Textus is the only scholarly journal in the world devoted solely to issues of the textual criticism of the Hebrew Bible and related questions. The volumes present a wide range of research papers dealing with general topics and the specialized aspects of the work of the Bible Project, in English, French (with Hebrew summaries), and Hebrew. To date twenty three volumes of studies have been published, edited by the editors of the HUBP and other textual scholars

רשימת מאמרים המופיעים בכרך זה: מקרא טובה גנזל מעמדם של בעלי התפקידים במקדש העתידי בנבואת יחזקאל יעקב מילגרום התכונות הייחודיות של מקדש יחזקאל מניין? נועם מזרחי בין חקר הלשון לחקר הנוסח: התחביר של עובדיה יט–כ בנוסח המסורה ובתרגומים העתיקים עמוס פריש לתפיסת המלוכה בספר תהילים יעל שמש 'ומוצא אני מר ממות את האשה' (קהלת ז, כו) – האומנם מצויה שנאת נשים במקרא? המקרא בזיקתו למזרח הקדום שון-זליג אסטר אחת דיבר סנחריב, שתים זו שמע הנביא – לעיבוד המקורות האשוריים בסיפור הנבואי על מלחמת סנחריב ביהודה מגילות מדבר יהודה וספרים חיצונים ורד נעם 'תעבירו באש' (במדבר לא, כג) – לקדמותה של מסורת פרשנית מיכל בר-אשר סיגל בעיית הרוע בתרגום הסורי של בן סירא – בדיקה מחודשת של ההבדלים שבין הנוסח העברי לנוסח הסורי 137 תולדות הפרשנות ישעיהו מאורי 'אגדות חלוקות' בפירוש רש"י למקרא גילה פריבור דרכו הפרשנית של רש"י בשימושו במדרשי חז"ל בפירושו לקהלת שרה יפת הקדמת רשב"ם לפירושו למגילת איכה 232 אהרן מונדשיין 'חכמי המסורת בדאו מלבם טעמים למלאים ולחסרים' – על מאבקו של ר' אברהם אבן עזרא בניצול הכתיב המקראי ככלי פרשני ביקורת ספרים ערן ויזל 'ופצעֶיךָ בשִׂכלךָ חֲבֹשׁ' על: ר' אברהם אבן עזרא, יסוד מורא וסוד תורה – מהדורה מדעית מבוארת, מהדורה שנייה מורחבת ומתוקנת, מאת יוסף כהן (ו)אוריאל סימון (המכון לפרשנות המקרא היהודית, מקורות ומחקרים, יא), רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ז, 272 עמ' 325 רוני גולדשטיין פירושי אבן עזרא הספרדי בלבוש עברי וספרדי חדש על: Mariano Gómez Aranda, El comentario de Abraham Ibn Ezra al libro de Job: Edición crítica, traducción y estudio introductorio (Serie A: Literatura Hispano-hebrea, 6) Consejo Superior de Investigaciones Científicas, Instituto de Filología, Madrid 2004, cxl, 342, 94 pp. Mariano Gómez Aranda, Dos Comentarios de Abraham Ibn Ezra Al Libro de Ester: Edición crítica, traducción y estudio introductorio (Serie A: Literatura Hispano-hebrea, 9) Consejo Superior de Investigaciones Científicas, Instituto de Filologa, Madrid 2007, cxxviii, 193, 70 pp. 339 תקצירי מאמרים באנגלית

כתב העת היחיד בעברית העוסק במכלול תחומי הפולקלור והתרבות העממית, אשר הציב את אמות המידה של העיסוק המדעי בפולקלור. בישראל. המאמרים דנים, בין היתר, בתיאוריה של פולקלור, פולקלור של קבוצות אתניות בישראל, ספרות עממית, אמנות עממית, מנהג, מגיה, וקשרי גומלין בין ספרות לפולקלור. בחוברת זו מופיעים המאמרים הבאים: ראובן קיפרווסר - ביקורו של החכם הכפרי בעיר הגדולה: אינטרטקסטואליות והקשר במעשה חכמים ניחם רוס - על אבן אחת ועל מה שמתחתיה: גלגולה של אגדה מ'שבחי הבעש"ט' עד ש"י עגנון בת-ציון עראקי קלורמן - חברה, כלכלה, דת, ומגיה: יהודים ומוסלמים במרחב השבטי נינה פינטו-אבקסיס - 'חה חה חה' ו'הארופית': הבדלים מגדריים בהענקת כינויים בקרב יהודי טיטואן מירי יוסוב-שלום - 'יחד איתה בגיהינום': ניתוח סטרוקטורליסטי של שלושה סיפורי עם יהודיים מרומניה באסע"י רחל בן-כנען ורוית ראופמן - 'כיפה אדומה – הגרסה החרדית' בפורום וירטואלי דתי-לאומי לתולדות חקר הפולקלור חיים וייס - מדע, תרבות עממית ורציונליות בתפיסת החלום בשלהי העת העתיקה ביקורת אילנה רוזן - סיפור ושיח של עולים/מהגרים במערכת רב תרבותית על: Larisa Fialkova and Maria N. Yelenevskaya, Ex-Soviets in Israel: From Personal Narratives to a Group Portrait , Detroit: Wayne State University Press, 2007, 373 pp.

כרם חמד – חכמת ישראל היא 'יבנה החדשה' הוא מונוגרפיה ומפתח מוּער ל'כרם חמד', כתב-העת העברי של ההשכלה בגליציה ובאיטליה, שיצא לאור בווינה ובפראג בתשעה כרכים בשנים תקצ"ג–תרט"ז (1833–1856). 'כרם חמד' היה ביטאונה של חכמת ישראל העברית (בעקבות ה-Wissenschaft des Judentums – חכמת ישראל בגרמניה) כפי שהתגבשה בשליש השני של המאה התשע עשרה בגליציה ובאיטליה. הוא משקף את התפתחות ההשכלה העברית בכיוון מגמת מחקר והגות. השתתפו בו גדולי ההוגים והחוקרים: שלמה יהודה ראפופורט (שי"ר), נחמן קרוכמל (רנ"ק) ושמואל דוד לוצאטו (שד"ל), וכן סופרים וביניהם יוסף פרל ויצחק ארטר, ואף חוקרי חכמת ישראל בגרמניה שכתבו בעברית - אברהם גייגר ויום טוב צונץ. הספר כולל מונוגרפיה ובה דיון מקיף בכתב-העת ובנושאים שנידונו בו, הרקע להוצאתו, בעיות עריכתו, הפורמט המיוחד של מאמרים כמכתבים, החוקרים והסופרים שהשתתפו בו והאידאולוגיה המשכילית שהובעה בו. כמו כן נידונה בספר התפתחות חכמת ישראל בעברית ותרומתו המחקרית והמדעית של 'כרם חמד' לחכמת ישראל ולמדעי היהדות. לרשות הקורא עומד עתה גם כלי-עזר חיוני ויסודי –מפתח ממוין ומוּער המסודר לפי שמות מחברים ולפי נושאים. התחומים שבהם דנו חוקרי חכמת ישראל כוללים מקצועות לימודי היהדות בבחינה חדשה: פרקים לא ידועים בתולדות ישראל והארתם, פרשנות המקרא וביקורת המקרא, פרשנות התלמוד ועיון במשנתם של חכמיו ושיטתם בהלכה וביהדות, עיון מחודש בכתביהם של הוגי ימי הביניים, ופרסום כתבי יד עבריים בלתי ידועים וחקירתם. המפתח מאפשר עיון נוח וממוקד בנושאים המרכזיים שעמדו בפני חוקרי חכמת ישראל שהשתתפו ב'כרם חמד', ובעמדתם בשאלות יסוד בתפיסת היהדות. נמצאים בו רפרורים ביבליוגרפיים על הספרים המבוקרים בכתב-העת ועל המאמרים שנתפרסמו בו ואזכור ספרות המחקר המודרנית בנושאים אלה. ספר זה הוא השלישי בפרויקט מִפתוח כתבי-העת של ההשכלה העברית. ראשיתו ב שער להשכלה: מפתח מוּער להמאסף, כתב-העת העברי הראשון (תשס"א), והמשכו ב בכורי העתים – ביכורי ההשכלה: מפתח מוּער לבכורי העתים, כתב-העת העברי של ההשכלה בגליציה (תשס"ה), שניהם בהוצאת מאגנס.

הספר הטרמינולוגיה של הירושלמי: המונחים העיקריים בוחן באופן שיטתי ומקיף את המונחים העיקריים שבתלמוד זה. נידונים בו יותר ממאתיים ועשרים מונחים. סקירתם מבוססת על בדיקה שיטתית של כל היקרויותיהם המובָנות לפי כל עדי הנוסח של הירושלמי המצויים בידינו, תוך סקירת ספרות הפרשנות והמחקר הרלוונטית. המונחים השונים מוגדרים ומתפרשים וכן נידונים היבטים אחרים החשובים אף הם לפרשנות הירושלמי ולמחקרו. בכלל זה בירור תפקידו של כל מונח; קביעת סוגי המקורות שאליהם הוא מתייחס וסוגי המקורות שהוא מציע; בירור לשונו, כתיבו, ו'סגנונו' של כל מונח. כן מבואר היחס בין כל מונח למונחים אחרים הדומים לו או שמתחלפים בו במקורות מקבילים או בעדי נוסח אחרים של הירושלמי, כדי לחדד את הגדרת המונח ולברר את הבדלי המשמעות בינו לבין מונחים אחרים.

מהו היחס המגיע לבעלי חיים? מתי אנו רשאים לאכול אותם או לערוך עליהם ניסויים? האם הפּלות שקולות לרצח? והמתות חסד? מהן חובותינו כלפי עניי העולם? וכלפי פליטים המתדפקים על שערי ארצנו? כיצד ראוי לתקן את העוולות הנובעות מאפליית מיעוטים? האם מדיניות של העדפת נשים מפרה זכויות של גברים? באיזו מידה עלינו להגן על הסביבה? מתי מותר להמרות את פי החוק ואילו נימוקים יכולים להצדיק את המרי? בעיות מעשיות אלה ניצבות במוקד מוסר הלכה למעשה . סינגר מציע להן את הפתרונות המתקבלים כתוצאה מיישום, הלכה למעשה, של תורת המוסר הדורשת מאתנו למקסֵם תמיד את התועלת הכללית, ובתוך כך מנסה להראות כי התשובות התועלתניות עולות על אלה הנובעות מיישום של תורות אחרות. התעניינותו של סינגר ביישומי המוסר הניבה מבול של מחקרים, דרבנה את התעוררות המקצוע במחצית השנייה של המאה העשרים והשפיעה על עיצוב דמותו. הוא חקר רבים מהנושאים בתחום, ורבים ממחקריו נידונים בין כריכותיו של מוסר הלכה למעשה . מאחר שסינגר מאמין כי יישומי המוסר צריכים להעסיק כל אדם חושב, הוא יוצא מגדרו כדי לנקות את ניסוחיו מז'רגון מקצועי ולנקוט לשון שווה לכל נפש. כתיבתו הסבלנית, הנושמת, מקנה לפרסומיו תפוצה מרשימה המיתרגמת ליעילות פוליטית. הידוע והמשפיע בספריו, שחרור בעלי החיים, נמכר עד כה במספר עותקים דמיוני יחסית לספרי פילוסופיה – חצי מיליון – ורבים מייחסים לו את הולדתה של התנועה לשחרור בעלי החיים בלבושה המודרני. "מוסר הלכה למעשה" נמכר אף הוא במאות אלפי עותקים, תורגם לשפות רבות ונעשה מבוא קלסי ליישומי מוסר. ספר ראשון בסדרה חדשה: בְּדִיּוּק הפילוסופיה האנליטית על הסדרה: מאה שנים של אנליזה פילוסופית הן הזדמנות חגיגית לערוך סינתזה היסטורית בעברית, שעת כושר להשקיף על המסורת האנליטית מבעד לסדרת תרגומים של יצירות מופת מתוכה – ובתוך כך להרחיב את אוצר המונחים הנחוצים להתפלספות (ב)עברית. כך נמשכת הסדרה בְּדִיּוּק מאותו מפעל תרגום שלימים כונן סביבו את הוצאת מאגנס – ספרי מופת פילוסופיים. אם לערוך פרפראזה על דבריו של ח"י רות, מייסדה של סדרת האם, סדרת הבת נועדה לאפשר לנו ללמוד – אך גם להעשיר – את רולס בלשונו של ישעיהו. ב-1912 נסע ויטגנשטיין לקיימברידג' כדי ללמוד אצל ראסל, ומסעו הצמיח – על גבי המצע שהניחו קודם לכן פְרֶגֶה וראסל עצמו – את הזרם האנליטי בפילוסופיה. למרות הדמיון בין הפילוסופיה האנליטית לאחותה הקונטיננטלית יהיה זה הוגן לקבוע כי שתי המסורות נבדלות זו מזו. הן הבשילו בשפות שונות – הקונטיננטלית בגרמנית ובצרפתית, האנליטית באנגלית (לכן הכינוי "אנגלו-אמריקאית") – וכל אחת מהן פיתחה אישיות ומזג אופייניים. פילוסופים אנליטיים ממעטים לקיים דיונים רחבי יריעה בהיסטוריה של רעיונות ולהתעכב על מדעי הרוח והחברה (תרבות, ספרות, אנתרופולוגיה, פסיכואנליזה); הם חותרים לאובייקטיביות ומרבים להתעניין במתמטיקה ובמדעי הטבע כמו גם לשאוב מהם השראה במסגרת הדיון בערכים. כתביהם אינם צוברים כוח שכנוע דרך הכרזות דרמתיות או פיוטיות, אלא בזכות הגיוֹניוּת – הודות לטיעונים סדוּרים בעד ונגד עמדות. וסגנונם חף מערבסקות: הוא מתאפיין בלשון נזירית וברורה, בשיטתיות, ביסודיות, בְּדִיּוּק. בקרוב יתפרסמו בסדרה: שאלות עלמוות מאת תומס נייגל עובדות, בדיות וניבויים (שם זמני) מאת נלסון גודמן חיים בחקירה: הרהורים פילוסופיים מאת רוברט נוזיק תורת צדק מאת ג'ון רולס אנרכיה, מדינה ואוטופיה מאת רוברט נוזיק זהות (שם זמני) מאת דרק פרפיט על הכריכה: מכיוון שכריכות הספרים בסדרה למעשה יוצרות חלל תצוגה המאפשר למסור רעיונות ודעות, החלטנו להציב בו תערוכה (בלתי מתחלפת) שמצלמת את המתח בין הנכים לסביבה הבנויה – מתוך ביטחון שהמתח אינו בלתי מתחלף, שניתן לסלק אותו. אלפי תודות לאנשים המיוחדים שהעמידו לרשותנו את סיפורי חייהם. פרוייקט הכריכות התאפשר הודות לשיתוף הפעולה של מילב"ת (המרכז הישראלי לאביזרי עזר, בינוי ותחבורה לנכה), עמותה העוסקת בהתאמת הסביבה הבנויה לצורכיהם של אנשים עם מוגבלות. בתצלום הכריכה: אסנת להט, משותקת בארבעת גפיה. עיצוב הסדרה וצילום: נעמה צבר

דוגן זֵנְגִ'י (1200–1253) נחשב לאב המייסד של זרם הסוטו זן ולאחד מהוגי הדעות המשפיעים ביותר ביפן. יצירתו, מבוא לסוֹטוֹ זֵן - שׁוֹבּוֹגֵנְזוֹ זוּיְמוֹנְקִי, שפירושה תיעוד הדברים שנשמעו מ'אוצר עין הדהרמה האמיתית', מתעדת את דבריו של דוגן לתלמידיו שנרשמו במאה השלוש עשרה בידי אֵג'ו, תלמידו המצטיין וממשיך דרכו. שׁוֹבּוֹגֵנזוֹ זוּימוֹנקֵי שימש לראשונה כמקור העיקרי להצגת משנתו הפילוסופית של המורה דוגן בשנת 1925, ומשם התפשט למערב. חשיפת כתביו של דוגן בפני קוראים שאינם נמנים עם חוגי הסוטו ביפן, חילצה אותם מחוגים בדלניים והביאה לשינוי בתפיסת דמותו של דוגן מדמות מופת, אגדית כמעט, השמורה לחוג נבחר בלבד, לדמות אנושית של אדם ומורה. ביצירה נכללות שיחות קצרות, הערות עידוד, דברי הנחיה ואזהרות מפי המורה, הממחישות את רוח הסוטו זן. שאלות בתחום המטפיזיקה הבודהיסטית הקשורות בזמן ובחיים ומוות מתבררות בספר. נידונים בו נושאים הקשורים במהות התרגול במדיטציה ועולות תהיות של תלמידי דוגן בנוגע למה שנדרש מהם כדי להגיע להתעוררות: • האם התלמיד מוכשר דיו כדי להשיג התעוררות? • מה מקדם ומה מעכב התעוררות? • מה דינו של מי שחורג ועובר על העיקרים הבודהיסטיים? • האם חשוב להקפיד על דיאטה צמחונית או שאפשר להתיר אכילת בשר? • איזה מקום תופסים הטקסים והכתבים ומה חשיבותם? • האם אמביציה להישג רוחני מסייעת או מכשילה? • האם ההליכה בדרך הזן מקדשת את האמצעים? דוגן תובע מתלמידיו למצות עד תום את הפוטנציאל שלהם באמצעות מדיטציה. שער הכניסה לבודהיזם בעיניו הוא מדיטציית הזָאזֶן, מדיטציה עמוקה ושקטה בישיבה שבלעדיה הבודהיזם אינו מתקיים: 'רבים מהאנשים השיגו התעוררות רק בכוח הזאזן. חלק, שהיו נבערים כל כך עד שלא יכלו לענות אפילו לשאלה אחת, התעלו מעבר למלומדים שלמדו במשך שנים אך ורק בזכות דבקותם העיקשת בזאזן. לכן, על התלמידים להתרכז בזאזן בלבד ולא להיות טרודים בעניינים אחרים. דרכם של הבודהות ואבות הזן היא זאזן בלבד.' פרופ' מָסוּנָגָה רֵיהוֹ (1900–1981), מורה זן מעשי ומלומד בקי בפילוסופיה ובהיסטוריהשל הזן בודהיזים, נחשב ליורשו הרוחני של דוֹגֵן זֵנְגִ'י ושל רצף מורי זן שראשיתם בבודהא, הוא שתרגם את היצירה מיפנית לאנגלית (ב-1971), ומתרגום זה היא תורגמה לעברית. למרות מרחק השנים והתקופה, הנושאים המוצגים ביצירה משמרים את הניחוח הרענן והאותנטי של שוחרי דרך שהפכו אותה לחלק משגרת יומם. תרגם מיפנית מָסוּנָגָה רֵיהוֹ , תרגמה מאנגלית ענבל טפר

'מדוע יש בכלל דבר-מה ולא רק מאומה?' שאלה זו על עצם ההיות ועל פשר ההיות – שאלת ההוויה – היא פתח יציאה מן השגור וההמוני ופתח כניסה לכל מחשבה שניתן לכנותה פילוסופית. שאלה זו היא גם מוקד ההתפלספות של מרטין היידגר והציר שסביבו נעה הגותו, הגות שקוֹלה מהדהד עד ימינו ואשר יש לה השפעה מכרעת על עתיד הפילוסופיה. הספר חלום הטוהר הוא ניסיון מקורי לחשוב את מחשבת ההוויה של היידגר מנקודת הראות של הפילוסוף הצרפתי ז'אק דרידה. בין השניים קיימים יחסים סבוכים של המשכיות מזה ושל חריגה מזה, יחסים המגלמים מעבר בין שני עידנים של מחשבה. השאלה הנבחנת בספר בעיניים דרידיאניות נסבה על אפשרות החריגה של היידגר ממסורת המחשבה של המטפיזיקה, שעליה קרא תיגר ושממנה ביקש להיחלץ. אין זו שאלה של מה בכך, שכן נוסף על השלכותיה הפילוסופיות יש לה גם השלכות פוליטיות ואתיות מרחיקות לכת. ההתמודדות עם שאלת החריגה שופכת אור חדש על הגותם של היידגר ודרידה, כמו גם על הזיקה בין הגותו של היידגר לבין מעורבותו בנאציזם, ומובילה ליצירת הגדרה חדשה למושג הכתיבה, אחד ממושגי היסוד בהגותו המוקדמת של דרידה. הספר חלום הטוהר מזמן התוודעות מקיפה לשניים מענקי המחשבה של המאה העשרים ומאפשר היכרות עם כמה מערכי היסוד, כמו הבדל, נוכחות, מקור, עִקבָה , אחרוּת, זיהום ואתיקה – שהדיון המתפתח סביבם מכונן את מה שניתן לכנות השיח הפוסט-מודרני.

מדעי היהדות , כתב העת של האיגוד העולמי למדעי היהדות, יוצא לאור מאז שנת תש"ן, וממלא את מקומו של ידיעון האיגוד, שיצא לאור החל משנת תשל"א. מתפרסמים בו מחקרים חדישים בכל תחומי מדעי היהדות, וניתן למצוא בו סקירות של הספרות המדעית החדשה.

המקרא, כחלק בלתי נפרד מן התנ"ך הנוצרי, הוא אחד ממקורות ההשראה החשובים ביותר באמנות המערבית. הספר אהבה ארצית – אהבה שמימית דן בסיפוריהם ובייצוגיהם החזותיים של שני זוגות מקראיים: אדם וחוה וזוג האוהבים משיר השירים, שההגות הנוצרית רואה בהם את ישו ומריה-הכנסייה. המחשבה הנוצרית רואה בשני זוגות אלה מייצגים של המיניות והאהבה לגילומיהם השונים. אדם וחוה הם אספקלריה לאהבה הארצית הגשמית השורה בין בני זוג אנושיים; תחילתה בקשר הרמוני, המשכה שגרה, עבודה ולידת הילדים, וסופה המוות. לעומתם, זוג האוהבים משיר השירים, ישו ומריה, מגלמים את האידאל הנוצרי של ההתנזרות והבתולין ומייצגים את האהבה השמימית הטהורה המבטיחה חיי נצח. תפיסות אלה, שהציבו את האהבה הטהורה מעל האהבה הגשמית, הוטמעו בתודעה המערבית לדורותיה. הם היו ועודם שזורים בהוויה התרבותית ובכללה האמנויות החזותיות: הציור, הפיסול, התאטרון ואף הקולנוע והטלוויזיה. בספר מוצגות יצירות אמנות רבות העוסקות באדם וחוה ובאוהבים משיר השירים. כל יצירה מוארת על רקע תקופתה: התמורות שחלו בתפיסות הדתיות והמוסריות, השינויים החברתיים, האופנות והלכי הרוח המשתנים במערב הנוצרי. אך היצירות אינן רק ראי של העולם שבו נוצרו ושאליו יועדו, הן גם מעצבות את דעת הקהל, שהרי זה כוחה של האמנות החזותית, כיום כבעבר. הכנסייה הנוצרית לדורותיה, שהכירה בהשפעתה של האמנות, עשתה בה שימוש רב להפצת מסריה. פרקי ספר זה מבקשים להוליך את הקורא-הצופה בסבך הקשרים, שאינם ניתנים להתרה, שבין הסיפור המקראי, הפרשנות הנוצרית, תפיסת העולם המערבית והאמנות החזותית.

קורות הינו כתב עת שנתי העוסק בהֶיבֵּטים ההיסטוריים, הפילוסופיים והחברתיים של רפואה ויהדות. כתב העת מכסה את הנושאים הבאים: רפואה במקורות יהודיים ועבריים, ההיסטוריה של רופאים יהודיים, רפואה בפלסטינה וישראל, רפואה בתקופה הנאצית, ועוד.

About 350,000 Jewish children are currently enrolled in Jewish day-schools, in every continent other than Antarctica. This is the first book-length consideration of life in such schools and of their relationship both to the Jewish community and to society as a whole. It provides a rich sense of how community is constructed within Jewish schools, and of how they contribute to or complicate the construction of community in the wider society. The volume reframes day-school research in three ways. First, it focuses not just on the learner in the day-school classroom but sees schools as agents of and for the community. Second, it brings a truly international perspective to the study of day-schools, viewing them in relation to the socio-cultural contexts from which they emerge and where they have impact. Third, it considers day-school education in relation to insights derived from the study and practice of non-parochial education. This cross-cultural and genuinely comparative approach to the study of Jewish schooling draws on research from the United States, the former Soviet Union, South America, and Europe, making it possible to arrive at important and original insights into parochial Jewish schooling. With contributions from outstanding scholars as well as practitioners of public education and of Jewish parochial schooling, the volume reveals conflicting conceptions of the social functions of schooling and also produces original insights into the capacity of schools to build community. The book is timely in that it studies questions about faith-based schooling and the public good that today are as much questions of public policy as they are of academic inquiry. It will appeal first and foremost to those with a particular interest in Jewish schooling but will also attract the attention of academics and professionals concerned with the place of parochial education in contemporary society. CONTRIBUTORS Ami Bouganim, Erik H. Cohen, Ira Dashefsky, Howard Deitcher, Jay Dewey, Joshua Elkin, Yoel Finkelman, Zvi Gitelman, Scott J. Goldberg, Ellen B. Goldring, Yossi J. Goldstein, Eli Kohn, Jeffrey S. Kress, Binyamin Krohn, Jon A. Levisohn, Ilana Maryles Sztokman, Deborah Meier, Helena Miller, Christine Müller, Michal Muszkat Barkan, Alex Pomson, Joseph Reimer, Randal Schnoor, Susan L. Shevitz, Asher Shkedi, Claire Smrekar, Uriel Ta’ir, Michael Turetsky, Rahel Wasserfall Published for the Melton Centre for Jewish Education, Hebrew University of Jerusalem