השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום הוא הביטאון החשוב ביותר בעברית בחקר המקרא ועולמו. נכללים בו מאמרים מכל ענפי המחקר הנוגעים למקרא ובהם חקר המקרא עצמו, המזרח הקדום על תולדותיו, לשונותיו וספרויותיו בזיקה למקרא, הספרות החיצונית, מגילות מדבר יהודה, התרגומים העתיקים למקרא ותולדות הפרשנות לדורותיה. בשנתון גם מדור מיוחד למאמרי ביקורת מקיפים על ספרים שראו אור לאחרונה בנושאים אלה. עורכות השנתון הנוכחי הן פרופ' שרה יפת ודר' נילי ואזנה וחברי מועצת המערכת הם מטובי החוקרים בחקר המקרא בארץ ומחוצה לה. המאמרים עוברים ביקורת מדעית לפני קבלתם לדפוס ועריכה לשונית וסגנונית ברמה הגבוהה ביותר. רשימת מאמרים המופיעים בכרך זה: מקרא רימון כשר חיקוי האל ( Imitatio Dei ) ושיקוף האל ( Reflection, Mirroring ) בספרות המקראית מיכה רואי סיפור בריחתו של אליהו (מל"א יט): מחקר משווה על דפוס 'סיפורי יציאה למסע' במקרא המקרא בזיקתו למזרח הקדום נילי סמט קינות הערים השומריות ומגילת איכה: לקראת מחקר תיאולוגי משווה יגאל בלוך עיון מחדש במשמעות המונח סְגֻלָּה יואל אליצור קיר, מולדת הארמים: מבט חדש אמיתי ברוכי-אונא סוגות נפגשות: תפילת אסרחדון מלך אשור בכתובת המלכותית 'אשור-בבל A ' ותפילות אכדיות מטקס 'רחיצת הפה' תולדות הפרשנות יעקב ר' גרסון רש"י לבראשית א, א – דוגמה לפולמוס אנטי-נוצרי חריף בפירושו לתורה אהרן מונדשיין עיונים בחרוזות הפתיחה של ר' אברהם אבן עזרא לפירושו הארוך לספר שמות כרמיאל כהן 'כי בזה תתישב הנפש יותר' – על חלופה למידות שהתורה נדרשת בהן בביאור רלב"ג לתורה אברהם אופיר שמש הנרי בייקר טריסטראם חוקר עולם הטבע המקראי: שיטות זיהוי, מחקר ופרשנות בספרו 'יומן מסע'

אדיפוס – לידתו של מיתוס עוסק בעלילות המיתוס של אדיפוס, למן האפוסים של הומרוס ועד לסוף המאה החמישית לפנה"ס. במשך תולדותיו הארוכות תואר המיתוס במגוון דרכים; בספר נבחנים המקורות היווניים העוסקים בו. הספר חושף את הגרעין הקשה של המיתוס, ובד בבד את גמישותו לשינויים בהתאם לזמן, למקום ולמחבר. נראה שמקומו של אדיפוס בעלילת המיתוס הלך והתעצם. התהליך הושפע משינויים שחלו בחברה היוונית ובהתייחסותה לסוגיות מוסר, למשמעות הגורל, למגבלות הידע האנושי, למערכת היחסים בין האדם לאלים ולאחריותו של האדם לחייו.

השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום הוא הביטאון החשוב ביותר בעברית בחקר המקרא ועולמו. נכללים בו מאמרים מכל ענפי המחקר הנוגעים למקרא ובהם חקר המקרא עצמו, המזרח הקדום על תולדותיו, לשונותיו וספרויותיו בזיקה למקרא, הספרות החיצונית, מגילות מדבר יהודה, התרגומים העתיקים למקרא ותולדות הפרשנות לדורותיה. בשנתון גם מדור מיוחד למאמרי ביקורת מקיפים על ספרים שראו אור לאחרונה בנושאים אלה. עורכת השנתון היא פרופ' שרה יפת וחברי מועצת המערכת הם מטובי החוקרים בחקר המקרא בארץ ומחוצה לה. המאמרים עוברים ביקורת מדעית לפני קבלתם לדפוס ועריכה לשונית וסגנונית ברמה הגבוהה ביותר. רשימת מאמרים המופיעים בכרך זה: שמואל אחיטוב פרופ' משה אילת, ז"ל (1925–2009) רפאל הריס פרופ' יוחנן מופס, ז"ל (1932–2009) בוסתנאי עודד אברהם מלמט, ז"ל ( XX 19–2009) מקרא יאירה אמית פולמוסים סמויים בפרשת יהודה ותמר איציק פלג שתי קריאות בחזון אחרית הימים: מה בין השלום בנבואת אחרית הימים בישעיה ב, ב–ה לשלום בנבואה התאומה במיכה ד, א–ה טובה גנזל למשמעות המשך קיומו של צום השביעי בימי שיבת ציון שלמה בכר מה בין חליצת הנעל לשליפתה: תכלית אזכור שליפת הנעל במגילת רות (ד, ז) המקרא בזיקתו למזרח הקדום רוני גולדשטיין הערות על תהלים צא לאור הספרות האכדית מגילות מדבר יהודה וספרים חיצונים נעמה באומגרטן-שרון האם התרגומים היווניים לירמיה ולתרי עשר יצאו מתחת ידי מתרגם אחד? בחינה על פי מספר דוגמאות מספר צפניה תולדות הפרשנות יהונתן יעקבס האם הכיר רד"ק את פירוש רשב"ם לתורה? אלעזר טויטו ההתמודדות עם הנצרות בפירושו של רמב"ן לתורה כרמיאל כהן פילוסוף, איש הלכה, ופרשן מקרא – ר' לוי בן גרשום וביאורו לתורה חנן גפני בין פרשנות לנוסח: יעקב רייפמן ומדרש ל"ב מידות ביקורת ספרים בוסתנאי עודד גאולה אחר גלות < על: שלום מ' פאול, ישעיה: פרקים מ–סו, עם מבוא ופירוש (מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא), ירושלים: עם עובד והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ח: א (ישעיה מ–מח, טו + 283 עמ'), ב (ישעיה מט–סו, יב + עמ' 285–619)> יונתן בן-דב דת הספר: מסדנת הסופר אל החזון השמימי <על: Karel van der Toorn, Scribal Culture and the Making of the Hebrew Bible, Cambridge, Mass. and London: Harvard University Press, 2007, x + 401 pp. > ערן ויזל 'עושים אוזנים לתורתם של פרשנים, כאוזני כלי שאוחזין אותו בם' <על: שמואל ורגון, עמוס פריש ומשה רחימי (עורכים), מנחות ידידות והוקרה לאלעזר טויטו (עיוני מקרא ופרשנות, ח), רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן ומכללת אורות ישראל, אלקנה, תשס"ח, 711 + xxxvii עמ' תקצירים באנגלית> נעם מזרחי 'לשון חכמים תיטיב דעת' <על: דניאל סיון, דוד טלשיר וחיים כהן (עורכים), צָפְנַת פַּעְנֵחַ: מחקרי לשון מוגשים לאלישע קימרון במלאות לו שישים וחמש שנה, באר שבע: אוניברסיטת בן גוריון בנגב, תשס"ט, כג + 397 + 170* עמ'>

This volume consists of a critical edition, English translation, and extensive introductory discussion of the Judaeo-Arabic commentaries on Ruth and Esther from the exegetical digest ( Kitāb al-bayān) of Tan ḥ um ben Joseph ha-Yerushalmi (d. 1291 CE), the last known exegete of the “rationalistic” school who wrote in Judaeo-Arabic. Although past scholarship has tended to regard Tan ḥ um’s exegetical contribution as little more than that of a compiler-abridger, our own assessment, as explored in the introduction, is that his role was in fact much more significant. Not only does he display the critical acumen and intellectual independence of a true exegete in his own right, but he also appears to have assimilated - and hence (like Abraham ibn Ezra) mediated into the continuum of Rabbanite exegesis - certain elements of Karaite exegesis, most notably, as developed by the tenth-century Karaite littérateur Yefet ben ‘ Eli, the role of the mudawwin in the composition and transmission of the biblical text .

Epigraphy deals with ancient inscriptions and manuscripts revealed by archaeology; it is an auxiliary study to that of history. It studies the texts, languages and scripts from diachronic and synchronic points of view, and thus yields additional data on the cultural background of the people who produced the written sources. This book contains a selection of articles by the author on West-Semitic scripts and inscriptions published during almost forty years Joseph Naveh is professor emeritus of Ancient West Semitic Epigraphy and Palaeography at the Hebrew University, Jerusalem

במהלך מרד היהודים ברומאים בֿ66 לסה"נ ואילך נספו המוני יהודים, נהרסו יישובים רבים ומעל לכול חרבו ירושלים ובית המקדש השני. יוסף בן מתתיהו (פלוויוס יוספוס; 37-100 לסה"נ בקירוב) מגולל את סיפור המלחמה בחיבורו 'תולדות מלחמת היהודים ברומאים' ומבטיח לקוראיו: "אספר בדיוק רב את מעשי שני הצדדים, אך הלשון שאבחר בה לתאר אותם תבטא את מזגי, ותאפשר לי לקונן על אסונות עיר מולדתי; הרי הריב מבית הוא שהכריעהּ"; ואכן, חלק גדול מן החיבור מוקדש לתיאור המחלוקות ב חברה היהודית ומלחמת האחים שהשתוללה במהלך המרד והמיטה אסון על העם היהודי. החיבור מצטיין בשטף ההרצאה ובמוחשיות התיאורים, כגון תופעת הרעב במצור על ירושלים, או מצעד הניצחון של אספסיאנוס וטיטוס ברומא, בשרטוט אופיָם של האישים שמעשיהם ומחדליהם מילאו תפקיד מרכזי בתולדות ארץ ישראל למן ראשית התקופה החשמונאית ועד נפילתה של מצדה. יוספוס מצהיר כי "סופר הראוי לשבח ולהוקרה הוא הסופר המשאיר לזכרון עולם דברים שאיש לא תיאר לפניו, ומוסר לדורות הבאים את מאורעות זמנו". ואכן הוא ראוי לשבח ולהוקרה בזכות ספרו זה. אין הספר נקי מפגמים, אך הוא 'קניין לדורות', משום שמועלות בו בעיות ודילמות פוליטיות, חברתיות ומוסריות רבות־משמעות גם בימינו, ויש בו שפע של מידע על השתלשלות האירועים בתקופה מכרעת בתולדות העם היהודי. המהדורה שלפ נינו היא תרגום חדש, וכוללת הקדמה על יוספוס וחיבורו, מבוא נרחב עליו ועל כתיבתו ההיסטורית, הערות, נספחים, מפות, אילנות יחס ואיורים.

רשימת מאמרים המופיעים בכרך זה: מקרא טובה גנזל מעמדם של בעלי התפקידים במקדש העתידי בנבואת יחזקאל יעקב מילגרום התכונות הייחודיות של מקדש יחזקאל מניין? נועם מזרחי בין חקר הלשון לחקר הנוסח: התחביר של עובדיה יט–כ בנוסח המסורה ובתרגומים העתיקים עמוס פריש לתפיסת המלוכה בספר תהילים יעל שמש 'ומוצא אני מר ממות את האשה' (קהלת ז, כו) – האומנם מצויה שנאת נשים במקרא? המקרא בזיקתו למזרח הקדום שון-זליג אסטר אחת דיבר סנחריב, שתים זו שמע הנביא – לעיבוד המקורות האשוריים בסיפור הנבואי על מלחמת סנחריב ביהודה מגילות מדבר יהודה וספרים חיצונים ורד נעם 'תעבירו באש' (במדבר לא, כג) – לקדמותה של מסורת פרשנית מיכל בר-אשר סיגל בעיית הרוע בתרגום הסורי של בן סירא – בדיקה מחודשת של ההבדלים שבין הנוסח העברי לנוסח הסורי 137 תולדות הפרשנות ישעיהו מאורי 'אגדות חלוקות' בפירוש רש"י למקרא גילה פריבור דרכו הפרשנית של רש"י בשימושו במדרשי חז"ל בפירושו לקהלת שרה יפת הקדמת רשב"ם לפירושו למגילת איכה 232 אהרן מונדשיין 'חכמי המסורת בדאו מלבם טעמים למלאים ולחסרים' – על מאבקו של ר' אברהם אבן עזרא בניצול הכתיב המקראי ככלי פרשני ביקורת ספרים ערן ויזל 'ופצעֶיךָ בשִׂכלךָ חֲבֹשׁ' על: ר' אברהם אבן עזרא, יסוד מורא וסוד תורה – מהדורה מדעית מבוארת, מהדורה שנייה מורחבת ומתוקנת, מאת יוסף כהן (ו)אוריאל סימון (המכון לפרשנות המקרא היהודית, מקורות ומחקרים, יא), רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ז, 272 עמ' 325 רוני גולדשטיין פירושי אבן עזרא הספרדי בלבוש עברי וספרדי חדש על: Mariano Gómez Aranda, El comentario de Abraham Ibn Ezra al libro de Job: Edición crítica, traducción y estudio introductorio (Serie A: Literatura Hispano-hebrea, 6) Consejo Superior de Investigaciones Científicas, Instituto de Filología, Madrid 2004, cxl, 342, 94 pp. Mariano Gómez Aranda, Dos Comentarios de Abraham Ibn Ezra Al Libro de Ester: Edición crítica, traducción y estudio introductorio (Serie A: Literatura Hispano-hebrea, 9) Consejo Superior de Investigaciones Científicas, Instituto de Filologa, Madrid 2007, cxxviii, 193, 70 pp. 339 תקצירי מאמרים באנגלית

השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום הוא הביטאון החשוב ביותר בעברית בחקר המקרא ועולמו. נכללים בו מאמרים מכל ענפי המחקר הנוגעים למקרא ובהם חקר המקרא עצמו, המזרח הקדום על תולדותיו, לשונותיו וספרויותיו בזיקה למקרא, הספרות החיצונית, מגילות מדבר יהודה, התרגומים העתיקים למקרא ותולדות הפרשנות לדורותיה. בשנתון גם מדור מיוחד למאמרי ביקורת מקיפים על ספרים שראו אור לאחרונה בנושאים אלה. עורכת השנתון היא פרופ' שרה יפת וחברי מועצת המערכת הם מטובי החוקרים בחקר המקרא בארץ ומחוצה לה. המאמרים עוברים ביקורת מדעית לפני קבלתם לדפוס ועריכה לשונית וסגנונית ברמה הגבוהה ביותר.

The twenty-five new studies in this volume present the reader with an up-to-date picture of some of the issues and the methodologies that engage scholars of the Ancient Near East. These essays reflect the broad span of the field, both geographically and chronologically, from Sumerian texts of the third millennium BCE, to the town of Nuzi in Iraqi Kurdistan in the mid-second millennium, from there to inquiries into Assyrian and Babylonian documents and inscriptions, as well as into recently recovered Aramaic ostraca from Idumea in southern Israel dating to the fourth century BCE. Rounding off this varied and rich collection are several investigations concerning Ancient Israel and biblical matters. Specialists from Israel, Europe, the United States, Canada and Japan have joined together in this volume to honor Israel Eph'al, professor emeritus of Jewish History at the Hebrew University of Jerusalem, whose many scholarly achievements are hereby noted.

השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום הוא הביטאון החשוב ביותר בעברית בחקר המקרא ועולמו. נכללים בו מאמרים מכל ענפי המחקר הנוגעים למקרא ובהם חקר המקרא עצמו, המזרח הקדום על תולדותיו, לשונותיו וספרויותיו בזיקה למקרא, הספרות החיצונית, מגילות מדבר יהודה, התרגומים העתיקים למקרא ותולדות הפרשנות לדורותיה. בשנתון גם מדור מיוחד למאמרי ביקורת מקיפים על ספרים שראו אור לאחרונה בנושאים אלה. עורכת השנתון היא פרופ' שרה יפת וחברי מועצת המערכת הם מטובי החוקרים בחקר המקרא בארץ ומחוצה לה. המאמרים עוברים ביקורת מדעית לפני קבלתם לדפוס ועריכה לשונית וסגנונית ברמה הגבוהה ביותר. למשלוח מאמרים: פרופ' שרה יפת, החוג למקרא, האוניברסיטה העברית, ירושלים 91905

למאמרים בכרך זה נא לחצו על עמודים מהספר לצד תמונת הספר. השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום הוא הביטאון החשוב ביותר בעברית בחקר המקרא ועולמו. נכללים בו מאמרים מכל ענפי המחקר הנוגעים למקרא ובהם חקר המקרא עצמו, המזרח הקדום על תולדותיו, לשונותיו וספרויותיו בזיקה למקרא, הספרות החיצונית, מגילות מדבר יהודה, התרגומים העתיקים למקרא ותולדות הפרשנות לדורותיה. בשנתון גם מדור מיוחד למאמרי ביקורת מקיפים על ספרים שראו אור לאחרונה בנושאים אלה. עורכת השנתון היא פרופ' שרה יפת וחברי מועצת המערכת הם מטובי החוקרים בחקר המקרא בארץ ומחוצה לה. המאמרים עוברים ביקורת מדעית לפני קבלתם לדפוס ועריכה לשונית וסגנונית ברמה הגבוהה ביותר. למשלוח מאמרים: פרופ' שרה יפת, החוג למקרא, האוניברסיטה העברית, ירושלים 91905

More than fifty years ago the discovery of scrolls in eleven caves beside the Dead Sea ignited the imagination of the world. Expectations abounded that the scrolls would reveal actual contemporaneous accounts of the birth of Christianity, perhaps even of the life of Jesus. The research that followed—its inner logic, and what its impassioned highly controversial theories reveal about the framing of facts and the interpreting of texts—is what interests philosopher Edna Ullmann-Margalit in this thoroughly absorbing book. Since the inception of Dead Sea Scrolls research, a central theory has emerged. Known as the Qumran-Essene Hypothesis, it asserts that the scrolls belonged to the Essenes, a sect whose center was at the nearby site of Qumran. In Out of the Cave , Ullmann-Margalit focuses on this theory and the vicissitudes of its career. Looking at the Essene connection, the archaeology of Qumran, and the sectarian nature of the scrolls community, she explores the different arenas in which contesting theories of the scrolls do battle. In this context she finds fascinating examples of issues that exercise philosophers of science as well as the general public issues that only amplify the already intrinsic interest of the Dead Sea scrolls.