The theme of this rich and highly focused volume is Polish perceptions of Jews and Jewish perceptions of Poles from the Middle Ages to the present. Essays by Leszek Kolakowski and Wladyslaw Bartoszewski set the parameters of the debate. Contributors analyse sources ranging from Yiddish folk-songs to Hebrew, Yiddish, and Polish literature to Polish plays, and the discussions range over the entire period. Norman Davies writes on ethnic diversity in twentieth-century Poland, and other essays deal with related political aspects. There is also an important exchange between Stanislaus Blejwas and Shmuel Krakowski entitled ‘Polemic as History'.

מדינה וקהילה הוא הספר הרביעי בסדרה 'סוגיות נבחרות בתולדות היישוב והמדינה' , שמטרתה להציג בראייה בין-תחומית סוגיות העומדות על הפרק בחקר תולדות היישוב ומדינת ישראל. סדרה זו מבוססת על דיונים שהתקיימו במרכז צ'ריק באוניברסיטה העברית בירושלים בהשתתפות חוקרים מתחומי מדעי הרוח ומדעי החברה. הספר הנוכחי בוחן כמה סוגיות שעניינן קשרי הגומלין בין מדינת ישראל, כמוסד ארגוני וכמסגרת פוליטית, חברתית ותרבותית, לבין הקהילות השונות המרכיבות את החברה הישראלית. בספר נדונות השאלות האלה: כיצד השפיעו תהליכים מקומיים ועולמיים על היחלשות מוסדותיה הפוליטיים של המדינה? האומנם צומצמה מעורבות הממשלה במשק לאחר יישומה של תכנית הייצוב הכלכלי בשנת 1985? מהי משמעותה של הרחבת מעורבותו של בית המשפט העליון בנושאים ערכיים ומשפטיים? מהם הגורמים להיווצרותו של משבר מדינת הרווחה? האם אפשר לומר שהחברה הישראלית השתנתה מחברה בעלת מאפיינים סוציאליסטיים לחברה קפיטליסטית-ליברלית? מהם מאפייני התמורות שחלו בקשר שבין המדינה להסתדרות העובדים הכללית? כיצד משתקף במחקר מעמדו המשתנה של המיעוט הערבי בישראל? מה בין עיצוב זהות לאומית וזהות אזרחית לבין מעורבות פוליטית? כיצד השפיעו על התפתחות המחקר שינויים חברתיים ופוליטיים בתחום יחסי דת ומדינה? עורכת הסדרה: חגית לבסקי. מרכז צ'ריק לתולדות הציונות, היישוב ומדינת ישראל. האוניברסיטה העברית בירושלים.

In this volume of Polin , scholars from the fields of history, sociology, politics, anthropology, linguistics, literature, and folklore explore central themes in Jewish and European history. Launching what was to become a comprehensive and vigorous forum for discussion of all aspects of the Jewish experience in Poland, this first volume established the pattern of bringing together work by established and younger scholars from many countries.

Partial Answers: Journal of Literature and the History of Ideas is a semi-annual international academic journal sponsored by the School of Literatures of the Hebrew University of Jerusalem. It publishes articles that analyze literary works as artistic refractions of existing systems of concepts, as testing grounds for ideas, or as laboratories for their development. The interdisciplinary niche of the journal thus combines analysis of literary works with a discussion of historical and theoretical issues, historicizing theory, or developing the theoretical implications of specific episodes in the literary history of ideas.

מהו המובן של להיות אדם? מה מבדיל בינינו לבין אבותינו? אנה מועדות פניו של המין האנושי? תשובות על השאלות הללו ועל רבות אחרות, חידתיות אף יותר, נותן האנתרופולוג הנודע איאן טטרסל בספרו. הספר הוא תיור עולמי שבו אנו לומדים מתי והיכן התפתחו המין האנושי והכשרים שלו לאהוב, לדבר ולחשוב. בכתיבתו הלירית ובתובנותיו עוצרות הנשימה על התפתחות האדם הספר לוקח אותנו לסיור מופלא אל נבכי העבר ואל מסתרי העתיד.

ה'אוריינט', שבועון בשפה הגרמנית שיצא לאור בשנים 1942–1943 בעריכת וולפגנג יורגראו וארנולד צווייג, היה אחת התופעות התרבותיות הייחודיות של העלייה דוברת הגרמנית בארץ ישראל. מאביב 1942 עד לחיסולו באביב 1943 הוא שימש ביטאון ליהודים יוצאי השמאל הגרמני המרכז אירופי שהגיעו ארצה מאימת השלטון הנאצי בארצם. בנטייתו הפוליטית השמאלנית, ברקע הלא ציוני של אנשיו ובבדלנותו התרבותית והפוליטית היה ה'אוריינט' סמן קיצוני בקשת העיתונות של העלייה הגרמנית ועל כן העלה את חמתם של רבים בחברת היישוב. בה בעת היה השבועון הארץ ישראלי חלק מעיתונות השמאל הגרמני הגולה שיצאה לאור ממוסקווה ועד ניו יורק, מפריז ועד בואנוס איירס. תופעת ה'אוריינט' טרם נבחנה במחקר מונוגרפי. הספר פורס את קורות השבועון ומנתח את הסוגיות המרכזיות שנידונו בו מכמה היבטים היסטוריים: השבועון כחלק מן הגלות הפוליטית מהרייך השלישי; השבועון בראי תולדות יהדות מרכז אירופה; השבועון כמרכיב ייחודי בפסיפס התרבותי והפוליטי של היישוב העברי. הספר פותח צוהר לעולמם של אינטלקטואלים ופעילים פוליטיים לא ציונים שנעקרו מארצות מוצאם בשנות הרייך השלישי והגיעו לארץ ישראל, לחברה שהאידאולוגיה השלטת בה חתרה לבניין אומה עברית.

אַתוֹס פַדיגַטי, גיבור משקפי הזהב , הוא רופא מכובד בפֶרַרה שבאיטליה, אך מעמדו מתערער לאט לאט לאחר שפושטת השמועה על נטייתו ההומוסקסואלית. באכזריות נדחק פדיגטי אל שולי החברה עד שהוא מורחק ממנה לגמרי. הסיפור מוצג מבעד לעיניו של נער יהודי מפררה ומתרחש על רקע עליית הפשיזם. הרופא והנער מגלים את כאב הדחייה: זה של מי שנחשב "סוטה-מין" וזה של מי שנחשב "סוטה-דת-לאום-וגזע". החברה בעיר השדה, עליית הפשיזם, הרחקת החריגים – כל אלה אינם אלא פן מוסווה של האוניברסלי, משמשים אמצעי להתבוננות חדת מבט בהוויה האנושית ומציירים את בדידותו של האדם, את תחושת השייכות ותחושת הזרות, את התשוקה לחיים כנגד הדחייה אל חיק המוות. ג'וֹרג'וֹ בַּסַני (1916-2000), סופר יהודי בן פררה, מטובי היוצרים באיטליה. מספריו: "גן פינצי קונטיני". הספר תורגם בידי ענת שפיצן ונוספה לו אחרית דבר מאת אריאל רטהאוז.

"אל תעשי שום דבר אחר, כתבי", אמר הסופר רמון קנו למרגריט דיראס הצעירה, וזו אכן המשיכה וכתבה עשרות ספרים, אך אצלנו היא ידועה דווקא בשל סרטיה, ובראשם "הירושימה אהובתי" והסרט שעשה ז'אן ז'אק רנו על נעוריה בהודו-סין - "המאהב". הספר, בעריכתו של פרופ' יהושע ישועה, מקבץ ארבע מיצירותיה של דיראס שטרם תורגמו לעברית: "סגן הקונסול", לעדותה שלה, הוא "ספר שנצעק בכל מקום ללא קול... הוא מטורף, מטורף מרוב תבונה, סגן הקונסול". על "שבי הקסם של לול ו. שטיין" אמר לאקאן: "היא לא צריכה לדעת שהיא כותבת את מה שהיא כותבת, כי היא עלולה להגיע לאבדון. וזו תהיה קטסטרופה". "לכתוב" היא מסה העוסקת בדבר החשוב ביותר לדיראס - עצם הכתיבה. הנובלה "מותו של החייל האנגלי הצעיר", שפורסמה אף היא בספר "לכתוב", חותמת את ההרהורים על הכתיבה ומראה כיצד נעשה הדבר הלכה למעשה. היצירות תורגמו לעברית על ידי נורית פלד אלחנן, שאף הוסיפה אחרית דבר.

מדינת ישראל מתמודדת עם סוגיות דמוגרפיות רבות, מהן סוגיות הקשורות בגידול באוכלוסייה בישראל על מגזריה השונים; סוגיות הקשורות בהזדקנות האוכלוסייה; בשינויים שחלים במבנה המשפחה; בהגירה; בפריון; בהון האנושי שלה ועוד. ספר זה נותן לקורא כלים ונתונים להכיר בנושאים אלה. הוא בוחן את מאפייניה של האוכלוסייה בישראל, על הקבוצות המרכיבות אותה בראשית המאה ה-21, וסוקר מגמות להתפתחותה בעתיד. אפשר לומר שכמעט אין תחום מתחומי החיים הרבים שגורם האוכלוסייה אינו מרכזי בקביעת מהותו והתפתחותו. הניתוחים מלווים בלוחות ובתרשימים המאירים, מבססים ומשלימים את הסקירות. הספר מעודכן עד סמוך לתאריך הופעתו. פרופ' משה סיקרון, דמוגרף וסטטיסטיקן, היה מנהל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; מרצה במחלקה ללימודי אוכלוסייה באוניברסיטה העברית בירושלים, ופרסם ספרים ומאמרים על העלייה לישראל, על האוכלוסייה, על כוח העבודה ועוד.