ספר קורס. הנה, עברית מקראית בדרך המעשית , הוא ספר לימוד לדוברי אנגלית המיועד הן לרמה האקדמית והן לכיתות לימוד שאינן אקדמיות, כמו גם ללומד העצמאי. הנה מציע תוכנית לימודים חדשנית, ומאזן את שני המרכיבים הכרחיים בהוראת מבוא לכל לשון: הצגת אוצר המלים והדקדוק השכיחים, ודרוג החומר באופן המאפשר הוראה ולמידה קלות יותר. הדגש מושם על הצגת התמונה הרחבה של העברית המקראית והתנהגותה, כמו גם על הקניית המיומניות והכלים הטובים והיעילים ביותר, שיאפשרו לתלמידים לגשת בהקדם לטקסטים ברמת קושי סבירה. תלמידים שיסימו את תוכנית הנה ימצאו חלק ניכר ביותר מן הטקסטים המקראיים, בפרוזה ובשירה, פתוחים לפניהם. לכל אחד מן הנושאים הנלמדים, ניתנות בהנה דוגמאות רבות של פסוקים מקראיים המלוות בתרגומים לאנגלית ממקורות שונים. הנה כולל בתוכו מספר רב של תרגילי תרגום ותשובות עבורם בסוף כל כרך. כרך א מתחיל בהצגת הנושאים הדקדוקיים היסודיים שאינם מותנים על ידי הפועל. רק אחר כך מוצגות צורות הפועל העקריות: צורת התחילית (יקטל ) וצורת הסיומת (קטל) בבנין קל על גזרותיו השונות. כרך ב מציג את המקור המחלט והנטוי, הציווי והבינוני בבנין קל, וממשיך בהצגת הבנינים הנותרים על צורותיהם וגזרותיהם השונות. ארגז הכלים כולל בתוכו רשימות מלים שכיחות (שמות, מלות יחס, פעלים) על נטיותיהם, כמו גם לוחות נטיה מאירי עינים של פעלים מיצגים. ארגז הכלים כולל גם טבלאות ניתוח שמושיות (לפעלים, מלות יחס ופעלים). לחצו כאן לפרטים נוספים, הקדמה, תוכן העניינים, דוגמאות שעורים וכלים ועוד. עדויות משתמשים: "אני משתמשת בספר הִנֵּה – עברית מקראית בדרך המעשית מאת רחל חלבה, באוניברסיטת צפון טקסס, ולדעתי הוא הספר המתאים ביותר לרמת המתחילים באוניבסיטאות ובבתי ספר תיאולוגיים. הספר הכולל שני כרכים מאורגן בצורה הגיונית, וכתיבתו נהירה. הבחירה להתחיל במשפטים שמניים ורק מאוחר יותר להציג את מערכת הפועל וזמניו היא חדשנית ומרעננת. בספר אין הקניית הקריאה וכבר בשיעור הראשון לומד התלמיד איך להשתמש במילון מקראי. הספר מקנה כלי עבודה להתמודד עם טקסט מקראי כבר בשלבים הראשונים בעזרת שימוש במילון, ובעזרת טבלאות המאורגנות בכרך נוסף הנקרא ארגז כלים . ב חירת המילים מבוססת על רשימות שכיחות והדוגמאות והתרגילים בספר הם חלקי פסוקים מהמקרא כבר מהשיעור הראשון. בספר יש שפע של דוגמאות תרגילים העוזרים לתלמיד להפנים את החומר הנלמד. הספר יכול להתאים גם ללמידה עצמית ובסוף הספר יש תשובות לכל התרגילים. בכל סוף סימסטר תלמידי קבלו קטע סיפורי מהמקרא שהסתמך על החומר הנלמד בסימסטר והיו צריכים לתרגם את הקטע בעזרת מילון וארגז הכלים. נדהמתי מהישגיהם. אחרי ארבעה התלמידים יכלו לתרגם טקסט סיפורי הכולל את כל הזמנים, והבניינים העיקריים. הצלחת התלמידים מעידה על מידת האפקטיביות של ספרה של רחל חלבה." - רות פרקר. אוניברסיטת צפון טכסס מאמרים מאת רחל חלבה

הספר אלופים באלף-בית: צעדים ראשונים בעברית שונה מספרים אחרים בשיטת הקניית האלף בית, שאינה מבוססת על מילים לועזיות ומושגים מערביים, (למעט מילים המופיעות בכל שפה, כגון רדיו וטלוויזיה). שיטת הלימוד בספר זה היא עברית בעברית. בעשרה שיעורים בלבד רוכש התלמיד באופן הדרגתי לא רק את אותיות האלף-בית, אלא גם כ-450 מילים בעברית, וכן מבנים לשוניים בתחום התחביר והמורפולוגיה. כמעט בכל עמוד מופיע מילון בשפת התלמיד.

ספרות הקבלה הימי ביניימית בכללה, וספר הזוהר בפרט, שבו לא רק את ליבותיהם של קוראים יהודים. מתקופת הרנסנס ואילך ניכר עניין נוצרי ער בחיבורים אלה ובתורת הקבלה עצמה, שנתפסה, בהתאם לנראטיב המסורתי היהודי, כתורה שבעל פה שמסר האל למשה על הר סיני. המאה ה-16 ראויה להיחשב כתור זהב של עיסוק נוצרי זה בקבלה היהודית, וניתן להצביע על שורה של אישים קתולים בעלי מעמד בכיר בהיררכיה הכנסייתית, השלטונית והמחקרית שהכירו את כתבי הקבלה במקורם או בתרגום, חיברו להם פירושים, תרגומים או פראפראזות, ושילבו גופי תורה קבליים-יהודיים בשיטותיהם התיאולוגיות האישיות. מבין כתבי הקבלה הקלאסית בהם גילו אותם נוצרים עניין, בולט ספר הזוהר כחיבור שזכה למעמד רם במיוחד, וכמה מבין אותם כותבים נוצרים שלחו ידם בתרגום חלקים מתוכו לשפה הלטינית. תרגום רציף ומקיף לזוהר, אף כי לא מלא, התחבר לראשונה באמצע המאה ה-16 על ידי המזרחן והמיסטיקאי הצרפתי גיום פוסטל. פוסטל פיתח שיטה תיאולוגית-משיחית מקורית ורדיקלית המתבססת על עקרונות מילנאריסטיים וקבליים, והוא תרגם את הזוהר מתוך שכנוע כי חיבור זה הינו הביטוי המושלם ביותר לתפיסותיו, והוסיף לו הערות פרשניות רבות הממחישות זאת. תרגום הזוהר המוער של פוסטל מעולם לא נדפס ולא תורגם לאף שפה. בספר זה מוגש לקורא העברי חלק מתרגומו הלטיני של פוסטל לזוהר יחד עם הערותיו הפרשניות כשהן מתורגמות לעברית, בלוויית מבוא והערות.

מכתב לד'אלמבר על התיאטרון (פורסם 1758) הוא חיבור שכתב ז'אן-ז'אק רוסו בתגובה לפרסום המאמר "ז'נבה" ב"אנציקלופדיה", שבו הציע ז'אן ד'אלמבר, מחבר המאמר, לייסד תיאטרון בז'נבה כצעד משמעותי לביסוס הנאורות בעיר. רוסו העריך שכינונו של תיאטרון בעיר מולדתו הקלוויניסטית יביא לקלקול המידות ולהרס המרקם החברתי. ואולם מעבר לכך, רוסו הוביל את הדיון לסוגיה רחבה הרבה יותר – סוגיית התואם הראוי בין הסדר הפוליטי הנהוג בחברה לבין העשייה התרבותית והחיים האינטלקטואליים המתקיימים בה. חיבורו של רוסו דוחס לטקסט קצר ופרובוקטיבי את כל השאלות המרכזיות הנוגעות לקשרים בין יצירה תרבותית לבין פוליטיקה: האם יש להעניק חופש ביטוי מוחלט, ללא שום מגבלות, לכל יוצר בתחום האמנות? האם תכלית היצירה התרבותית היא ביקורת החברה או דווקא הענקת תמיכה לערכים המובילים שלה? האם זה עניינה של המדינה לטפח את האמנויות, ואם כן, האם האמנויות שמתקיימות בחסות תקציבי המדינה צריכות באופן כלשהו לבטא נאמנות לערכי השלטון? ולבסוף, האם אנשי אמנות ויצירה צריכים תמיד להפגין התנהגות מוסרית ללא דופי ולבטא ביצירותיהם את המידה הטובה? תשובותיו המפתיעות של רוסו מזמינות כל קורא לנסח את עמדתו האישית בנושאים אלה.

ברוך קימרלינג (1939–2007) היה חוקר מקורי שמעטים כמוהו, סוציולוג ציבורי ו"יצרן רעיונות". השאלות שבהן עסק רלוונטיות היום יותר מאי-פעם. כותבים וכותבות, יהודים ופלסטינים, בני דורות שונים וממגוון תחומי מחקר, פורסים בכרך זה, המוקדש לזכרו, מחקרים על המקום הזה – משני צדי הקו הירוק, בעבר ובהווה הנמשך. המחקרים נכתבו בהשראת דרכו המדעית ובדיאלוג עם המושגים שטבע וסדר היום המחקרי שהציע – על סְפָר והתיישבות, על הכפר והעיר, על חרדת הקיום ותפיסות של בית, מאבקים חברתיים וגבולות הדמוקרטיה, על מנגנוני הפרדה ותקשורת מוכוונת, מחאה, מצבות זיכרון ותפיסות ביטחון, ציונות ומיליטריזם – ועל ברוך קימרלינג עצמו.

ספר ללימוד עברית כשפה שנייה ברמת המתקדמים המדורגת כרמה ד' ביחידה להוראת עברית של האוניברסיטה העברית. הספר מקיף את תוכנית הלימודים בפועל ובתחביר וגם כולל את אוצר המילים הנדרש ברמה זו. בכל נושא לימוד מובאים הסברים לפני התרגול ופתרונות לכל התרגילים. התרגילים מגוונים וחלקם נועד לתרגול בעל פה בזוגות או בקבוצות. כל התרגילים בספר הם תרגילים סגורים. הספר כולל מילון מונחים עברי-אנגלי בפועל ובתחביר וכן תרגום לאנגלית של המילים הקשות בטקסטים. מבנה הספר מאפשר לימוד עצמי בנוסף לשימוש בהוראה בכיתה.

משל שלוש הטבעות מספר על אב המבטיח להוריש את טבעתו היחידה לכל אחד משלושת בניו האהובים. כדי לעמוד בהבטחתו יצר שני העתקים מושלמים של הטבעת, כך שאף הוא עצמו לא יכול היה להבחין בין המקורית למזויפות. הפרשנות למשל משווה את הטבעות לדתות המונותאיסטיות – היהדות הנצרות והאסלאם – כל דת טובה ואמיתית בדרכה. בכל מופעיו, בין שיש בהם טבעות או אבנים יקרות ובין שמספרן שלוש, שתיים או אחת – נסוב המשל על שלוש הדתות והוא מופיע בשלוש התרבויות האלה בניסוחים ובמסרים שונים. ספר זה עוסק בגלגולי המשל מן המאה השמינית עד לעת החדשה המוקדמת. ניסוחיו הידועים ביותר הם זה של ג'ובני בוקאצ'ו ב דקאמרון וזה של גוטהולד אפרים לסינג ב נתן החכם . הרעיון שביסוד המשל נקלט בתרבות המערבית ממקורות מזרחיים, והוא נפוץ במיוחד באזורי מפגש בין - דתי. במרוצת הדורות שימש המשל מצע לספקנות – אך גם להיפוכה – כדרך להוכחת אמיתותה של דת אחת בלבד. הופעותיו במגוון הקשרים משקפות התבוננות ביחס בין הדתות האברהמיות ובחינתו, תוך הכרה במקורן המשותף – האב, האל האחד.

ה'עצמי' הוא אחד המושגים החשובים ביותר בתרבות המערבית ובספרות הפילוסופית, הסוציולוגית והפסיכואנליטית. אף על פי כן, קיים ניגוד רב בין מרכזיות העיסוק במושג לבין טווח השינויים שחלו בו לאורך השנים. ספר זה, שופך מעט אור על טיבו החמקמק של מושג העצמי, דרך שימוש בנקודת מבט בינתחומית הבוחנת את התרומה של מבנים חברתיים שונים למכלול מערכת ההתקשרות המבנה את עצמיותו של האדם. הוא מציג טיפולוגיה של חמישה מבנים מרכזיים שקושרו לאורך ההיסטוריה לפעולת כינון ה'עצמי' והם: המבנה של היחיד במובנו כפרט בודד ומונאדי; המבנים של הדיאדה והטריאדה המייצגים את ההשפעות ההדדיות המתקיימות בין שניים או שלושה אנשים; המבנה של הקבוצה הפסיכולוגית אשר חבריה מכירים זה את זה ומשפיעים זה על זה; והמבנה של החברה והקולקטיב הקודם לכל ביוגרפיה של יחיד וכולל 'עובדות חברתיות' שכופות עצמן על הפרט. חדשנותו של הספר טמונה בתיאוריו את המבנים החברתיים והמעברים שמתקיימים ביניהם מנקודת מבט סינכרונית ובו-זמנית. הספר מתמקד באופנים המגוונים שעל פיהם תוארו מופעיהם של המבנים השונים בתרבות ובדרמה הישראלית. הוא מדגים כיצד שונות סטרוקטורלית נוטה להשפיע על החוויה הפנומנולוגית שנוצרת במבנים החברתיים; על סוגי השיח שהם מזמנים או מדכאים; על מופעי העצמי שמתבטאים במסגרתם; ועל הרצון והצורך של היחיד לבצע מעברים ביניהם. בעוד תפיסות עצמיות קלאסיות אופיינו בעמדה לוגוצנטרית המניחה את עליונותו של מבנה חברתי מסוים כ'מסמן על' של העצמיות, הספר מציע לראות בעצמיות כמי שנעה על פי מהותה, במחוזות הסיפיות, מתהווה ומתכוננת במעברים שמתרחשים בין ובתוך מבנים חברתיים שונים. הוא ממחיש מדוע פעולת כינון העצמי איננה ניתנת לרדוקציה לפרדיגמת יחסים יחידה וכיצד לכל מבנה חברתי יש תרומה סגולית המכוננת פורטרט ייחודי של העצמי. הספר שלפנינו חושף את המופעים המגוונים של מבנים חברתיים מרכזיים דוגמת היחיד, הזוג, השלושה והקבוצה, כפי שהם משתקפים בדרמה הישראלית, החל מקום המדינה ועד ימינו. הוא מציע קריאה חדשנית ובינתחומית לטקסטים שהיו למצגי יסוד בתרבות העברית דוגמת: 'הוא הלך בשדות'; 'בערבות הנגב'; 'הם יגיעו מחר'; 'קרא לי סיומקה'; 'חדווה ואני'; 'ילדי הצל'; 'לילה במאי'; 'טיפולים אחרונים'; 'ליל העשרים', 'חברות הכי טובות' ועוד. פרופ' גד קינר, אוניברסיטת תל אביב

הספר עברית בשניים לרמה ב' נכתב מתוך הצורך לשקף בחומרי הלימוד את החברה הישראלית על מגוון התרבויות בה, באמצעות הנכחת דמויות והוויית חיים בישראל של ימינו. בספר עשרה פרקים העוסקים בנושאים שונים, כגון מעמד האישה, אקולוגיה, נופים, בית, חינוך, שפה ועוד. התלמיד לומד להכיר את ההוויה הישראלית תוך כדי רכישת השפה והעמקה בה. הנושאים מדורגים מן הקל אל הכבד הן מבחינת הקושי (אוצר מילים, מבנים תחביריים ועוד) והן מבחינת מורכבות הטקסטים. בסוף כל פרק מקנחים בסיפור שנבחר בהתאם לנושא התוכן של הפרק ובהתאם לנושאים הלשוניים שנלמדים בו. עוד מובאים בסוף כל פרק תרגילי חיזוק מגוונים ליישום הנושאים הנלמדים, להעמקת הידע ולהעשרה. בסוף הספר מופיע מילון לכל פרק בתרגום לערבית ולאנגלית. דנה ספקטור ודליה רוט הן מורות בכירות ביחידה להוראת העברית בבית הספר לתלמידים מחו"ל באוניברסיטה העברית בירושלים. בעבר הן שיתפו פעולה בהוראה ובגיבוש תוכנית האזנה לתלמידים ברמת הביניים. לצד ספר זה הופיע גם עברית בשניים: מדריך למורה , המציע מגוון דרכי הוראה, הסברים לנושאים הדקדוקיים והפניות למבחר סרטונים.

ארגונאוטיקה (מסע הספינה ארגו) הוא אפוס יווני מן התקופה ההלניסטית מאת אפולוניוס איש רודוס, בן המאה השלישית לפני הספירה. יצירה זו, יחד עם האיליאדה והאודיסיאה, היא בבחינת המעט ששרד מן האפוס היווני העתיק והגיע אלינו בשלמותו. היא מגוללת את סיפור הרפתקאותיהם של יאסון וחבר מרעיו, ששטו בספינה ארגו אל קולכיס כדי לבקש את גיזת הזהב. זהו אחד הסיפורים הידועים במיתולוגיה היוונית ובמרכזו פרשת אהבתם של יאסון ומדיאה. ליצירה נודעה חשיבות רבה על שום סגולותיה האמנותיות ומורכבות עלילתה ובשל השפעתה הרבה על משוררים רומיים חשובים כגון קטולוס, אובידיוס, ולריוס פלאקוס ובייחוד – ורגיליוס. גם יצירות מודרניות, כמו גיזת הזהב מאת רוברט גרייבס, נכתבו בהשראת האפוס הזה. לראשונה מוגש האפוס לקוראי העברית בתרגום שנעשה מן המקור היווני. התרגום שומר על המשקל השירי המקורי, ובכך מעלה באוזני הקוראים את ניגונה העתיק של היצירה. ככל אפוס הרואי, ארגונאוטיקה מתאפיין בלשון נשגבה ומרוממת.

"איני חכם ואיני אמן. לא עשיתי לי שֵם גדול בסביבתי או במקצועי. אני רק יהודי פשוט שבא לכתוב על חייו הן מאחר שבני ביקשו זאת ממני והן מפני שאני שייך לתקופה ולדור שהתאפיינו במאורעות גדולים ואכזריים, שלא היו מנת חלקו של שום דור לפניו." (ולטר וולף) חיים בשני קולות הוא סיפור חייהם הלא שגרתי של אב ובנו: ולטר (1887--1966) ומשה (1922--2017) וולף, שניהם בני המבורג. האוטוביוגרפיה שלהם מופיעה כאן זו לצד זו בקולות משתרגים: האב מספר על ילדות יהודית-בורגנית בגרמניה, על שירותו הצבאי במלחמת העולם הראשונה בצבא גרמניה, על היותו לבנקאי והקמת משפחתו, על יציאתו מגרמניה הנאצית ועל החיים החדשים בארצות הברית; הבן מוסיף את נקודת מבטו וממשיך את הסיפור עם עלייתו לארץ ישראל, בחירתו לעבוד בה את האדמה ולהתגייס לצבא הבריטי במלחמה נגד גרמניה הנאצית. הסיפור הזה אינו שגרתי גם מפני שהוא מתאר מציאות שונה לחלוטין מן הדימוי ה"מתבולל" של יהדות גרמניה: משפחת וולף ייצגה את האורתודוקסיה היהודית-הגרמנית, שהפליאה לשלב ערכים יהודיים ואוניברסליים. הספר מעשיר אפוא את דמותה המרתקת ורבת הפנים של יהדות גרמניה ומציע דרך רלוונטית מאין כמותה לחברה הישראלית של ימינו. "חיים בשני קולות" מלווה בעשרות צילומים, שתחילתם במאה התשע-עשרה ואחריתם במאה ה-21.

ספר זה מהווה השלמה ל שלושת הספרים של יסודות הערבית הספרותית שיצאו לאור, והוא נועד להקנות את תורת הפועל החסר לתלמיד שכבר קנה שליטה בגזרת השלמים על כל מרכיביה, בצורה פסיבית ואקטיבית. מטרתו העיקרית היא להטמיע את צורות הפועל החסר, מתוך ראיית השפה והשימוש בצורות השונות הרלוונטיות בערבית הספרותית המודרנית, ולא לעסוק רק בצד הטכני של נטיות הפעלים על פי הבניינים והגזרות השונות. כאן נעשה שימוש רחב בפעלים וצורות נגזרות מהם, שהופיעו בשימוש בתרגילים ובטקסטים בשלושת הספרים של יסודות הערבית הספרותית ולהם התווסף אוצר מילים רלוונטי נוסף הרווח בשימוש כיום. התרגילים מגוונים, הולכים מן הקל אל הכבד ומאפשרים בחירה המתאימה לרמת הלומד. הספר מיועד לכל תלמיד הזקוק לידע מסודר בתורת הצורות של הפועל החסר ויכול לשמש גם את המורה והלומד העצמאי. מורה שלימד בספר יסודות הערבית הספרותית יכול לשלב את הספר הזה במהלך הספר השני של הסדרה, או במקביל לספר השלישי. הכול לפי הזמן העומד לרשותו וקצב התקדמות הכיתה או הלומד.