קבץ על יד , שנתון חברת 'מקיצי נרדמים', הוא במה לפרסום טקסטים עתיקים במדעי היהדות מכתבי יד, שהיקפם קטן מספר. תוכן המאמרים בקובץ זה: פיוטי ר' ישועה בירבי יוסף הכהן השופט; 'אתן צדק לפועלי' – קרובת י"ח לתענית לר' יחיאל בר אברהם מרומא; שרידי פירוש למסכת סוכה מבית מדרשו של רש"י; שריד מפירושו של ר' אלעזר מוורמייזא (הרוקח) לספר תהלים; פירוש חדש מכתב יד לפיוט 'אלהי הרוחות לכל בשר' לר' יוסף טוב עלם; פרקי הנפש והנבואה בספר 'שער השמים' לרבי יצחק בן אברהם אבן לטיף; פירוש מורה הנבוכים המיוחס לר' דוד בן יהודה מסיר ליאון. המהדירים של טקסטים הללו הם: שולמית אליצור, טובה בארי, אברהם לוין, אברהם פרנקל, אהרן ארנד, שמחה עמנואל, יואל בינדר, עדיאן זימרן, אלי גורפינקל

הספר המשכילים במדעים מתאר את צמיחתה של ספרות חדשה שעניינה מדעים, שנועדה לילדים ולנוער יהודים במרחב הגרמני מן השליש האחרון של המאה השמונה עשרה עד השליש האחרון של המאה התשע עשרה. מעמדם של המדעים בתרבות היהודית מאז ימי הביניים עד העת החדשה היה שולי, ומחבריהם של ספרים בנושאים אלה התמודדו עם קשיים רבים; היה עליהם להתאים לקהלם הצעיר את הידע המדעי בענפים שונים, כגון אסטרונומיה, זואולוגיה, אופטיקה, אנטומיה, גאוגרפיה ואנתרופולוגיה, והם מצאו דרכים יצירתיות כדי להעניק לידע המדעי הזר צביון יהודי מסורתי. מערכת החינוך הגרמנית-נוצרית-פילנתרופיניסטית, שצמחה בשלושת העשורים האחרונים של המאה השמונה עשרה, הייתה להם מקור השראה וחיקוי. ומשנוצרה, שימשה ספרות זו סוכן תרבות חשוב בתהליכי המודרניזציה של החברה היהודית. בספר מוצגים פרקים מרכזיים בהתגבשותה של ספרות הילדים העברית המשכילית, בהתפתחות ענף ספרי הלימוד היהודיים, בהשתנות היחס למדעים, בגידול בספרות מדע פופולרי בעברית, ובתמורות שחלו בתפיסות החינוך ובמבנה מערכת החינוך היהודית. בחינת הטקסטים על מדעים לילדים במהלך כמאה השנים זורה אור על שינויים שחלו בתפיסת הילדוּת בעולם היהודי ובתפקידיו של החינוך היהודי במרכז אירופה, ועל מאפייניה של ספרות המדע הפופולרי העברית שהתפתחה אז.

ספר זה מוקדש לעיון מקיף בשני נושאים העומדים בזיקה הדדית: חציית גבולות בין שמים לארץ, בין העולם הנגלה לעולם הנסתר. הנושא הראשון – חלומות ופשרם במסורות עם ישראל ובתרבות הקלאסית והשני – רוחות, שדים ודיבוקים בתרבות ישראל והעמים. בעשרים ואחד מאמרים פורשים מחבריהם תמונה מגוונת ורב-תחומית המעידה על נסיונותיהם של בני אנוש להציץ אל מה שמעבר לפרגוד ולתת ביטוי ספרותי-לשוני לחווית המפגש עם עולמות עליונים. המאמרים חובקים את ספרות עם ישראל לדורותיה ולסוגותיה: החל במקרא, בספרות החיצונית ובספרות חז"ל, המשך בספרות הסוד והחסידות וכלה בספרות היהודית החדשה וביומנים שנתחברו בזמן השואה ולאחריה, בצד דיון בהיבטים תרבותיים-חברתיים כגון הצצה אל עולמם של יהודי אתיופיה ואל המתרחש בחצרות החסידים. לכך יש להוסיף את הפריצה אל מעבר לגבולות היהדות: מסורות בכנסייה הקתולית של העת החדשה המוקדמת או בחברה הבדווית של ימינו. העיונים השונים מצטרפים לכדי תמונה המצביעה על הַקשרים וקשרי הקשרים שנוצרו במהלך הדורות בין יצירות השייכות לנדבכים ספרותיים שונים, ובינן לבין התרבויות השונות שעם ישראל בא עמהן במגע. בסופו של דבר מתברר כי סדנא דארעא חד הוא, וכי בכל עידן ועידן נזקקים בני האדם לכלים דומים כדי להתמודד עם מצוקותיהם ומאווייהם, באמצעות התופעות האנושיות כל כך של החלום והמפגש עם כוחות דלא מעלמא הדין. יצא לאור בשיתוף עם סכוליון מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות .

שלמה נאה - מסורת ופרשנות במשנת ארבעה חותמות ובתלמוד שעליה דוד הנשקה - על רובדי הגדת פסח במשנה דוד רוזנטל - על שלב נוסף בתולדות נוסח המשנה ירחמיאל ברודי - משנה ושתי גרסותיה בתלמודה של ארץ ישראל משה בר אשר - על כללים ופרטים בתצורת השם במשנה דניאל בויארין - שוב לעניין שתי רשויות במכילתא מנחם קיסטר - 'פנים בפנים': תפיסות דמות האל במדרשים וקשריהן לטקסטים נוצריים מנחם כהנא - 'כי תבאו אל הארץ': מחלוקת התנאים ופשרה האקטואלי יוסף תבורי - הברייתא של ארבעת הבנים משה עסיס - עוד לבעיית עריכתה של מסכת נזיקין ירושלמי בנימין אליצור - 'תורה נתונה בתוכו': כתב יד מן הגניזה לירושלמי שקלים לנוסחיו יואב רוזנטל - שילובן של סוגיות למשנה מידות בבבלי תמיד רוני שוויקה - לוחות האבן, התורה והמצוה ורד נעם - האם הכירו חז"ל את כתבי יוסף בן מתתיהו? חגי בן שמאי - יוהר: גילגוליה של מילה מפרסית בינונית אל הארמית-היהודית ואל העברית הביניימית חננאל מאק - דרשו וגם פשטן: ר' משה הדרשן מבשר פרשנות הפשט למקרא שמחה עמנואל - מגוף ראשון לגוף שלישי: פרק בתרבות הכתיבה באשכנז בימי הביניים מנחם שמלצר - ממכתבי אביגדור אפטוביצר אל שלום שפיגל

תופעת המצור מורכבת ביותר ואי-אפשר להבינה כראוי אלא מתוך התוודעות למכלול היבטיה ומאפייניה. הספר דן במאפיינים הצבאיים, הכלכליים, המשפטיים, החברתיים והספרותיים של תופעת המצור במרחב התרבויות של המזרח הקדום. הוא מבוסס בעיקר על מקורות אכדיים ומקראיים ובמידה פחותה על מקורות יווניים, ארמיים, מצריים, חתיים ואוגריתיים, וכן על תבליטים שנתגלו בארמונותיהם של מלכי אשור ובמקדשי מצרים.

המאמרים בכרך זה: משה שושן - סיפור חוני המעגל במשנה תענית ג , ח : מקרה מבחן של מלאכת הסיפור במשנה גלעד ששון - הסיפור המקראי המורחב על אביגיל המונעת מדוד לבוא בדמים אוריה כפיר - על הרון ועל האון : שיר האזור 'אין רֹן בך ' מאת אברהם הבדרשי ניחם רוס – המעשייה ' אם לא למעלה מזה ' ומקורה החסידי אריאל לוינסון - 'עולם על יד עולם' לחידת ' מרים ' של ברדיצ ' בסקי מימי חסקין - סובבוני להט אש בוערת : ההורה בתרבות ובספרות העברית דרור אֵידָר - ' לפעמים מזנקת הקדושה מתוך קלון הרפאים של שפתנו': על הלא מודע וחומרי התהום בשפה העברית , בספרות ובתרבות הישראלית ערן צלגוב - המקום ושברו : על תשוקה , מקום ומיתוס ב ' חַוַגַ ' ה נַזַּר ' למשה סמילנסקי דנה קרן־יער - מודרניזם משלה : מרים ילן־שטקליס ומסע הבנים לארץ הבובות רוני מירון - היסטוריה, היסטוריוגרפיה ובעיית הרציפות : עיון הרמנויטי בהגותו של ברוך קורצווייל הדס שבת־נדיר - אפקט ישורון ו ' תרגומו ' בשירת שנות השבעים : על אבות ישורון , דן פגיס וארז ביטון מרים ניגר - ' ולא אמרתי חזון אחרית ימים ' – על אסכטולוגיה בשירת יהודה עמיחי ענת דנציגר - ארבעה תרגילים בפואטיקה ויזואלית : על ' מרוב אהבה ', אלבום שיריה של דליה רביקוביץ ' תקצירים באנגלית

לאחר ארבעים שנות נדודים במדבר הגיעו בני ישראל לתחנתם האחרונה במסע – ערבות מואב. בתיאור קורותיהם בשלב זה של המסע הוקדשה תשומת לב מרובה להכנות לכניסה לארץ. מסופר על חילופי הדורות בעם ובהנהגה וניתנים חוקים הנוגעים לכיבוש הארץ ולחלוקתה בין השבטים. ניתוח קטעים אלה חושף את האמונות והדעות שרצו המחברים להנחיל לקוראים ואת הרקע ההיסטורי לפעולתם. הניתוח מגלה כי עמדות מגוונות ולעתים אף סותרות מצאו את ביטוין בקטעים שבסוף ספר במדבר, וכי הנושאים העולים בהם היו בעלי חשיבות רבה בתקופת החיבור. המחקר על יצירת התורה נמצא היום במעין מערבולת של דעות והשקפות ונדרשים ניתוחי טקסט יסודיים כדי לבסס עליהם את התאוריות המקיפות בסוגיה זו. הספר על סף הארץ המובטחת: תיאור ההכנות לכניסה לארץ ומקומו בהתהוות התורה הוא ניתוח מסוג זה, ולמסקנותיו יש השלכות על הבנת תהליך חיבור התורה.

פתחי היכל: עיוני אגדה ומדרש בספר הזוהר בוחן את ספר היסוד של הקבלה כחיבור מדרשי. הספר מתמקד בסיפור המקראי המורחב שבזוהר, ובעיקר בזיקה שבין אגדת הזוהר לאגדה התלמודית-מדרשית הקדומה. בפני הקוראים נפתחים שנים עשר שערים של עיון בסוגיות האגדה שבספר הזוהר. נידונים נושאים כמו חטא אדם הראשון, עקדת יצחק, דמותו של עשו, מעמדו של אליהו הנביא, ועוד. בחינה ספרותית מדוקדקת של מסורות האגדה הללו לאור מקורותיהם העתיקים ומקבילות בנות הזמן, חושפת לראשונה - באופן שיטתי - רצף ושינוי בגלגוליה של האגדה העתיקה אל תוך הקורפוס הזוהרי ובתוכו. מבעד לגרסאות המתחדשות של הסיפורים העתיקים משתקפות מגמות מיסטיות, דילמות רוחניות ותודעה עצמית ייחודית ומפתיעה. \הספר הוא פרי מחקר רב שנים. חלק מפרקיו התפרסמו בבמות שונות וצורפו להם פרקים חדשים ומבוא מתודולוגי רחב, הסולל נתיבים להבנת דרכי הדרשה ולאפיון הטיפולוגי של אגדת הזוהר.

ספר זה הוא פריו של עיון מחקרי בכתביהן של סופרות מוכשרות שכתבו ביוגוסלביה לשעבר. בחלק הראשון ימצאו הקוראות והקוראים מבוא ופרקי עיון במכלול יצירתן של ארבע מתוך למעלה מארבעים סופרות יהודיות שכתבו בשפות סרביות/קרואטיות וסלובנית, תוך התייחסות לכתביהן מהיבט הביטוי שניתן בהם לחוויה הקיומית שלהן כנשים יהודיות בעולם בן זמננו, במציאות רבת תהפוכות ושינויים גורליים. החלק השני כולל מבחר תרגומים מתוך כתבי ארבע הסופרות וקטעים נוספים. בכל אחד מן הסיפורים או הפרקים שתורגמו ניתן ביטוי לחוויית הקיום הנשית ביוגוסלביה בעידן זה, ובחלק ניכר מהם גם לקשר הבלתי נפרד בינה ובין המודעות למשקלה של הזהות היהודית בחייהן, בגורלן ובכתיבתן של סופרות אלה.

כרך ראשון רשימת פרסומיה של גלית חזן-רוקם דיאלוג אינטימי: מבט פרטי על שירתה של גלית חזן-רוקם על שלוש שאלות 'מי זאת' בשיר השירים רבי מאיר, התלמוד הבבלי והסטירה המניפאית מפואטיקה לפרקסיס: אנתרופולוגיה ספרותית ותפיסת הסובייקט בספרות חז"ל נח, משפחתו, וחיות אחרות: המדרש, הספרות העממית, ופרשנות הסיפור המקראי (או מחווה לסטרוקטורליזם) 'הרעש בבקעת ארבל': על מסורת אפוקליפטית יהודית גלילית משלהי העת העתיקה והקשריה ההיסטוריים והליטורגיים המשל הנרטיבי-ספרותי ב'סדר אליהו' לאור המשל הדרשני בספרות חז"ל 'אל קול שירי הנערה': על נשים אומרות שיר בשירה העברית בספרד השיבוץ כצופן: בין ארץ-ישראל לספרד 'ועם רוחי גווייתי': שירי ויכוח יהודיים ונוצריים על אודות היחס בין הנפש והגוף המכשף בלעם על פי מדרש מעם לועז הפתגם הפלבאי והלמדני על פי 'דון קיחוטה' למיגל דה סרוונטס 'ללכת רוצה אני, אמא': תפיסת ירושלים בשיר עממי יהודי ספרדי כתנועה בין מיתוס ופרקסיס, בין נופים וכיסופים יופי נשי בל יתואר: שירי וצף יהודיים-ספרדיים, שיר השירים וקוראים נבוכים דמות היהודי בפתגם היידי מדרש אליהו, גרסת (פליקס) מנדלסון פרויד והטופוס של היהודי הנודד שובו של היהודי הנודד ביצירתו של שמואל הירשנברג תקצירים באנגלית כרך שני מצוות חנ"ה - הדימויים החזותיים של שלוש מצוות האישה בקרב יהודי אירופה מימי הביניים ועד שלהי המאה התשע עשרה שחור ולבן בבגדי חתן יהודי מהעיר רדאע שבתימן: מפגש נשי-גברי ויהודי-מוסלמי על בגד מגי נדוניות של כלות יהודיות מאזמיר - חפצים ביוגרפיים חקר הפולקלור ותהליך חילונה של התרבות היהודית בעת החדשה כוחו של פתגם - לתפקידו של פתגם בסיפור עגנוני ארבעה תלמידי חכמים שהיו בעירנו: יחסי חכמים בבית המדרש בין התלמוד לש"י עגנון המקור ותהום הנשייה - בין סיפור לסיפור-עם בשני סיפורים של ש"י עגנון האתנוגרפיות המקראיות של עגנון: 'עידו ועינם' והחיפוש אחר השיר האולטימטיבי ש"י עגנון, 'האדונית והרוכל': תשתיות סיפוריות בדרך אל המושבה הסמוכה: לאה גולדברג נפגשת עם ברנר 'שום גירוש לא פותר כלום': על 'חרבת-חזעה' מאת ס. יזהר פורים בשינקין - קרנבל בתל אביב של שנות השמונים א ייד געפינט אן עצה (יהודי מוצא עצה): קריאה בסיפור החיים ובפתגמים ואמירות של ישראלי יוצא טרנסילבניה על חייו ברומניה הקומוניסטית 'לעשות עוד הרבה מנחם מענדלים': עקרות, הולדה ובריאה בחב"ד המשיחית גברים ונשים מספרים את מיתוס בריאת האישה - על השימוש במיתוס להעברת מסר הגמוני וחתרני רקמות 'גובלן' בישראל: לפיתוח קטגוריות 'חפץ מעבר' בחקר תרבות חומרית יהודים במפה הערבית: שמות מקומות עבריים בפי ערבים - קריאה ספרותית ותרבותית השתקפות זהותם של ערביי ישראל בכינויים פרטיים המבוססים על העברית ה'תנ"ך עכשיו': עכשוו, סטירה פוליטית וזיכרון לאומי בת המלך בתוך האבן: מעשייה מדרום הודו 'מי שנוסע למרחקים יודע הרבה' תקצירים באנגלית

מילון זה הוא תוצר של עבודת שדה שנמשכה מעל עשרים שנה. הוא מציג למעלה מארבעת אלפים ערכים מן המרכיב העברי בלשונות היהודים ולמעלה משנים עשר אלף תת-ערכים, רובם נרשמו מפי מידענים רבים מקהילות ישראל. המחקר התמקד בלשונות שעד כה לא טופלו כלל או לא טופלו במדה מספקת: הערבית היהודית של תימן, עירק וצפון אפריקה, הגאורגית היהודית, הפרסית היהודית, ולהגים מסוימים של הארמית החדשה. המילון גם מפנה אל הספרות הנוגעת לתחומים אלו ודרך שיטה גם אל מילון שבכתובים על האיטלקית היהודית מאת פרופ' מריה מאיר-מודנה. בערכים מסוימים הוא משמש בעיקר מדריך ביבליוגרפי. על יסוד האוסף של פרופ' שלמה מורג ז"ל.

השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום הוא הביטאון החשוב ביותר בעברית בחקר המקרא ועולמו. נכללים בו מאמרים מכל ענפי המחקר הנוגעים למקרא ובהם חקר המקרא עצמו, המזרח הקדום על תולדותיו, לשונותיו וספרויותיו בזיקה למקרא, הספרות החיצונית, מגילות מדבר יהודה, התרגומים העתיקים למקרא ותולדות הפרשנות לדורותיה. בשנתון גם מדור מיוחד למאמרי ביקורת מקיפים על ספרים שראו אור לאחרונה בנושאים אלה. עורכת השנתון הנוכחי היא דר' נילי ואזנה וחברי מועצת המערכת הם מטובי החוקרים בחקר המקרא בארץ ומחוצה לה. המאמרים עוברים ביקורת מדעית לפני קבלתם לדפוס ועריכה לשונית וסגנונית ברמה הגבוהה ביותר. הוצאת כתב עת באופן סדיר איננה דבר של מה בכך. דרושים רצון ונחישות של כל הכותבים ושל המערכת ומעל הכול הכרת המטרה שהשנתון נועד לשרתה, וחשיבותה. השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום משמש במה עברית עבור מאמרים מקוריים ומרכזיים המשקפים את המתרחש בחקר המקרא והמזרח הקדום. 'חקר המקרא' כרוך בעיסוק בדיסציפלינות שונות: טקסטואלית, פילולוגית, ספרותית, פרשנית, תאולוגית, היסטורית, ארכאולוגית ועוד. מוקד המחקר של דיסציפלינות אלה הינו הכתוב המקראי, והן נועדו להאיר פנים שונות שלו. התפיסה העומדת בבסיס השנתון (ואף מייחדת אותו בין כתבי העת היוצאים לאור בעברית) היא שהכרת העולם שהמקרא נוצר בו הינה חלק מהותי ורב חשיבות להבנת המקרא. בהתאם לתפיסה זו השנתון מפרסם לא רק מאמרים שעוסקים בזיקה שבין המקרא ובין המזרח הקדום, שאין חולק על חשיבותם לחקר המקרא, אלא אף מאמרים העוסקים בענייני המזרח הקדום עצמו. חקר המזרח הקדום אף הוא אינו דיסציפלינה בפני עצמה, אלא נעזר בדיסציפלינות שונות כדי להאיר את המציאות העתיקה כפי שהיא באה לידי ביטוי בשרידים שלה שהגיעו לידינו – הן הממצאים החומריים (הארכאולוגיה) הן הכתובים שהותירה אחריה. מדובר אפוא בשני תחומי מחקר נפרדים אך קרובים שיש להם זיקה הדדית, ואשר מתייחסים בהכרח לפרקי זמן נרחבים ביותר. בהתאם לזאת הכרך הנוכחי עוסק במגוון מרתק של נושאים הנוגעים לתקופות שונות, מן הרשימות הלקסיקליות המלוות את כתב היתדות מראשיתו בסוף האלף הרביעי לפני הספירה, ועד פירוש לתורה מפרובנס מן המאה הארבע עשרה לספירה. המאמרים מסודרים בשלושה מדורים.