'מורה הנבוכים' הוא הציר שמפעלו הפילוסופי של שמואל אבן תיבון סובב עליו. אבן תיבון אמנם ידוע בעיקר כמתרגמו של המורה לעברית, אך התרגום לא היה אלא חלק מהמאמץ המקיף שהשקיע בהפצתו. ראוי לראות במאמץ זה תיווך תרבותי, אשר סלל את הדרך למעברה של תורת הרמב"ם מהקשרה בתרבות היהודית-הערבית להקשר תרבותי שונה מאוד: היהדות באירופה הנוצרית. האתגר שעמד בפני אבן תיבון היה להפיץ בקרב חכמי דרום צרפת ספר המעוגן בפילוסופיה היוונית-הערבית שמונחיה ורעיונותיה לא היו מובנים להם. לפיכך הוא לא רק תרגם את המורה אלא אף ביארו ולימד אותו, ובכך הניח את אבן הפינה לקבלתו כספר יסוד בפילוסופיה היהודית מראשית המאה השלוש עשרה ואילך. יתר על כן, תרגום כתביו הפילוסופיים של הרמב"ם, ובראשם המורה, והפצתם, סיפקו הצדקה שיטתית לעיון בפילוסופיה במסגרת דתית ובכך אפשרו תרגום מערבית לעברית של חלק ניכר מן הכתבים הפילוסופיים והמדעיים היווניים-הערביים שהשפיעו על משכילים יהודים רבים במערב. הספר מן הרמב"ם לשמואל אבן תיבון: דרכו של דלאלה' אלחאירין למורה הנבוכים משחזר, בחלקו הראשון, את יחסו הרב-גוני של אבן תיבון לתורת הרמב"ם הן כמתווך תרבותי הן כהוגה עצמאי. הוא מציג את עצמו כתלמידו הנאמן של הרמב"ם, המתרגם, מפרש ומלמד את תורת רבו, לאחר מכן משלים את מפעלו הפרשני ולבסוף מעדכן אותו. ואולם מאחורי תדמית זו מסתתר הוגה שלא רק עוסק בנושאים רבים באופן עצמאי, וביניהם נושאים שהרמב"ם כמעט לא דן בהם, אלא אף חולק על הרמב"ם בסוגיות פילוסופיות ודתיות מרכזיות, ממצוות ידיעת קיומו של אלוהים, שהיא 'יסוד היסודות ועמוד החכמות' על פי הרמב"ם, דרך תפיסות ההשגחה והנבואה, עד סוגיות בתורת היקום, תורת היש, תורת המוסר ותורת המדינה. בחלקו השני מציג הספר לראשונה מהדורה של ההערות שהעיר אבן תיבון על 'מורה הנבוכים' תוך כדי עיסוקו הממושך בו. ב-145 כתבי יד של המורה בתרגומו, שנאספו במכון לתצלומי כתבי יד עבריים בירושלים, נמצאו כמאה הערות המצדיקות את קביעתו של משה שטיינשניידר, כי אבן תיבון פתח בהערותיו את שרשרת מפרשי 'מורה הנבוכים'. ההערות משקפות את יחסו המורכב של אבן תיבון למורה וניתן ללמוד מהן רבות על המעבר של תורת הרמב"ם מהקשר תרבותי אחד לאחר. תפוצתן בכתבי יד רבים הפכה את ההערות לחלק חשוב בתולדות המורה.

בכרך זה, השלישי בסדרה 'כינוסים, סדרת מוספים' של 'איטליה', כונסו מאמרים שראשיתם בהרצאות אשר הושמעו בימים י"א-י"ב בסיוון תשס"ב (22-23 במאי 2002) בכנס על תרומתו המדעית של משה דוד קאסוטו (פירנצה תרמ"ג – ירושלים תשי"ב) במלאות 50 שנה לפטירתו. הכנס אורגן על-ידי הפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית בירושלים, המכון לחקר יהדות איטליה של חברת יהודי איטליה לפעולה רוחנית ומכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח. 50 השנים שחלפו מאז פטירתו של החוקר הדגול, אשר מצודתו הייתה פרוסה על רוב תחומי הידע במדעי היהדות, נראו כפרק זמן מתאים לערוך מעין סיכום-ביניים כדי לבחון במה וכיצד מתקיימת היצירה המדעית של משה דוד קאסוטו בתור נקודת זינוק למחקר נוסף, מתוך התבוננות ביקורתית בה. אף שחקר המקרא, שהיה עניין מרכזי במחקריו של קאסוטו אינו בגבולות תחומי העיסוק של כתב-העת איטליה, כללנו בכרך גם את המסות הנוגעות בחקר המקרא, שכן יש בהן הארה של ממש על דמותו ופעילותו של החוקר הבלתי נשכח.

In Judaism of the Second Temple Period , Flusser examines the influence of apocalypticism on various Jewish sects. He states that the teachings of Jesus, while reflecting first and foremost the views of the sages, are also influenced by Jewish apocalypticism. Examining the Essenes, their effect on Hebrew language, the split of sects, and much more, Flusser's collected essays offer an important source of study for any Dead Sea Scrolls scholar.

בספר זה כונסו עשרה מן המאמרים הנוגעים בשאלות של זהות יהודית, ציונות, ישראל ותנועת-העבודה. לאלה נוספו ארבעה מחקרים בעלי אופי אקדמי יותר הנוגעים גם הם בשאלות של יהודים כפי שהן משתקפות בהגותם של ניטשה וסארטר. כונסו כאן גם כמה רשימות ביקורת על ספרים, המרחיבות את הדיון בנושאים אלה הרחק מעבר לסקירה ביקורתית של ספרים.

מהו ההסבר לתהפוכות שחלו במדיניותה הצבאית המזגזגת של ישראל מאמצע שנות התשעים? – מגילויי המתינות של אוסלו והנסיגה החד-צדדית מלבנון של מה שהצטייר כ"צבא השלום" – להסלמת הלחימה בפלסטינים באינתיפאדת אל-אקצה ועד לקריסתה של הרשות הפלסטינית, שנחשבה לשותפה ביטחונית של ישראל – מכאן זיג חזרה ל"התנתקות" – ושוב זג למלחמת לבנון השנייה. עם תהפוכות אלה מבקש להתמודד הספר מצבא העם לצבא הפריפריות . הספר מראה כיצד השינוי בהרכב החברתי של הדרג הלוחם בצבא – מהתבססות על המעמד הבינוני אל הישענות גוברת והולכת על קבוצות דתיות ופריפריאליות – מביא לניהול מזגזג של המדיניות הצבאית, בין מתינות להפגנת כוח, בין לחציה של חברת השוק לאינטרסים של הצבא וההטיה הלוחמנית של הקבוצות המשרתות בו.

בספר חדש ויפהפה זה המופיע בשפה האנגלית מתפרסמים מסמכים וצילומים רבים מארכיון איינשטיין שטרם פורסמו. הספר צבעוני, מעוצב ומכיל צילומים רבים אשר מקושרים באמצעות ציטוטים רבים והסברים קצרים לפרקים אודות חייו הפרטיים של איינשטיין, הישגיו המדעיים ופעילותו הפוליטית. כרך חדש זה הינו מהדורה מורחבת ביותר של ספר שיצא בעבר על ידי הארכיון ושליווה את תערוכת איינשטיין בספרייה הלאומית. פרסומים קודמים לאלבום זה אשר יצאו בשפה הגרמנית והצרפתית התקבלו בחום רב ע"י קהל הקוראים. הספר מכיל, כאמור, הרבה תמונות ומסמכים אישיים, חלק מהחומר מופיע כאן לראשונה לאחר שהיה נעול במשך 20 שנה במרתפי הארכיון. החומר משקף את מורכבות אישיותו של איינשטיין וכמו כן את גאוניותו יוצאת הדופן.

קורות הינו כתב עת שנתי העוסק בהֶיבֵּטים ההיסטוריים, הפילוסופיים והחברתיים של רפואה ויהדות. כתב העת מכסה את הנושאים הבאים: רפואה במקורות יהודיים ועבריים, ההיסטוריה של רופאים יהודיים, רפואה בפלסטינה וישראל, רפואה בתקופה הנאצית, ועוד.

שנים רבות הייתה פולין ליהודיה 'פּוֹלִין הָעֲדִינָה הַקְּדוּמָה לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה לְמִיוֹם סוּר אֶפְרַיִם מֵעַל יְהוּדָה", מקום ללון בו עד בוא הגאולה. יהודי פולין סיגלו לעצמם זהות מקומית תוך שמירה קפדנית על הקשר לארץ ישראל. בעקבות השואה הייתה פולין ליהודיה קבר ענק, אף שרוב היהודים לא זכו כלל לקבר. הספר כאן ושם, עכשיו ובימים אחרים, עוסק בשבר השואה וביטויו בבתי הקברות ובאנדרטות בפולין ובישראל. יהודים ששרדו את השואה בפולין החלו לקבץ אל בתי הקברות מצבות שנשדדו ולהקים בהם אתרי זיכרון. לעתים עשו זאת בעזרת יהודים יוצאי פולין וארגונים יהודיים מחוץ לפולין. לאחר זמן נחלצו פולנים שהחלו לגלות עניין בתרבות היהודית לטפל בבתי קברות של יהודים ולהקים אנדרטות לזכרם. המחברת מנסה להבין את המניעים לכך. לאחר ביקורים בפולין, סקירת כשבעים בתי קברות, ריאיון עשרות פולנים, עיון בספרי יזכור של קהילות ובתעודות, מגיעה רבקה פרצ'ק למסקנה שהיהודים פעלו לאורה של המסורת היהודית בדבר חשיבות שימור המתים בקברם עד אחרית הימים ותחיית המתים, וכן מתוך צורך להשיב לקדמותו איזון שהופר ויצר תוהו ובוהו בעולמם. את האנדרטות הקימו בפולין לציון פרידתם מן המקום שהיה להם מקלט מאות שנים, והאנדרטות שהקימו בישראל סימלו התנתקות ומעבר למקומם החדש-ישן. אשר לפולנים – חלקם פעלו מתוך מניעים פוליטיים: הקמת אנדרטות הייתה מבחינתם מחאה על האנטישמיות שהפגינו השלטונות ועל טשטוש עובדת קיומם של יהודים בפולין בעבר. חלקם פעלו ממניעים דתיים: הללו ראו בלכתם של היהודים אל מותם כאילו היו השה האלוהי, על פי הנצרות, מי שמקריב עצמו לגאולת העולם. לאחרים מניעים שמקורם בתפיסת הקשר בין יהודים לפולנים בעבר הרחוק ובמוצאם המשותף מן המזרח. ויש שפעלו כדי לקרב בני נוער פולנים ליהודים שהיו בעבר המיעוט הגדול ביותר בארצם, ולחנכם לסובלנות כלפי הזר והשונה.

This book presents seventeen analytic art historical studies of the various meanings of laterality in pictures, drawings, and prints as well as reliefs and sculptures. The discussion describes the effects of the spontaneous projection upon an artistic composition of the human experience of laterality and refers also to the beholder's habit of directional reading. The survey of the works of art ranges from the Late Antique murals of Dura Europos and religious imagery of the Middle Ages to the works of great Renaissance masters such as Giotto, Piero della Francesca, Leonardo, Raphael and Michelangelo as well as those of the Mannerists painters; two chapters on the graphic work of Albrechr Durer and of Rembrandt are followed by a study of some seldom considered aspects of the paintings of Ingres; contemporary art is represented by the expressionist works of Soutine, a selection of Italian Futurist paintings and some of the most representative works by Piet Mondrian. Referring to the iconographical traditions of the various subjects as well as the cultural and psychological backgrounds of each artist the author offers fresh insights into the works meaning.

Zeev Gries’s analysis of what books were being published and where shows the importance of the printed book in disseminating religious and secular ideas, creating a new class of Jewish intellectuals, and making knowledge of the world available to women. This unique perspective on Jewish intellectual history in the eighteenth and nineteenth centuries through the history of book-publishing throws light on many of the key Jewish cultural issues of the time. This book offers the reader a voyage in the new world that opened up to the enlightened Jewish reader of the eighteenth and nineteenth centuries, a time when the first glimmerings of emancipation and secular education were giving large numbers of Jews their first exposure to science, literature, and art, and opening their minds to new ideas. And as on any voyage led by a knowledgeable guide, there are fascinating side-trips along the way: insights into the world of scholarship, then and now, and into the nature of knowledge. All this was happening at a time when Jews’ civil status and place in society was undergoing a great change in Europe. In this seminal work, Zeev Gries shows that although the history of the book in the Jewish world has long been regarded as the province of librarians and bibliophiles, it is, in fact, the history of the Jewish intellect. He starts by tracing the awakening of a dormant Jewish intelligentsia—men, women, and children who were thirsty for knowledge. Books were the magic kiss that opened new doors to the modern world; within a century, Jews were making invaluable contributions to the advancement of science and of culture more generally. By surveying the literary output of those years, the author is able to discover what books were being published, where they were published and distributed, and who was reading them. He surveys the fields of halakhic literature, ethical literature, kabbalistic and mystical literature, literature for children and women, and more general literature. He talks about the role of libraries and of book reviews. Above all, he considers the role of books as agents of culture: were they guardians of hallowed sanctity or harbingers of secularization? Gries shows how the types of books favored by the Jewish reading public offer an insight into the changing nature of their ‘portable homeland’. He then goes on to discuss the Haskalah movement and the tensions between increasing secularization and the more traditional world-view, as well as how the resurrection of Hebrew as a secular literary language contributed to the awakening of Jewish nationalism. Nevertheless, he argues that the study of the literary history of the period reveals that secular and Zionist leanings were not the only trends present; Jewish literature continued to be permeated with the spirit of religion. Part I The Awakening of the Dormant Intelligentsia Introduction 1 Readers of Books and the Reading of Books 2 Halakhic Literature and High-Level Commentary 3 Ethical Literature in Hebrew and Yiddish 4 What Can be Learned from a Single Private Library and Something about Public Libraries 5 Kabbalistic Literature in General and its Appearance in Hasidism in Particular 6 Literature for Children and Women or Literature Intended for Everyone? Part II The Book as Guardian of Sanctity or as Herald of Secularization 7 The New Hebrew Literature: Continuity or Revolution? 8 The Printing and Circulation of Jewish Books in the Nineteenth Century and the Identity of their Authors 9 Book Reviews in the Hebrew Press 10 A Bibliographer and Librarian as an Agent of Culture: The Contribution of Avraham Ya'ari to the Study of Jewish Printing in Eastern Europe Appendix 'The Young Avraham Ya'ari' by S. H. Bergman

הספר צבא, זיכרון וזהות לאומית דן ביחסי הגומלין בין הצבא וחברה בישראל ובעיצובו של הזיכרון ההיסטורי הקולקטיבי ובזיקתם גיבוש הזהות הלאומית. בספר נבחנות סוגיות אחדות: חלקו של הצבא בכינון זהות קולקטיבית לאומית; מעורבות הדרג הצבאי במערכת הפוליטית ובקביעת מדיניות החוץ והביטחון; השפעת השירות הצבאי על עיצוב זהותו של הנוער הדתי-לאומי; הקשר בין הצבא ומערכת הביטחון לבין מערכת ההשכלה הגבוהה. עוד עולות בקובץ השאלות: האם זיכרון היסטורי ודפוסי הנצחה מגדירים זהות וקולקטיב? מה תפקידו של מיתוס פוליטי בהבניית זהות לאומית? כיצד השפיעה התפיסה של 'שלילת הגלות' על הגדרת הזהות הלאומית? האם החברה הישראלית נתונה בתקופת מעבר מחברה בעלת מאפיינים קולקטיביים ולאומיים לחברה מפוצלת ומרובת זהויות? כיצד ניתן לאפיין את תהליך עיצוב זיכרון השואה ואת השפעתו על הזהות הישראלית? כיצד משקף התהליך העתקת זיכרון השואה מהוויה ציבורית להוויה פרטית את תהליכי השינוי המתחוללים בחברה הישראלית? מה בין המחקר ההיסטורי לעיצוב זיכרון, חינוך וקידום הרעיון הלאומי? כיצד מתמודדת מערכת החינוך החרדית עם תפיסת העבר? צבא, זיכרון וזהות לאומית הוא הספר החמישי בסדרה סוגיות נבחרות בתולדות היישוב והמדינה. הסדרה דנה בסוגיות בחקר תולדות היישוב ומדינת ישראל בראייה בין תחומית. המאמרים שבקובץ מבוססים על דיונים שהתקיימו במרכז צ'ריק לתולדות הציונות היישוב ומדינת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים בהשתתפות טובי החוקרים מתחומי מדעי הרוח ומדעי החברה. עורכת הסדרה: חגית לבסקי. מרכז צ'ריק לתולדות הציונות, היישוב ומדינת ישראל. האוניברסיטה העברית בירושלים.

Thorough and meticulously researched, this study is based on a comprehensive reading of philosophical arguments drawn from all the major Jewish sources, published and unpublished, from the Geonic period in the ninth century until the dawn of the Haskalah in the late eighteenth century. The core of the book is a detailed discussion of the four doctrines of Christianity whose rationality Jews thought they could definitively refute: trinity, incarnation, transubstantiation, and virgin birth. In each case, Daniel Lasker presents a succinct history of the Christian doctrine and then proceeds to a careful examination of the Jewish efforts to demonstrate its impossibility. The main text is clearly written in a non-technical manner, with the Christian doctrines and the Jewish responses both carefully explained; the notes include long quotations, in Hebrew and Arabic as well as in English, from sources that are not readily available in English. At the time of its original publication in 1977 this book was regarded as a major contribution to a relatively neglected area of medieval Jewish intellectual history; the new, wide-ranging introduction prepared for this paperback edition, which surveys and summarizes subsequent scholarship, re-establishes its position as a major work.