה לאירוע מכונן של התנועה
הציונית הדתית. המלחמה שינתה את התודעה הדתית והפוליטית של הציונות הדתית, ותפיסת
ההיסטוריה הראלית, שניווטה את דרכה של התנועה מראשיתה, קרסה, ואת מקומה תפסה
"היסטוריה קדושה"; התפיסה החדשה של ההיסטוריה הפכה להיות הפרוגרמה של
הפעילות הפוליטית הממשית. התמורה הקרינה גם על תפיסת המרחב הגופני ושיח המיניות
שהתפתחו בקרב התנועה.
ספר זה מציע תובנה חדשה למכלול התנהלותה הפוליטית, החברתית
והדתית של הציונות הדתית, שהשלכותיה ניכרות בחברה הישראלית של היום.