הספר תקוות הנאורות פותח צוהר למחשבה הביקורתית בת-זמננו, ומפלס דרך למתעניינים בדעותיו ובכתביו של יורגן הברמס – פילוסוף, תאורטיקן ואינטלקטואל המעורה בבעיות השעה, שהגותו מטביעה חותם בשיח הפילוסופי על המודרניות ובדיון על אתגרי הדמוקרטיה המערבית. מתן אורם מנתח סוגיות מרכזיות ביצירתו של הברמס, ובוחן את עמדותיו הביקורתיות בהקשר הרחב של המודרניות ומשבריה. תפיסתו של הברמס את הפוליטיקה מוצגת במסגרת השיח העכשווי על הליברליזם הפוליטי, ומתוך דיון ביחסי הגומלין בין רציונליזם וליברליזם. הספר עוקב אחר התפתחות תפיסתו התאורטית של הברמס, המתפרסת על פני שנות יצירה רבות ומגוון רחב של כתבים, ושופך אור על מקורותיה הפילוסופיים והאינטלקטואליים. הברמס מציג את אתגריה המרכזיים של הדמוקרטיה המערבית כתהליך דינמי של פיתוח דמוקרטי, ומעביר את מרכז הכובד של הדיון בפוליטי מן המבניות המוסדית אל החברתיות. המחבר בוחן את ייחודיותו של דיון זה מתוך הידרשות לעולם המושגים הרעיוני המאפיין את עבודתו של הברמס. מושגים כמו 'מרחב ציבורי אוטונומי', 'פעולה קומוניקטיבית', 'רציונליות אינסטרומנטלית', 'סולידריות קהילתית' – שבחלקם שגורים בשיח של המחשבה המדינית בת-זמננו – נידונים גם בהקשר של השפעות הגומלין בין מדינת הלאום ותהליכי הגלובליזציה.

פחד המוות שזורע הטרור המודרני מהדהד ביצירותיהם של כל השותפים לספר זה: חוקרים, אמנים, מעצבים ואנשי תקשורת . כל אחד מהם מתמודד על פי הבנתו, השקפת עולמו וניסיונו לא רק עם מטעני האלימות והאימה שמגלגל הטרור לפתחנו, אלא גם עם מקורותיו, השלכותיו וטיב מופעיו. השונות בין נקודות המבט נובעת ממגוון מוקדי העניין והמחקר הנפרשים בספר ייחודי זה: אמנות פלסטית, תאטרון, עיצוב תעשייתי, ספרות, פילוסופיה, קולנוע, טלוויזיה, רדיו וקומיקס. לצד העיון האקדמי, פרי עבודתם של חוקרים מישראל ומארצות אחרות, מובאת עדות א ישי ת ומקצועית של מי שנמצאים בצומתי ההכרעה ברגע האמת. בספר פחד מוות , המשובץ בדימויים חזותיים, נפרשת תמונה אחרת מזו המצטיירת בדיון המידי שמתרחש בזירה הפוליטית: בתחומי האמנות והתרבות הפופולרית בולטת התביעה לעורר את חשבון הנפש המאוימת לנוכח הטרור ולא לטשטשה או להרדימה.

ספר זה מוקדש לעיון מחקרי רחב בהקשריו השונים של גן עדן במסורות דתיות ותרבותיות שונות מן העת העתיקה ועד ימינו. הסיפור המקראי המספר על 'גן בעדן מקדם' (בראשית ב, ח - ג, כד), הוא המקום שבו מתחילה העלילה האנושית ובו מוגדרים מושגי היסוד שלה. בסיפור גן עדן נזכר לראשונה דיאלוג בין אל נצחי בורא לאדם נברא בן חלוף, שם נזכרת לראשונה החלוקה הארכיטיפית לאיש ואישה, ההבחנה בין תום לידיעה, פקיחת העיניים בעקבות האכילה מעץ הדעת וההסתתרות, הכרוכה בבושה, אשמה ופחד, כמו ההבחנה הראשונית בין חטא ועונש, בין ערום ללבוש, בין איסור והיתר, בין שולט לנשלט, ובין הנצחי והחולף. מושגים אלה הפכו כולם לתשתית תרבותית בעולמם של בני הדתות המונותיאיסטיות בהקשרים רבים הנפרשים בין ראשית החיים לאחריתם. גן העדן, מקום ההתוודעות הראשוני בין אל בורא ומצווה לאדם נברא ומצוּוה, ומקום המעבר מטבע לתרבות, נתפש במהלך הדורות כאתר מקודש המצוי מעבר לגבולות הזמן והמקום, הקשור לעברו של המין האנושי המתפרש מחדש כל העת, ולכיסופיו בדבר העתיד המיוחל, המשתנים אף הם עם חלוף העתים. המסורות הכרוכות בסיפור גן עדן ובפירושיו המשתנים עיצבו את מושגי היסוד של בני דתות שונות שהתחנכו בזיקה לסיפור המקראי, לתרגומיו ולפירושיו, שכן ראשית בריאת האדם ואחריתו נקשרו במקום על זמני זה ובסיפורים מקבילים לו בתרבויות העולם, על ראשית משפחת האדם ועל אופק כיסופיו. יצא לאור בשיתוף עם סכוליון מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות .

The essays by Shemaryahu Talmon presented in this fourth volume of his collected studies in English were written against the background of the momentous manuscript finds at various sites in the Judean Desert, including approximately 200 biblical or Bible-related manuscripts and manuscript fragments discovered at Qumran. These discoveries date from the crucial period of the turn of the era and afford scholars unprecedented information on the early transmission history of the biblical text. Talmon likens the transmission process (in agreement with Paul Kahle, and contrary to Paul de Lagarde) to a confluence of variant pristine traditions that Judaism, Christianity, and the Samaritan communities severally channeled into one fixed and closely circumscribed text form. It is his thesis that at least some of the "biblical" manuscripts and fragments from Qumran preserve original variants of the wording in the Masoretic Text, which eventually was recognized and transmitted in Judaism as the acclaimed and exclusively binding wording of the Hebrew Bible. These manuscripts and fragments evidence a "textual strategy" consisting of the interaction of the original authors and the transmitters of their work. Scribes and editors were minor partners of the authors. They did not refrain from occasionally changing wordings within a given range of "poetic license," often adapting literary techniques and patterns that had been used by the primary creators of the texts that they copied. The 18 essays reprinted in this volume relate to a variety of phenomena that affected the biblical literature in the stages of transition from oral tradition to hand-written transmission, initially in Paleo-Hebrew, then in the square alphabet, and ultimately in the promulgation of the Masoretic version in print. Talmon's articles published herein initially appeared over a period of about 50 years, thus giving expression to his developing thought regarding the transmission history of the biblical text up to the present time. The papers have undergone revision in the process of preparing the present volume. Scholars and students alike will benefit from owning and using this superb comprehensive collection of studies.

כיצד באמת צייר מונה את הסדרות שלו? עד כמה השפיעו כתבי קאנט, גתה ורוסו, ודברי הביקורת של בודלייר וזולא, על אמני המאה התשע עשרה? הידעתם שרנואר היה גם תאורטיקן של אמנות? מה היו המגבלות החברתיות שאתן נאבקו האמניות מוריסו וקסאט? כיצד באו חיי האמנים לידי ביטוי ביצירותיהם ? הספר שער לאמנות המודרנית בא לענות על שאלות אלה ורבות אחרות באמנות המאה התשע עשרה – כור מחצבתה של האמנות המודרנית – מאה רבת תהפוכות הן בתאוריות על האמנות והן בהגותם של פילוסופים וסופרים שאתם ניהלו האמנים שיח פורה. באמצעות תאוריות אלה נבדקות הנחות היסוד של שלוש התנועות שהתפתחו בו־זמנית בראשית המאה: האידאליזם ששלט באסכולה הנאו־קלסית הניכר בציוריהם של דויד ואנגר; הסובייקטיביות של האסכולה הרומנטית שהתגלתה בנופים של פרידריך וטרנר, ביצירות מלאות ההבעה של גויא ודלקרואה ובפיסול של רודן; וכן ההתבססות של האסכולה הנטורליסטית על החיים בהווה הנראית בנופים של קונסטבל וקורו ובדמויות של מילה וקורבה. תנועה זו התפתחה במחצית השנייה של המאה התשע עשרה לאימפרסיוניזם באמנותם של מאנה, דגה, מונה ורנואר. ניתוח מגוון הסגנונות שפיתחו סרה, סזאן, ון גוך, גוגן, רדון ומונך בסוף אותה מאה חותם את הספר . הטקסטים שבספר מאירים באור חדש את יצירות האמנות שהן שער לאמנות המודרנית. הדברים תורגמו לעברית – לרוב לראשונה – תוך שמירה על סגנון הכתיבה של מחבריהם . לכל פרק נלווים מבוא והערות הסבר . ספר לאמנים, לחובבי אמנות, למורים ולתלמידים.

קבץ על יד , שנתון חברת 'מקיצי נרדמים', הוא במה לפרסום טקסטים עתיקים במדעי היהדות מכתבי יד, שהיקפם קטן מספר. בכרך זה נדפסו: שני קטעי גניזה למדרש שיר השירים רבה; אלעזר בירבי קיליר: שבעתת טל נוספת; שרידים חדשים מספר הדינים של ר' יהודה הכהן; תשובות אשכנזיות בעניין 'מתנתא טמירתא'; מנחת קנאות לר' זכריה בן משה הכהן מקנדיאה; המאורעות שהתרחשו בקרים בתקופת מלכותו של שאהין גראי ח'אן – כרוניקה היסטורית מן המאה הי"ח מאת הקראי עזריה בן אליה. המהדירים של הטקסטים הללו הם: תמר קדרי, מיכאל רנד, שמחה עמנואל, עוזיאל פוקס, אלי גורפינקל, גולדה אחיעזר.

הספר בוחן סיפורים מן המסורת היהודית, המתארים את ייסודה של מנהיגות בכמה מהקהילות החשובות בתולדות ישראל. עמודי התווך בו הן שתי אגדות חז " ל ידועות אגדת ייסוד יבנה, שגיבורה הוא רבן יוחנן בן זכאי , ואגדת ייסודה של הנשיאות הארץ - ישראלית, שגיבורה הוא הלל הזקן. המחקר עוקב מקרוב אחר גלגולי נוסח של אגדות אלה, דן במציאות ההיסטורית העולה מהם, ומצביע על שני סוגי מנהיגות שהם מייצגים, הבאים לביטוי גם בסיפורת היהודית של קהילות ישראל בימי הביניים: ספרד, אשכנז, מצרים, ובעיקר קיירואן שבצפון אפריקה. השוואות לסיפורת נוצרית מקבילה, ואף לסיפורת עממית בת העת החדשה, חושפות בסיפורת היהודית שתי תבניות של ייסוד מנהיגות, המשקפות שני סוגים של מנהיגות על פי תפיסתן העצמית של הקהילות המספרות-מנהיגות של קודש ומנהיגות של חול. ניתוחם המעמיק של הסיפורים מגלה הן המשכיות והן תמורה בסיפורת היהודית לדורותיה ולתפוצותיה, ועומד על משמעויות תרבותיות והיסטוריות הטמונות בעיצובם השונה של סיפורים אלה .

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. בחוברת הנוכחית מופיעים המאמרים הבאים: ישראל קנוהל: צימודי קדושות והרחבת תחומי הקודש ברובד העריכה של התורה אלכסנדר רופא: גירושין במקרא ומשמעותו של 'ספר כריתות' ישי רוזן–צבי: 'פרוטוקול' בית הדין ביבנה? עיון מחודש בתוספתא סנהדרין פרק ז שלמה טולידאנו: דרכי לימודו של ר' בצלאל אשכנזי בעל 'שיטה מקובצת' יהודית וייס: שתי גרסאות ה'זוהר' לאגדת 'התנא והמת' איריס בראון (הויזמן): 'ביטולה של תורה זה קיומה': פסיקה אולטרא–אורתודוקסית בניגוד להלכה למען תקנת החוטאים — דרכו ההלכתית של ר' חיים מצאנז כמקרה מבחן

השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום הוא הביטאון החשוב ביותר בעברית בחקר המקרא ועולמו. נכללים בו מאמרים מכל ענפי המחקר הנוגעים למקרא ובהם חקר המקרא עצמו, המזרח הקדום על תולדותיו, לשונותיו וספרויותיו בזיקה למקרא, הספרות החיצונית, מגילות מדבר יהודה, התרגומים העתיקים למקרא ותולדות הפרשנות לדורותיה. בשנתון גם מדור מיוחד למאמרי ביקורת מקיפים על ספרים שראו אור לאחרונה בנושאים אלה. עורכת השנתון היא פרופ' שרה יפת וחברי מועצת המערכת הם מטובי החוקרים בחקר המקרא בארץ ומחוצה לה. המאמרים עוברים ביקורת מדעית לפני קבלתם לדפוס ועריכה לשונית וסגנונית ברמה הגבוהה ביותר. רשימת מאמרים המופיעים בכרך זה: שמואל אחיטוב פרופ' משה אילת, ז"ל (1925–2009) רפאל הריס פרופ' יוחנן מופס, ז"ל (1932–2009) בוסתנאי עודד אברהם מלמט, ז"ל ( XX 19–2009) מקרא יאירה אמית פולמוסים סמויים בפרשת יהודה ותמר איציק פלג שתי קריאות בחזון אחרית הימים: מה בין השלום בנבואת אחרית הימים בישעיה ב, ב–ה לשלום בנבואה התאומה במיכה ד, א–ה טובה גנזל למשמעות המשך קיומו של צום השביעי בימי שיבת ציון שלמה בכר מה בין חליצת הנעל לשליפתה: תכלית אזכור שליפת הנעל במגילת רות (ד, ז) המקרא בזיקתו למזרח הקדום רוני גולדשטיין הערות על תהלים צא לאור הספרות האכדית מגילות מדבר יהודה וספרים חיצונים נעמה באומגרטן-שרון האם התרגומים היווניים לירמיה ולתרי עשר יצאו מתחת ידי מתרגם אחד? בחינה על פי מספר דוגמאות מספר צפניה תולדות הפרשנות יהונתן יעקבס האם הכיר רד"ק את פירוש רשב"ם לתורה? אלעזר טויטו ההתמודדות עם הנצרות בפירושו של רמב"ן לתורה כרמיאל כהן פילוסוף, איש הלכה, ופרשן מקרא – ר' לוי בן גרשום וביאורו לתורה חנן גפני בין פרשנות לנוסח: יעקב רייפמן ומדרש ל"ב מידות ביקורת ספרים בוסתנאי עודד גאולה אחר גלות < על: שלום מ' פאול, ישעיה: פרקים מ–סו, עם מבוא ופירוש (מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא), ירושלים: עם עובד והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ח: א (ישעיה מ–מח, טו + 283 עמ'), ב (ישעיה מט–סו, יב + עמ' 285–619)> יונתן בן-דב דת הספר: מסדנת הסופר אל החזון השמימי <על: Karel van der Toorn, Scribal Culture and the Making of the Hebrew Bible, Cambridge, Mass. and London: Harvard University Press, 2007, x + 401 pp. > ערן ויזל 'עושים אוזנים לתורתם של פרשנים, כאוזני כלי שאוחזין אותו בם' <על: שמואל ורגון, עמוס פריש ומשה רחימי (עורכים), מנחות ידידות והוקרה לאלעזר טויטו (עיוני מקרא ופרשנות, ח), רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן ומכללת אורות ישראל, אלקנה, תשס"ח, 711 + xxxvii עמ' תקצירים באנגלית> נעם מזרחי 'לשון חכמים תיטיב דעת' <על: דניאל סיון, דוד טלשיר וחיים כהן (עורכים), צָפְנַת פַּעְנֵחַ: מחקרי לשון מוגשים לאלישע קימרון במלאות לו שישים וחמש שנה, באר שבע: אוניברסיטת בן גוריון בנגב, תשס"ט, כג + 397 + 170* עמ'>

כולל תוכן עניינים ותקצירים באנגלית.

הפירוש המיוחס לרש"י לספר דברי הימים הוא אבן דרך בפרשנות המקרא בימי הביניים שלא זכה עד כה לחקירה יסודית ושיטתית. ספר זה בא להשלים את החסר. נבחן בו הפירוש מכל היבטיו: בירור מקורותיו ורבותיו של מחבר הפירוש, תיאור סגנונו ושיטתו הפרשנית, בירור זמנו ומקומו והשפעת סביבתו על הפירוש, בדיקת הערותיו הלשוניות ותפיסותיו הספרותיות, מקומו של הפירוש בין פרשני הפשט בימי הביניים והשפעתו על פרשנות ספר דברי הימים המאוחרת לו. פירוש מעניין וחשוב זה נכתב באשכנז ב-1155 לסה"נ בקירוב. מחברוֹ האנונימי הושפע עמוקות מן הפרשנות היהודית שהייתה נפוצה בימיו בתחום התרבות היהודית באשכנז, הן מקורות ידועים ומוכרים הן מקורות שאינם בידינו. תיאורו השיטתי של הפירוש שופך אור על פירושים אחרים בני הזמן, ובכלל זה על חוג מלומדים עלום ונשכח שחבריו הקדישו תשומת לב מיוחדת לספר דברי הימים.

What are the things that make a home 'Jewish', materially and emotionally? What it is that makes Jews feel 'at home' in their environment? This is the first book to examine these questions from multiple disciplinary perspectives, including literature, history, anthropology, sociology, psychology, art history, and folk and popular culture, and in doing so it revises our understanding of the lived (and built) past and opens new analytic possibilities for the future. For a Jew, describing a place as ‘home’ conveys connotations of heritage as well as of residence. Additionally, feeling ‘at home’ suggests a sense of comfort in one’s social surroundings. The questions at the heart of this volume are: what things make a home ‘Jewish’, materially and emotionally, and what is it that makes Jews feel ‘at home’ in their environment? The material dimensions are explored through a study of the symbolic and ritual objects that convey Jewishness and a consideration of other items that may be used to express Jewish identity in the home―something that the introduction identifies as ‘living-room Judaism’. The discussion is geographically and ethnically wide-ranging, and the transformation of meaning attached to different objects in different environments is contextualized, as, for example, in Shalom Sabar’s study of {h.}amsa amulets in Morocco and Israel. For diasporic Jewish culture, the question of feeling at home is an emotional issue that frequently emerges in literature, folklore, and the visual and performing arts. The phrase ‘at-homeness in exile’ aptly expresses the tension between the different heritages with which Jews identify, including that between the biblical promised land and the cultural locations from which Jewish migration emanated. The essays in this volume take a closer look at the way in which ideas about feeling at home as a Jew are expressed in literature originating in Brazil, Argentina, and the United States, and also at the political ramifications of these emotions. The question is further explored in a series of exchanges on the future of Jews feeling ‘at home’ in Australia, Germany, Israel, and the United States. Jews at Home is the first book to examine the theme of the Jewish home materially and emotionally from a variety of disciplinary perspectives, including literature, history, anthropology, sociology, psychology, art history, and folk and popular culture. The essays in the collection use the theme of home and the concept of domestication to revise understanding of the lived (and built) past, and to open new analytical possibilities for the future. Its discussion of domestic culture and its relevance to Jewish identity is one with which readers should feel right at home.