The conflict between Haskalah and hasidism was one of the most important forces in shaping the world of Polish Jewry for almost two centuries, but our understanding of it has long been dominated by theories based on stereotypes rather than detailed analysis of the available sources. In this award-winning study, Marcin Wodzinski challenges the long-established theories about the conflict by contextualizing it, principally in the Kingdom of Poland but also with regard to other parts of eastern Europe. Covering the period from the earliest anti-hasidic polemics in the late eighteenth century through to the post-Haskalah movements of the twentieth century, it follows the development of this important conflict in its central arena. Using source materials (including many hitherto unknown documents) in Polish and five other languages, Wodzinski has succeeded in reconstructing the way the conflict expressed itself. Identifying the motives, the methods, and the consequences of the conflict as it was played out in five Polish towns (Lódz, Opoczno, Piotrków, Warsaw, and Warta), he shows that it was primarily informed by non-ideological clashes at the level of local communities rather than by high-level ideological debates. Much attention is also devoted to the general characteristics of hasidism and the Haskalah, as well as to the post-Haskalah movements. Here too Wodzinski challenges the ideologically charged assumptions of a generation of historians who refused to see the advocates of Jewish modernity in nineteenth-century Poland as an integral part of the Haskalah movement. Extensive consideration is given to the professional, social, institutional, and ideological characteristics of the Polish Haskalah as well as to its geographic extent, and to the changes the movement underwent in the course of the nineteenth century. Similar attention is given to the influence of the specific characteristics of Polish hasidism on the shape of the conflict, especially as regard the size of the movement and the evolution of hasidic communal involvement. In consequence the book presents a synthesis that offers both breadth and depth, contextualizing its subject matter within the broader domains of the European Enlightenment and Polish culture, hasidism and rabbinic culture, tsarist policy and Polish history, not to mention the ins and outs of the Haskalah itself across Europe. An extensive appendix presents translations of nineteen important and hitherto unknown sources of relevance to a nuanced understanding of many aspects of nineteenth-century Jewish history in Poland and eastern Europe more generally.

How did British Jewry respond to the Holocaust, how prominent was it on the communal agenda, and what does this response tell us about the values, politics, and fears of the Anglo-Jewish community? This book studies the priorities of that community, and thereby seeks to analyse the attitudes and philosophies which informed actions. It paints a picture of Anglo-Jewish life and its reactions to a wide range of matters in the non-Jewish world. Richard Bolchover charts the transmission of the news of the European catastrophe and discusses the various theories regarding reactions to these exceptional circumstances. He investigates the structures and political philosophies of Anglo-Jewry during the war years and covers the reactions of Jewish political and religious leaders as well as prominent Jews acting outside the community's institutional framework. Various co-ordinated responses, political and philanthropic, are studied, as are the issues which dominated the community at that time, namely internal conflict and the fear of increased domestic anti-semitism: these preoccupations inevitably affected responses to events in Europe. The latter half of the book looks at the ramifications of the community's socio-political philosophies including, most radically, Zionism, and their influence on communal reactions. This acclaimed study raises major questions about the structures and priorities of the British Jewish community. For this paperback, the author has added a new Introduction summarizing research in the field since the book's first appearance.

The Expulsion of the Jews from Spain is a detailed study of the events surrounding this infamous chapter in Spanish history. Based on hundreds of documents discovered, deciphered, and analysed during decades of intensive archival research, this work focuses on the practical consequences of the expulsion both for those expelled and those remaining behind. It responds to basic questions such as: What became of property owned by Jewish individuals and communities? What became of outstanding debts between Jews and Christians? How was the Edict of Expulsion implemented? What happened to those who converted to Christianity in order to remain in Spain or return to that country? The material summarized and analysed in this study also sheds light on Jewish life in Spain preceding the expulsion. For example, Jews are shown to have been present in remote villages where they were not hitherto known to have lived, and documents detailing lawsuits between Christians related to debts left behind by Jews reveal much about business and financial relations between Jews and Christians. By focusing on the expulsion of the Jews from Spain in such detail—for example, by naming the magistrates who presided over the confiscation of Jewish communal property—Professor Beinart takes history out of the realm of abstraction and places it in the realm of concrete reality, reminding us that events were driven by decisions made by real people, and that real people were affected by these events. 1 map, 2 charts, 2 facsimiles, 4 tables Choice Outstanding Academic Title 2002

Rachel Elior demonstrates convincingly how the Jewish mystical tradition crystallized in its early stages. She attributes its origins to priests prevented by circumstance from serving in the Temple: replacing the earthly Temple liturgically and ritually with a heavenly Merkavah and heavenly sanctuaries known as Heikhalot, they created a mystical world in which ministering angels replaced Temple priests, thereby giving Judaism a new spiritual focus. Professor Elior was awarded the 2006 Gershom Scholem Prize for the Study of Kabbalah and Jewish Mysticism by the Israel Academy of Sciences and Humanities.

This study portrays a man and an age. Yom-Tov Lipmann Heller (1578-1654), author of the famous Mishnah commentary Tosafot yom tov, was a major talmudist, a disciple of the legendary Rabbi Judah Loew of Prague, and himself the distinguished chief rabbi of Prague and Cracow. The time in which he lived began as a 'golden age' for the Jews of Prague and the Jews of Poland, an age of prosperity and the rise of Jewish mysticism. During Heller's lifetime, however, the golden age changed to darkness, and prosperity gave way to war, persecution, plague, and massacres. It was the end of the Middle Ages, the last generation before Spinoza and Shabbetai Zevi. Scholar, preacher, religious and communal leader, Heller embodied a religious and cultural ideal; he was the very model of a seventeenth-century rabbi. Born in Germany, he moved from one end of the world of Ashkenazi Jewry to the other, first to Prague, and then to Poland and the Ukraine. His life was enmeshed in a web of family ties, and bounded by complex rules of class and religion. His writing reflects not only the full heritage of medieval Jewish thought and its crystallization in the seventeenth century, but also the time and place in which he lived. In many ways, he exemplified his age, its achievements, and its limitations. Carefully researched and well written, Joseph Davis's work is the definitive biography of Heller. He presents a richly detailed study of Heller's worldview, his conception of Judaism, of the world around him, and of himself within it: the seventeenth century seen through seventeenth-century eyes. Heller was eyewitness to momentous, epoch-making events: the beginning of the Thirty Years' War and the massacres of 1648. He lived through a time of tumultuous change. Texts such as the sermon in which Heller responded to the new astronomy of Brahe and Kepler, or a poem on the massacres of 1648 in which he enlarged the capacity of Hebrew poetry to express horror are significant in the larger context of Jewish and European history. Heller's world-view was not static or motionless. His world changed greatly during his lifetime, and his views of it likewise changed greatly over the fifty years from his first writings to his last, from youth to middle age to old age. His personal circumstances also contributed to this: the experience of betrayal, arrest, imprisonment, the death of his children, and other misfortunes led him to wrestle with such questions as the differences between Jews and non-Jews and the meaning of suffering. Davis weaves these developments succinctly into a fascinating narrative that does full justice both to Heller and the momentous events he experienced.

כרך יח של מחקרי ירושלים במחשבת ישראל . שונה היא דרך הרוח מכל דרך אחרת - היא מאחדת נופי רוח וחברה, מפלסת בהם נתיבי יצירה, מלכדת אותם ואחר כך שבה ומתפצלת לשבילים חדשים. לאמתו של דבר, גם ההולכים בה כל חייהם נמצאים תמיד בראשיתה, תמיד היא מזומנת להם מחדש. דרך הרוח שאליעזר שביד מפלס בחייו ובמעשיו ניכרת בשלושה תחומים, שבידיו חד הם: המחקר, ההוראה והיצירה ההגותית. מפעלו המחקרי, המשתרע על פני למעלה מחמישים שנה, מכונס כבר היום בעשרות ספרים ובמאות מאמרים. במחקריו הוא מאיר ומפרש עולמות הגותיים מגוונים מהגות המקרא ועד למחשבת דורנו. בכל אשר פנה - חידש, פרץ דרך, עורר מחשבה והעלה שאלות חדשות. רבים מהנתיבים שסלל שימשו אתגר להולכים אחריו כמו גם לאלה שפרצו דרכים מקבילות ואף סותרות. בידיו של שביד נקוט המחקר כערך וכמטרה בפני עצמם. אך לא פחות מכך הוא בשבילו כלי בידיו של המחנך המצווה לנחול ולהנחיל, להעיר את רוחם ואת נשמתם של תלמידיו לאחריות המוטלת עליהם לחדש את ההוויה היהודית והאנושית שלנו. שביד, שהגיע אל האקדמיה מן העשייה החינוכית-התרבותית, מבקש כל ימיו לחנך. הוא עושה זאת בפועלו הישיר, ובמיוחד באורח הוראתו ועמידתו לפני תלמידיו. לא פחות מכך הוא פועל כמחנך כשהוא בוחן בקפידה וללא משוא פנים כל טקסט ומבקש לפענח את צפונותיו. אין תלמוד לומר שלעולם יהיה הטקסט הנחקר כלי יעיל בידי המחנך. בוודאי אין תלמוד לומר שבהכרח יהיה פירושו הנאות של שביד כחוקר תואם את מגמתו כמחנך. אולם לעולם יהיו אחריותו, רצינותו ואהבתו לטקסט, ביטוי לאותה רוח שהוא כמחנך מבקש לעורר בתלמידיו. לעולם יהיו השאלות שמציב החוקר לטקסט עדות לשאלות ולאתגרים שהטקסט מציב בפני המחנך. השיח המחקרי והחינוכי של שביד הוא לעולם גם שיח פילוסופי, המציב אותו ואת קהלו לפני אלוהים ואדם, ותובע לשאול את שאלות היסוד הרבות המתחדשות תדיר בחיינו: הזהות היהודית והאמונה, היחס שבין הקיום היהודי הייחודי ובין השותפות האנושית האוניברסלית, הציונות ויהדות התפוצות, הצדק החברתי והמחשבה הלאומית, החינוך והמאבק לשוויון, ועוד ועוד. לשלושה תחומי חיים אלה מוקדש ספר יובל זה, המוגש לאליעזר שביד במלאת לו שבעים וחמש שנה. עניינו של המדור הראשון הוא ניתוח, ביקורת ובחינה של הגותו של בעל היובל. במדור השני עולות שורה של סוגיות הכרוכות במעמד התרבותי והחינוכי הנקנה לחקר התרבות היהודית בכלל, ולחקר ההגות שתרבות זו יצרה בפרט. בשני המדורים האחרונים נדונות סוגיות מחקריות ופילוסופיות המעוגנות בלאומיות היהודית ובהגות היהודית בעת החדשה. בכך מבקש הספר לא רק לכבד את שביד ולהביע את האהבה וההערכה שכותבי המאמרים חשים כלפיו, אלא גם להוסיף ולפלס נתיבי רוח חדשים. ראשיתו של ספר יובל זה לפני שבע שנים, ביום עיון שערכו החוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, שהייתה ביתו המחקרי של שביד שנים רבות, ו'המסגרת למחשבה ולזהות יהודית בזמננו' שבמכון ון ליר בירושלים, אשר שביד יזם והנהיג שנים לא מעטות וגם היא שימשה לו בית ליצירה תרבותית וחברתית רבת-ערך. ביום עיון זה, שנערך במסגרת הכנסים השנתיים של החוגים למחשבת ישראל, ביקשנו לבחון היבטים מתודולוגיים ותרבותיים שונים הכרוכים בחקר המחשבה והתרבות היהודית, נושא שאנו ממעטים על פי רוב להיזקק לו. ההרצאות שנישאו בכנם זה משמשות בסיס לרבים ממאמרי הספר, אבל בשנות הכינוס והעבודה הצטרפו רבים מידידיו, תלמידיו ומוקיריו של שביד ותרמו מחילם בתחומים שונים. יהוידע עמיר - דיוקנו של ההוגה כאיש צעיר - על דרכו של אליעזר שביד אל המחקר וההגות מדור ראשון - הגותו של אליעזר שביד אהוד לוז - בין הגות למחקר במפעלו של אליעזר שביד אבי שגיא - "היהודי הבודד והיהדות" כמסע אקסיסטנציאלי דב שוורץ - התמימות "השנייה": הערות על חותמו של אליעזר שביד על חקר ההגות היהודית בימי הביניים יובל דרור - משנתו החינוכית של אליעזר שביד בתחום היהדות: סיכום ביניים והארות היסטוריות-חינוכיות מיכאל רוזנק - תרבות, דת וסבירות: קווים לדמותה החינוכית של "היהדות כתרבות" מדור שני - משמעותו התרבותית של חקר ההגות היהודית ועיונים ביהדות זמננו חנה כשר - למעמדה של הפילוסופיה היהודית כיום: האם היא בגדר קנטאור, דינוזאור או פניקס? זאב לוי - מעמדה של המסורת כדיסציפלינה מחקרית של הפילוסופיה היהודית יהודה ליבס - הרהורים על המשמעות הדתית של מחקר הקבלה משה מאיר - הרהורים על חכמת ישראל ועל מחשבת ישראל יוסף דן - היסטוריה יהודית בעידן הפוסט-נרטיבי זאב הרוי - תורה לשמה לעומת אידאולוגיה: הרהורים על הוראת מחשבת ישראל בעקבות שביד זאב גריס - בין מדעי היהדות למחשבת ישראל: תרומת לימוד והוראת מחשבת ישראל לחינוך ולתרבות אביעזר רביצקי - האם תיתכן פשרה בשדה האמונה והערכים? מדור שלישי - לאומיות יהודית יוסי טרנר - מעמד הרוח בתפיסת ההיסטוריה של רבי נחמן קרוכמל שלום רצבי - הערות על ההיבט המוסרי בהגותו הלאומית של אחד-האם משה הלינגר - הרב יצחק יעקב ריינס: מניח התשתית להגות אורתודוקסית מודרנית ציונית אילון שמיר - יחסי יחיד וחברה במשנותיהם של משה הס ושל אהרן דוד גורדון אבינועם רוזנק - עיון בדגם חברתי-תרבותי לבחינת הזיקה שבין תרבות יהודית לתרבות כללית לאור משנתו של הרב משה אביגדור עמיאל יעקב בלידשטיין - הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק כהוגה דתי-ציוני - האומנם? נעמה בן שחר - ביבליוגרפיה של כתבי אליעזר שביד

כרך יט של מחקרי ירושלים במחשבת ישראל . שונה היא דרך הרוח מכל דרך אחרת - היא מאחדת נופי רוח וחברה, מפלסת בהם נתיבי יצירה, מלכדת אותם ואחר כך שבה ומתפצלת לשבילים חדשים. לאמתו של דבר, גם ההולכים בה כל חייהם נמצאים תמיד בראשיתה, תמיד היא מזומנת להם מחדש. דרך הרוח שאליעזר שביד מפלס בחייו ובמעשיו ניכרת בשלושה תחומים, שבידיו חד הם: המחקר, ההוראה והיצירה ההגותית. מפעלו המחקרי, המשתרע על פני למעלה מחמישים שנה, מכונס כבר היום בעשרות ספרים ובמאות מאמרים. במחקריו הוא מאיר ומפרש עולמות הגותיים מגוונים מהגות המקרא ועד למחשבת דורנו. בכל אשר פנה - חידש, פרץ דרך, עורר מחשבה והעלה שאלות חדשות. רבים מהנתיבים שסלל שימשו אתגר להולכים אחריו כמו גם לאלה שפרצו דרכים מקבילות ואף סותרות. בידיו של שביד נקוט המחקר כערך וכמטרה בפני עצמם. אך לא פחות מכך הוא בשבילו כלי בידיו של המחנך המצווה לנחול ולהנחיל, להעיר את רוחם ואת נשמתם של תלמידיו לאחריות המוטלת עליהם לחדש את ההוויה היהודית והאנושית שלנו. שביד, שהגיע אל האקדמיה מן העשייה החינוכית-התרבותית, מבקש כל ימיו לחנך. הוא עושה זאת בפועלו הישיר, ובמיוחד באורח הוראתו ועמידתו לפני תלמידיו. לא פחות מכך הוא פועל כמחנך כשהוא בוחן בקפידה וללא משוא פנים כל טקסט ומבקש לפענח את צפונותיו. אין תלמוד לומר שלעולם יהיה הטקסט הנחקר כלי יעיל בידי המחנך. בוודאי אין תלמוד לומר שבהכרח יהיה פירושו הנאות של שביד כחוקר תואם את מגמתו כמחנך. אולם לעולם יהיו אחריותו, רצינותו ואהבתו לטקסט, ביטוי לאותה רוח שהוא כמחנך מבקש לעורר בתלמידיו. לעולם יהיו השאלות שמציב החוקר לטקסט עדות לשאלות ולאתגרים שהטקסט מציב בפני המחנך. השיח המחקרי והחינוכי של שביד הוא לעולם גם שיח פילוסופי, המציב אותו ואת קהלו לפני אלוהים ואדם, ותובע לשאול את שאלות היסוד הרבות המתחדשות תדיר בחיינו: הזהות היהודית והאמונה, היחס שבין הקיום היהודי הייחודי ובין השותפות האנושית האוניברסלית, הציונות ויהדות התפוצות, הצדק החברתי והמחשבה הלאומית, החינוך והמאבק לשוויון, ועוד ועוד. לשלושה תחומי חיים אלה מוקדש ספר יובל זה, המוגש לאליעזר שביד במלאת לו שבעים וחמש שנה. עניינו של המדור הראשון הוא ניתוח, ביקורת ובחינה של הגותו של בעל היובל. במדור השני עולות שורה של סוגיות הכרוכות במעמד התרבותי והחינוכי הנקנה לחקר התרבות היהודית בכלל, ולחקר ההגות שתרבות זו יצרה בפרט. בשני המדורים האחרונים נדונות סוגיות מחקריות ופילוסופיות המעוגנות בלאומיות היהודית ובהגות היהודית בעת החדשה. בכך מבקש הספר לא רק לכבד את שביד ולהביע את האהבה וההערכה שכותבי המאמרים חשים כלפיו, אלא גם להוסיף ולפלס נתיבי רוח חדשים. ראשיתו של ספר יובל זה לפני שבע שנים, ביום עיון שערכו החוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, שהייתה ביתו המחקרי של שביד שנים רבות, ו'המסגרת למחשבה ולזהות יהודית בזמננו' שבמכון ון ליר בירושלים, אשר שביד יזם והנהיג שנים לא מעטות וגם היא שימשה לו בית ליצירה תרבותית וחברתית רבת-ערך. ביום עיון זה, שנערך במסגרת הכנסים השנתיים של החוגים למחשבת ישראל, ביקשנו לבחון היבטים מתודולוגיים ותרבותיים שונים הכרוכים בחקר המחשבה והתרבות היהודית, נושא שאנו ממעטים על פי רוב להיזקק לו. ההרצאות שנישאו בכנם זה משמשות בסיס לרבים ממאמרי הספר, אבל בשנות הכינוס והעבודה הצטרפו רבים מידידיו, תלמידיו ומוקיריו של שביד ותרמו מחילם בתחומים שונים. רחל אליאור - הדיבוק: בין העולם הנגלה לעולם הנסתר: קולות מדברים, עולמות שותקים וקולות מושתקים בנימין בראון - דוקטרינת 'דעת תורה': שלושה שלבים משה חלמיש - קבלה והלכה: השתקפותן בפסיקה של אחד מגדולי החכמים במאה העשרים עינת רמון - 'אם כל חי': לשונו הדתית של אהרן דוד גורדון יהוידע עמיר - 'לפיכך נברא אדם יחידי': פרטיקולריזם ואוניברסליזם בפילוסופיית הדת של הרמן כהן רבקה הורביץ - האתיקה והמחשבה האקסיסטנציאליסטית גרשון שקד - סיזיפוס ואהסוורוס: הסינדרום הסיזיפי ו'הנעדר' של פרנץ קפקא תמר רוס - היבטים פמיניסטיים בתפיסתו האוטופית של הראי"ה קוק יהונתן גארב - מושג הכוח בחוגו של הראי"ה קוק יונתן מאיר - 'תשוקתן של נשמות אל השכינה': בירור מסכת הקשרים בין הראי"ה קוק להלל צייטלין ויוסף חיים ברנר משה אידל - אברהם אבולעפיה, גרשם שלום ור' דוד כהן ('הנזיר') על הנבואה ארנולד אייזן - נבואה כ'ווקאציה': פרספקטיבות חדשות על מחשבתו ופעילותו של הרב אברהם יהושע השל אפרים מאיר - 'אשמה' ו'אחריות' כמאפיינים של האדם המשיב בהגותו של עמנואל לוינס שלום רוזנברג - שואה: לקח, הסבר, משמעות גרשון גרינברג - עמלק בתקופת השואה: מחשבה יהודית אורתודוקסית

המבוא: מורנו הדגול פרופ' אפרים אלימלך אורבך ז"ל, מראשי המדברים בתחומי מדעי היהדות המגוונים, הלך לעולמו בכ' תמוז תשנ"א. תלמידיו ועמיתיו רחש ליבם דבר טוב להוציא לאור קובץ מחקרים לזכרו. החוג לתלמוד באוניברסיטה העברית - החוג שבראשו עמד ובמסגרתו לימד שנים ארוכות - מקדיש את הקובץ השלישי של 'מחקרי תלמוד' לזכרו המבורך. מפעליו הברוכים בשדה מדעי היהדות ורשימת פרסומיו המדעיים נרשמו בקובץ מיוחד (א"א אורבך, ביו-ביבליוגרפיה מחקרית), שהופיע בשנת תשנ"ג מטעם האיגוד העולמי למדעי היהדות - איגוד שפרופ' אורבך עמד בראשו למעלה מעשרים שנה. מאז פורסמו שלשה כרכים נוספים ממחקריו, שניים בעברית ('מחקרים במדעי היהדות', ירושלים תשנ"ח) ואחד בלועזית (Collected writings in Jewish Studies, Jerusalem 1999). שני הכרכים של 'מחקרי תלמוד' ג ובהם פירות מחקריהם של תלמידיו ועמיתיו בתחומי עיסוקיו המדעיים מופיעים בסיוע קרנות מחקר של האוניברסיטה העברית: קרן פרי; קרן פדרמן; וקרן הנשיא.

Galatians is probably one of the most misunderstood and misused books of the New Testament because of the lack of understanding of its literary style and original context. Paul’s Epistle to the Galatians is a fiery literary composition that was meant to grip its original readers with the importance of freedom from most of the commandments of the Torah that the Gospel offered its non-Jewish recipients. Like all the other Jewish polemical writers of his time, Paul used midrashic methods of interpretation as well as the language of passion, conflict, and exaggeration to pour forth his heart when he felt his congregation was being threatened by a Gospel of Works. This commentary helps the reader understand the delicate balance Paul sought between the Torah and the grace of Yeshua through its analysis of his literary methods and comparison to other Jewish texts from his time, especially 4QMMT from Qumran. The relevance of the necessary balance between faith and works is increasing in our own time as people seek Restoration to G-d’s original plan for his people, both in the Jewish people and in the Church. It shows both Paul’s love for the Torah and his awareness of its limitations to make a person righteous in the eyes of a holy G-d. This book is a must-read for those who want to understand the New Testament in its original context.

This volume is devoted to the part Jews played in the history of Lódz between 1820 and 1939. Specifically, it focuses on the place of the Jews in the industrial elite of this multi-ethnic textile town, and on its role as a centre of the modern movement and of Jewish artistic and literary creativity. It is the result of a collaborative venture with the Historical Institute of the University of Lódz.

בשלהי ימי הביניים התוודע המערב הנוצרי למגוון רחב של כתבים ורעיונות משל היהדות הבתר-מקראית, ובהם גרסאות שונות של תורת הסוד. בעת החדשה המוקדמת התפתחה היכרות ראשונית זו והפכה לציר מכונן של שיח בין-דתי. שיח זה מוכר כיום בכינויו 'קבלה נוצרית'. הטקסט המוגש כאן לקורא העברי, שתורגם בפעם הראשונה לשפה מודרנית, חובר במקורו במאה השבע עשרה. טקסט זה מבטא היבט ייחודי של השיח הבין-דתי: בעיצומה של תקופה שבה אירופה שקועה במלחמות דת אכזריות מתנהל כאן פולמוס דתי חריף, אך הוא מבוסס על היכרות מעמיקה עם תרבותו של האחר. חיבורו הקצר של הבישוף יוהנס קרמואל לובקוביץ נועד להגן על הצורך בתרגום עברי לחיבור מרכזי של גדול הסכולסטיקנים הנוצרים במאה השלוש עשרה – תומס הקדוש מאקווינו. קרמואל סוקר את הזרמים הדתיים בני הזמן, בבקשו להוכיח את האתאיזם שבהם ולשכנע את הקורא היהודי שתועלת רבה יפיק מעיון בחיבורו של תומס. עיקר חִציו מכוונים כלפי כתבי המקובלים, ובייחוד 'פרדס רימונים' לר' משה קורדובירו. מגמתו להוכיח כי המקובלים, שאותם הוא מציג כמורי התאולוגיה העילאית והנסתרת של היהודים, רוקנו את העולם הנברא מכל זכר לבוראו והם עסוקים בפולחן הספירות. ביקורת זו על התאוסופיה והתאורגייה הקבליות חושפת מבני עומק מרתקים של שפה תרבותית ודתית. אלה מאירים תקופה רחוקה, ויתר על כן, הם מצביעים על שאלות שניתן להעלות גם כיום. יחד עם המבואות וההערות הספר פורס בפני הקורא תרבות שלמה שכמעט אינה מוכרת עוד בימינו, ורבה תרומתו להבנת תהליכים מרכזיים בתולדות הקבלה ובתולדות המחשבה האירופית. הוסיף הערות לטקסט: יוסף שורץ.

תרומת הגניזה הקהירית למחקר מדרשי ההלכה ניכרת במיוחד בשני היבטים. ההיבט הראשון, שכמעט לא מצאנו כיוצא בו בשאר ענפיה של ספרות התלמוד הקלסית, הוא גילוי קטעים ממדרשים אבודים. דומה שקשה להפריז בהערכת תרומתם של קטעים חדשים אלה על גופי התורה המשוקעים בהם למחקר מדעי היהדות. ההיבט השני נעוץ במסורת הנוסח המזרחית הקדומה המשתקפת ברבים מקטעי הגניזה. מסורת זו עולה בהרבה על מסורת הנוסח המערבית, המאוחרת יחסית, של הדפוס וכתבי היד השלמים שעל פיה נערכו המהדורות הביקורתיות של מדרשי ההלכה. בספר זה, שהוא אחד מפרות הביכורים של 'מפעל פרידברג לפרסום הגניזה', רוכזו תחת קורת גג אחת העתקות של כל קטעי הגניזה ממדרשי ההלכה, שעד עתה היו מפורדים ומפוזרים בין ספריות העמים ברחבי העולם. מקצת הקטעים הם שרידים של מדרשי הלכה שעדיין לא נתפרסמו, ואילו הקטעים מן המדרשים הידועים, ובראשם הקטעים המעולים של מכילתא דרבי ישמעאל, כוללים מאות רבות של נוסחאות ייחודיות ומאירות עיניים המרימות תרומה מכרעת לשחזור נוסחם המקורי של המדרשים ולהבנתם. בד בבד עשויות נוסחאות הגניזה לסייע להבנת הפרשנות המקראית הקדומה, לקידום מחקר לשון חכמים ולחקר הספרות התלמודית בכללה. בכרך הנוכחי מובאות העתקות חדשות, מדויקות ככל האפשר, של קטעי הגניזה משישה מדרשים: מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי, מכילתא דרבי ישמעאל, ספרי במדבר, ספרי זוטא במדבר, ספרי דברים ומכילתא דברים. בכרך הבא יובאו אי"ה קטעי הגניזה הרבים מן הספרא.