ספר זה משרטט את דיוקנאותיהם של עשרים מחוקרי הספרות העברית, בתוכם מראשי המדברים בתחום זה בזמננו כגון שמואל ורסס, גרשון שקד, דן מירון, מנחם ברינקר, נורית גוברין, בעז ערפלי, ועד אריאל הירשפלד ויגאל שוורץ. עריכת הפרקים על־פי סדר שנות הלידה של גיבוריהם ממחישה את חילופי הגישות והטעמים בחקר הספרות, אך גם את קווי השיתוף וההמשכיות בין חוקרים בני דורות שונים. בין הקווים המשותפים האלה: השאיפה לדעת הרבה ככל הניתן על מושא המחקר יחד עם מוּדעוּת לחלקיותו ולמגבלותיו של הידע, וכן קשר אמיץ בין המתחים הרוחניים המניעים את החוקר לבין הספרות שהוא דן בה. כל פרק ממחיש בדרכו גם את הזיקה המורכבת בין חקר הספרות העברית לבין המהפכה הציונית ותוצריה. הספר בכללותו מבקש לחשוף עולם מחשבתי חי ומסעיר, שמי שבוחר להקדיש לו את חייו עשוי להפיק ממנו את כל הטעמים.

מאמרים: חיים וייס | 'ועל אותה שעה נחתם גזר הדין' – על היפוכים מעמדיים וחורבן הבית ורד טוהר | 'רבי חנינא והצפרדע' – הד למסורת סיפורית קדומה מאשכנז באסופה לילדים מאת אשר ברש ליטל ליברמן־אביטל | 'קח את המחלה ותן את הרפואה': הסרה במלח – פרקטיקת ריפוי נשית־מסורתית על קו תפר חברתי־תרבותי יובל הררי | נסים וכשפים בירוחם: רשומון מאגי־פוליטי דליה מרקס | קבלת השבת בקיבוצים: רליגיוזיות חילונית נרמינה עבדולאייב | גלישה היגודית (Narration Surfing): על טקסטים פולקלוריסטים המתפרסמים ברשת וניתוחם שני קוטלר־פוקס | 'היטלר מתעצבן': תרבות עממית במרחב הווירטואלי בישראל סקירות: אהרן ממן | פיליטונים ומקאמות בעידן של תמורה בתוניסיה Yosef Tobi and Tsivia Tobi, Judeo-Arabic Literature in Tunisia, 1850–1950 Detroit, MI: Wayne State University Press, 2014, 367 pp. ג'קלין לאזנוב | 'שמן שנשפך נדיר הוא איסופו' צביה טובי, מכלה לחמות: עולמה של האישה היהודייה בדרום תוניסיה והשתקפותו בספרות העממית, ירושלים: מכון בן־צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשע"ו iv] + 344] עמ' צילה זן־בר צור | מזון למחשבה עידית פינטל־גינסברג, המלאך והחמין: ייצוגי אוכל בסיפורי עם, חיפה: פרדס הוצאה לאור, תשע"ו, 176 עמ'. תקצירים באנגלית

להעיד על העדים עוסק בארבעה מודוסים של עדות טראומטית, שכל אחד מהם מדגים התייצבות אחרת מול האירוע הטראומטי: המודוס המטפורי, המאפשר תנועה בין עמדת הקורבן ועמדת העד; המודוס המטונימי, המשמר את החיבור לאירוע הטראומטי באמצעות החזרה; המודוס האקססיבי, הממקם את הטראומה בתוך פורמלין רטורי שאינו מאפשר גישה חיה אליה והמודוס המוזלמני, המפרק את החשיבה והשפה. המודוסים השונים מודגמים בפרקי הספר השונים באמצעות קריאה מקרוב של עדויות ניצולים, ממואר ויצירות ספרות וקולנוע.

כיצד יש להבין שירה? הספר משחק מטפורה מציע מבט אחר ורענן על תהליך ההבנה. הספר חוקר את היחסים הדינמיים בין מילים למשמעותן המשתנה במסגרת המטפורה ומדגים את השימוש בהם בקריאה גמישה, רב-קולית, בשיריו של יאיר הורביץ מתוך הספר יחסים ודאגה (1986). הספר מציע מבט ייחודי המאפשר לראות ‘מסלולי הבנה’ ויישומים אפשריים של חקר המטפורה בתחומי ידע נוספים. "זהו מחקר… מקיף וחשוב. לא עוד המטפורה כיחידה לשונית אחת, אלא כאינטראקציה דינמית ומשתנה בין מספר ‘מערכות ייחוס’ בטקסט. אין כאן מעקב פשוט אחרי פילוסוף אחד או מתודולוגיה אחת, אלא עימות של כמה מסורות כדי להסביר את קונספט המטפורה ואת הפירוש הדינמי כפי שמשורר מאוד מטפורי ואניגמטי השתמש בה. שני הקטבים הללו – האבסטרקטי פילוסופי והמורכב אינטרפרטטיבי – נלקחים בחשבון… [בכך תורם המחקר] לתאוריה הכללית של המטפורה וגם למחקר המדעי של השירה העברית המודרנית." (בנימין הרשב)

בין יוני 2005 לנובמבר 2008 הודפס בעמודו האחרון של עיתון "הארץ" בימי שישי המדור "המילה האחרונה" שכתב מיכאל הנדלזלץ. בדרך כלל נאחזו המדור וכותבו באירועים אקטואליים, והמריאו מהם להרהורים בעקבות מילים, ביטויים ועוד עניינים טריוויאליים, אזוטריים ובלתי ישימים כליל. כך, למשל, הוא יצא לחפש את מקורות התפוח בגן עדן, התחקה אחר שמותיו של המה-שמו, הלך כמו ברווז בעקבות הג'ירפה הציונית הראשונה, חשף סודות בלשניים משפחתיים ועוד ועוד. נקודות האחיזה של הדברים במציאות היטשטשו על ידי הזמן שעבר ועשה את שלו, אבל המילים שיצאו ממוחו של הכותב שומרות עדיין על מידה סבירה של קוהרנטיות ועניין.

סדר הפרקים מבוא צעד ראשון: בעקבות פגר בקר צעד שני: בעקבות סקיצות לפורטרט צעד שלישי: בעקבות בכל עת צעד רביעי: בעקבות פורה, שרֿשלֿשכחה מבקש על נפשו צעד חמישי: בעקבות לוויה צבאית כחום היום צעד ששי: בעקבות שמוליקיפוד צעד שביעי: בעקבות לזכר לאה גולדברג צעד שמיני: בעקבות שירו של רני צעד תשיעי: בעקבות אנטומיה של מלחמה צעד עשירי: בעקבות תביעה צעד אחד עשר: בעקבות ד”א ודבר אחר צעד שנים עשר: בעקבות כל האמת ובקשה צעד שלושה עשר: בעקבות נופים צעד ארבעה עשר: בעקבות חוה ידעה תם ולא נשלם: בעקבות שירים (והדמיות) בעל כורחי

בספר שלפנינו מוצעים שנים עשר פרקי מחקר ועיון מאת פרופ' אילן אלדר, העוסקים בשיטות ניקוד קדמוניות של העברית ובמסורות הקריאה (הגייה ותצורה) של היהודים הנוהגות בתפוצות ישראל, בייחוד במנהג אשכנז הקדמון. פרקים אלו התפרסמו לאורך השנים כמאמרים נפרדים וכאן הם מאוגדים כמשנה סדורה אחת . הפרקים בכרך זה: פרק א: הניקוד הארצישראלי טברני: מהותו וגלגוליו פרק ב: ניקוד ההגדה של פסח במחזור ויטרי פרק ג: טיבן של מסורות הקריאה העבריות בימי הביניים והמקורות למחקרן פרק ד: חקר מסורות הקריאה של העברית שבפי עדות ישראל פרק ה: ההגייה המסורתית של יהודי בגדאד פרק ו: כפלי גרסה במסורותיה הלשוניות של העברית פרק ז: מסורת הקריאה הקדם אשכנזית פרק ח: לשאלת מקורותיה של מסורת ההגייה האשכנזית פרק ט: מסורות ההגייה ושיטות הניקוד של העברית פרק י: תרומת שלמה מורג לחקר המורשה הלשונית של יהודי תימן פרק יא: חידושי לשון בפיוטי מחזורי אשכנז פרק יב: צורות לשון חכמים במסורת הקריאה האשכנזית הקדומה כהשתקפותה בניקודו של מחזור וורמייזא

נפתלי וגנר יוצא למסע מוזיקלי מרתק בספרות: הוא קורא את תיאורי הנגינה והמוזיקה בעשרות סיפורים ורומנים בעיניו של מוזיקולוג ופרשן תרבות ומגיע לתובנות מפתיעות ומרגשות. בלזק ותומאס מאן, ביאליק ויהושע קנז, אליס מונרו ועגנון, מורקמי ויזהר ועוד רבים מתגלים בקריאתו המעמיקה של וגנר כפרשנים נועזים של הכוחות הטמונים בנגינה ובחוויה המוזיקלית. וגנר קושר, במיומנות ובשאר רוח, בין היצירות והקטעים המתוארים, לבין היצירות המוזיקליות עצמן ומגלה לקוראים, גם אלה שאינם בקיאים ברזי התווים ותורות המוזיקה, את מוקדי המשמעות שמצאו הסופרים במדיום המוזיקלי. מתוך כך נפרשים בספר נופי-ענק של היסטוריה, שינויים תרבותיים ומתחים פוליטיים. וגנר מפרש בדרך מרתקת ובסגנון הספוג בהומור מוזיקולוגי אופייני ("גלן גולד ניגן עצמו לדעת") כמה מהיצירות הנודעות ביותר שנכתבו על נגינה, כסיפורו המופתי של טולסטוי "סונטת קרויצר" או "טריסטן" של מאן, אך בעיקר מגלה אוצרות גנוזים החומקים לעתים מעיני הקוראים וחושף את כוחה של המוזיקה בתוכם. פרק גדול בספר מוקדש לזיקה הרומנטית בין מוזיקה, תשוקה ומוות. זוהי המוזיקה הקטלנית . אולם וגנר מרחיב אותה הרחק מן העולם הרומנטי למחוזות חדשים הנוגעים במודרניזם ובהיסטוריה של הדורות האחרונים. אחד משיאיו של הספר הוא הפרק המוקדש ליצירתו של יוסף בור "רקוויאם לטרזינשטדט" המגולל את סיפור ביצועו של הרקוויאם של ורדי במחנה טרזינשטדט על ידי מוזיקאים יהודים הכלואים בו. פירושו של וגנר חושף באירוע הזה רבדים עמוקים ומקיפים הנוגעים בהיסטוריה התרבותית המערבית כולה.

הנץ אינו עושה דבר, ראשו אינו זע, עיניו דולקות בעיוורון. הוא הר געש, נחנק בבערתה של אלימות כבושה. הנקר הירוק עף חזרה אל האשור, צונח באחת בראותו את הנץ ונוחת סמוך לרגלי הגזע. הנץ מביט מטה, הנקר בוהה מעלה. שתי הצדודיות הפרהיסטוריות ניחנו בדוממוּת הטמירה של נשק מחכה לשעתו. לאט שוקעת השמש מתחת לעצים והצללים קמים על האשור המת. הנקר מאפיל, אך הנץ עודו זוהר. לפתע הנקר איננו. הנץ יורד בנבכי צל. האדם לבדו נשאר.

The eighteen studies presented here originated in a symposium held at Yale in 2014, attended by scholars from Europe, Israel, and North America. The papers approach the subject of Mishnaic Hebrew from many different angles and directions, including grammar, from morphology to syntax to pragmatics; the relationship between the literary dialect and epigraphic evidence; manuscripts; questions of language contact, lexicography, social history, and medieval traditions; and the problem of translating Mishnaic Hebrew into modern languages. The contributors to this volume are among the leading scholars in the field and the collection represents both the current state of research and the cutting edge of future work. This volume includes the following essays: Chanan Ariel | Deviations from Mishnaic Hebrew Moshe Bar-Asher | Problems in the Description of the Morphology of Mishnaic Hebrew Elitzur A. Bar-Asher Siegal | Towards a Reconsideration of the Tense-Aspect-Mood System of Tannaitic Hebrew Gabriel Birnbaum | Phonological and Morphological Studies in MS Antonin 262 (Mishnah Seder Teharoth) Steven E. Fassberg | The Language of the Bet Amar Papyrus in Light of Other Judean Desert Documents Steven D. Fraade | The Innovation of Nominalized Verbs in Mishnaic Hebrew as Marking an Innovation of Concept Aaron Koller | The Social and Geographic Origins of Mishnaic Hebrew Aharon Maman | Rabbinic Hebrew in the Eyes of Medieval Hebrew Philologists Emmanuel Mastey | Cases of Semantic Variation in Mishnaic Hebrew: The Verbs hillek and qaras Michael Ryzhik | The Language of the Mishnah from the Late Manuscripts to the Printed Editions Bernard Septimus | The Face of Shame: Between Palestinian Blushing and Babylonian Blanching Rivka Shemesh-Raiskin | Towards a Description of Halakhic Give-and-Take Conversations in the Mishnah Nurit ShovalDudai | Identical Lemmata of Greek and Latin Loanwords in the Historical Dictionary of the Hebrew Language: Classes and Criteria Ruth Stern | The Noun haluq and Its Variant Forms in Rabbinic Hebrew Daniel Stokl Ben Ezra | The Mishnah into French: Translation Issues Ofra Tirosh-Becker | The Relative Pronoun Se- Rabbinic Hebrew as Reflected in Karaite Sources Doron Ya'akov | The Relation between Maimonides and the Yemenite Tradition in Mishnaic Hebrew Alexey (Eliyahu) Yuditsky | qosin and qorpayot לעיון בשאר הכרכים נא לחץ כאן

המאמרים בכרך זה: יצחק אבישור | פורים והושענה רבא - שמותיהם, כינוייהם וגלגוליהם בעברית, בארמית ובערבית אילן אלדר | העשייה הלשונית בעברית בקהילה הספרדית־פורטו גזית באמסטרדם דוד בוניס | השורשים הערביים־יהודיים למסורת תרגום המקרא בלאדינו יהושע בלאו | עיונים במילונו המקראי של אלפאסי יהושע בלאו ויוסף יהלום | טיפולוגיה של כתבי יד בניקוד ארץ־ישראלי דרור בן אריה | "מקנה אברם" לאברהם דבלמש: קריאה מחודשת בדקדוק עברי מהמאה הט"ז לאור חיבורים עבריים ולטיניים נאסר בסל | על השוואת הלשונות ב"תפסיר אלאלפאט" לאבו אלפרג' | הארון: ההשוואות ללשון חכמים ולארמית משה בר־אשר | מגבלות הכתיב והכתב ותורת הצורות: סוגיה בדקדוק לשון חכמים אליצור בר־אשר סיגל | עיון בשאלות רטוריות בארמית הבבלית יוחנן ברויאר | רבה ורבא, אבה ואבא — כתיב, הגייה והוראה חנוך גמליאל | לדרך ההגדרה המילונית בימי הביניים - מנחם בן סרוק ורש"י סנטיאגו גרסיה־חלון | כתבי יד שקדמו ל - Introductiones לאלפונסו דה סמורה ( (Alfonso de Zamora אהרן דותן | ההגייה הכפולה של רי"ש יונתן האורד | לשון קודש, לשון כשדים, לשון יוונים : רשימת הלשונות ב"מאור עין" ומסירתו של " דקדוקי המקרא " יהודית הנשקה | הערבית של יהודי פקיעין: בין ערבית יהודית לערבית מקומית דורון יעקב | מסורת תימן בקריאת המשנה - סוגיה אחת במערכת הפועל ג'פרי כאן | מבטא הדגש במסורת הקריאה הטברנית של המקרא אשר לאופר | מימושי קמץ בימינו (כיצד יש לבטא מילים כמו נעָמֳִי או תעָֽבָ דְֵם? ( חוזה מרטינז דלגאדו | טיבן של רשימות מילים מקובצות במחברת מנחם בן סרוק חננאל מירסקי | נוסח מחברת מנחם על פי מהדורת א' סאנץ־בדייוס יוסף עופר | 'בָּרוֹי דיוסף' - שתי הערות מסורה על מילים קמוצות וגלגוליהן שמואל פסברג | נסתר עבר בפועלי ל"י הנחתם ב- u בארמית השומרונית יונה צבר | עברית בצלה של ארמית חדשה: עברית "מזרחית " כפי שמשתקפת בטקסט עברי, מספר עיירות הכורדים , של חכם יהודי מכורדיסטן משנת תרצ"ב ) 1932 ( משה קהן | מקרא קצר - הפיכתו של כלל פרשני לכלל לוגי בכתביו של כספי מיכאל ריז'יק | הבדלי הרגלי הכתיב בין חלקים שונים של כתב־יד קאופמן של המשנה יעל רשף | קווי ייחוד לקסיקליים בעברית הכתובה של תקופת התחייה אורה ) רודריג ( שורצולד | עקרון המכנה המשותף בהתגבשות העברית ובהתפתחותה יוסף שיטרית | היצגי הקהילה היהודית ואתוס קהילתי - עיון סוציו־פרגמטי־לשוני בקינה של ר' שלמה חלואה ) מכּנאס, 1790 ( יוסף תדגי | חידושי לשון וצורות נדירות ביצירתם הרוחנית של חכמי מרוקו עפרה תירוש־בקר | עברית וערבית בדרושים לבר מצווה מגרדאיה ) אלג'יריה ( תקצירים באנגלית

התפנית מגולל בפרוזה סוחפת ווירטואוזית את סיפור היעלמו ומציאתו מחדש של הספר על טבע היקום , יצירת המופת של לוקרטיוס הרומי, בתקופת הרנסנס באחד ממנזרי גרמניה. סיפורו של ספר אחד בתולדות התרבות המערבית, ספר בן למעלה מאלפיים שנה, אוצר בחובו את גרעינה של ההשקפה המדעית, של החילוניות ושל המודרניות כולה. מציאתו מחדש של על טבע היקום בידי ההומניסט האיטלקי פוג'ו בארצ'וליני ב-1417 נבנית בכתיבתו של סטיבן גרינבלט כאירוע המכונן את העידן החדש בתולדות המערב, האירוע שהחל לערער על הדוקטרינות הדתיות בדבר טבעו של העולם ולבנות כנגדן מדע המבוסס על ניסיון ומחקר אמפירי. הישגו הגדול של סטיבן גרינבלט טמון בסגנונו המיוחד: ספר שהוא בגדר מחקר מדעי ובחינה ביקורתית של ההיסטוריה, הכתוב כיצירה סיפורית סוחפת ובעלת אמינות, אמינות פסיכולוגית וקול עז. גרינבלט, פרופסור להיסטוריה של הספרות באוניברסיטת הרווארד, אורג בסיפורו תועפות של ידע היסטוריוגרפי, ארכיאולוגי, פילולוגי וספרותי, והוא מלמד את קוראיו להביט על המציאויות מתוך שפע של נקודות ראות. כתיבתו אינה מפחיתה את מינון המדע שבה ואת חומרתו המחקרית, אלא היא מביאה אליו את מורכבות המבט של הפרוזה הספרותית.