מחקרים בלשון יא-יב מיוחד לפרופ' אבי הורביץ, שמלמד למעלה מארבעה עשורים בחוגים למקרא וללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים. רבים ממחקריו היו לקלסיקה בתחום. עשרים וארבעה חברים, עמיתים ותלמידים לשעבר חברו יחד ותרמו מאמרים על נושאים לשוניים הקשורים בקריירה האקדמית של הורביץ: העברית בתקופת בית ראשון, העברית והארמית בתקופת בית שני, שאילות לשוניות, תארוך טקסטים מקראיים, ספרות החכמה, אכדית ואוגריתית. קובצי מחקרים בלשון העברית והארמית לתולדותיה ובתולדות המחשבה הדיקדוקית העברית יוצאים לאור אחת לשנתיים מטעם החוג ללשון העברית האונ' העברית בירושלים, מזה 21 שנה. הסדרה הינה שוות ערך ברמתה המדעית ל"לשוננו" כתב העת של האקדמיה ללשון העברית.

שירת חייו של ר' יהודה הלוי הוא סיפור חייו של גדול משוררי ימי הביניים העבריים מאז פרסומו בטולדו שבספרד ועד מותו עם קטיעת מסעו ההרואי לארץ ישראל ולירושלים. התיאור מבוסס בפעם הראשונה על כל קובצי השירה, הדיוואנים, שנערכו בתחנות חייו החשובות של המשורר במזרח ובמערב. הכול מתוך השוואה ועימות עם מכתביו האוטוגרפים ועם מכתבי בני הדור שנתגלו ונאספו במשך חמישים השנים האחרונות בגניזת קהיר. החומר התיעודי, יחד עם החומר הספרותי שהיה גם הוא גנוז במשך שנים ארוכות מעבר למסך הברזל, נשזר כאן לכדי מסכת אחת. בחיבור נבחנת מערכת היחסים המורכבת של היהדות עם מורשתם הרעיונית של שירי הלוי שבאה לידי ביטוי בניסוח הכתובות בראשי שירים, במסירתם, ובדרכי גלגולם לאורך הדורות, ואף בדרכי קיטועם ועיבודם. בעימות עם 'ציון הלוא תשאלי' נפתח הספר, והוא נחתם בבחינה של דרכי העריכה ובזיהוי העורכים השונים של הדיוואנים. גוף החיבור עוקב אחרי קורותיו של האיש הגדול בשלושת מעגלי חייו המרכזיים, בספרד הנוצרית, בספרד המוסלמית ובמצרים, כולל המסע לארץ ישראל – שם מצא את מותו.

ספר זה הוא פרי מחקר בן שנים אחדות על טיבו ומאפייניו הלשוניים של התרגום הגרוזי המסורתי העתיק לתורה. המחקר התבסס על תרגום ספר בראשית שפרסם ד"ר ראובן אנוך בכרך הקודם של עדה ולשון (כ"ח). הן טקסט התרגום והן המחקר הם פרסומים ראשונים מסוגם. פן לשוני מעניין של לשון התרגום הוא הקַדמוּת, לרבות אוצר מילים ארכאי שכבר אינו משמש בלשון הכרתולי ואף לא בגרוזית היהודית המדוברת בימינו, וכן מרכיב עברי משובץ בתוך הגרוזית היהודית. ד"ר אנוך הוא עמית מחקר במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים ומרצה בכיר במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון. הוא התמחה בבלשנות ובהיסטוריה המודרנית של קווקז. הוא פרסם שישה ספרי מחקר ויותר מחמישים מאמרים, ותרגם ארבעה ספרים מעברית לגרוזית ומגרוזית לעברית. ד"ר אנוך רכש את השכלתו האקדמית בפקולטה לפילולוגיה באוניברסיטה הממלכתית בתביליסי. לימים נתמנה שָם מרצה והתקדם עד דרגת דוצנט בחוג ללימודי הלשון הגרוזית העתיקה. בשנים 1992-1980 אף היה ממלא מקום דיקן בפקולטה לפילולוגיה. בארץ הוא ערך את הירחון "דרושה" ("דגל") ולמן 1996 הוא העורך הראשי של שידורי "קול ישראל" בשפה הגרוזית.

ר' אהרן אלעמאני, דיין בקהילת אלכסנדריה במאה הי"ב, התפרסם במיוחד משום שזכה לארח בביתו את ר' יהודה הלוי בהגיעו לאלכסנדריה תוך מסעו לארץ ישראל. בדיואן שירי ר' יהודה הלוי יש עדויות על חילופי שירים בינו לבין אהרן אלעמאני, אך בשעה שכמה וכמה שירים שכתב ריה"ל לר' אהרן הגיעו לידינו, משירי החול של ר' אהרן נותרו שרידים דלים בלבד. אבל הגניזה הקהירית שימרה סך נכבד של שירי קודש שלו, רובם סליחות, והם מתפרסמים בספר שלפנינו. השירים מלווים בשינויי נוסח ובביאור. במבוא מקיף עומדת המהדירה על ייחודם של שירי אלעמאני, ומגלה שלמרות ההערצה לשירה העברית בספרד וקבלה כמעט מוחלטת של תבניות השיר הספרדיות, ר' אהרן לא הפנים את התכנים החדשים הממלאים את הסליחות הספרדיות, בעיקר תכנים אישיים בעלי גוון פילוסופי, וסליחותיו הן בעלות אופי לאומי – כמסורת המזרח.

This now classic study is concerned with the richly imagined world of kabbalistic myth concerning the sabbath as it developed from the late twelfth century to the early sixteenth century and with its activation in religious life via ritual. The book opens with a historical overview of classical kabbalah, an outline of its symbolic universe. Special attention is given to the key mythic motifs that underlie sabbath observance: the sabbath as source of cosmic blessing; the sabbath as perfected time; the drama of divine restoration and sacred marriage; and the drama of human transformation by the sabbath as reflected in the motif of the sabbath-soul. This is followed by a theoretical discussion of the function and meaning of kabbalistic ritual and the problems of its interpretation. Theory gives way to practice with the close study of dramatic rituals located on the margins of the sabbath: the ritual of preparation-how one enters the sabbath-and the ritual of separation-how one leaves the sabbath and yet takes it into the week. Brief appendices deal with the special issues of Torah study and sexuality related to sabbath observance. The book also demonstrates how many of the influential practices associated with Safed kabbalah were actually anticipated by earlier mystics. The Sabbath in the Classical Kabbalah combines the close textual readings of traditional scholarly enquiry with more innovative approaches drawing on symbolic anthropology and the like. The presentation is coherent, cohesive, and accessible. It makes a contribution to the history of Jewish spirituality and, more broadly, to the understanding of myth and ritual.

אסופת המאמרים בספר "השפה העברית בעידן הגלובליזציה" פונה הן לחוקרים והן למורים העוסקים בהוראת השפה בשדה ומאפשרת לקורא עיון מקיף ומגוון בהיבטים שונים הנוגעים לעברית. הקובץ מביא אל קדמת הבמה סוגיות מחקריות העוסקות בעברית בהקשריה התרבותיים, החברתיים והלשוניים ודן במצבה של השפה בישראל ובעולם, כמו גם בתכניות לימודים עדכניות להוראת עברית כלשון נוספת. ייחודו של הספר מוצא את ביטויו בשילוב בין תיאוריה לפרקטיקה, בעיסוק בעברית כשפה ראשונה, כשפה שנייה וכשפת מורשת כאחד, בהתייחסות ללומדים בגילאים שונים ולהקשרי אוכלוסייה מגוונים – דוברי עברית מלידה, המגזר הערבי בישראל וקהילות התפוצה היהודית. בספר שלושה שערים. השער הראשון דן בנושאים אלה: מרחב הקיום של העברית במציאות העולה מיחסי ישראל-תפוצות; העברית במחלקות ללימודי יהדות ותיאולוגיה באוניברסיטאות באירופה ובאמריקה; הדילמה הנוגעת ללשון התפילה; הקשיים שבפניהם עומד הקורא המודרני בבואו להתמודד עם הטקסט הקלסי; התמורות בעברית של ימינו במישורים הלשוני והחוץ-לשוני; הישגיהם של תלמידים עולים בעברית הלימודית-אקדמית; הביסוס התיאורטי לפיתוח תכניות הלימודים בעברית כשפה ראשונה וכשפה שנייה; מודל למדיניות לשונית בחברה רב-לשונית ורב-תרבותית כישראל. השער השני מציג את תכנית הלימודים החדשה ללומדי עברית במגזר הערבי ותכניות לימודים להוראת עברית בתפוצות למן הגיל הרך, דרך כיתות בית הספר היסודי ועד לכיתות חטיבת הביניים והחטיבה העליונה. בשער השלישי מובעת דאגה באשר לעתידה של העברית בישראל ובתפוצות בעידן הגלובליזציה.

הספר עברית מן ההתחלה חלק ב' הוא פרי ניסיון ומחקר. כותבות הספר שלומית חייט, שרה ישראלי והילה קובלינר, הן מורות ביחידה להוראת עברית בבית הספר לתלמידים מחו"ל של האוניברסיטה העברית בירושלים. הספר מיועד ללומדי עברית ברמה ב': תלמידי תיכון, סטודנטים ולומדים מבוגרים בארץ ובחוץ לארץ. המסיים ללמוד ספר זה, יכיר את כל תופעות הלשון הבסיסיות וישלוט שליטה טובה במיומנויות השונות: כתיבה, דיבור, הבנת הנקרא והבנת הנשמע. התלמיד נחשף למגוון רב של קטעי קריאה ושיח משכבות לשון שונות וממשלבים רבים ולצידם תרגול שיטתי ומדורג של הדקדוק, התחביר והשימוש במילון. בנוסף לטקסטים ולתרגילים מובאים בספר פסוקים ומדרשים, פרקי שירה עברית וזמר ישראלי, ביטויים מדוברים וסלנג עכשווי. אוצר המילים, ההסברים הדקדוקיים וההוראות לתרגילים מתורגמים במהדורה זו לאנגלית. בסוף הספר מילון עברי-אנגלי, הכולל את כל אוצר המילים. ספר זה מלווה בתדריך למורה שניתן לרכוש בנפרד. קיימת חוברת תרגילים - מפה לשם ב' החוברת מיועדת לתלמידים ולמורים לפעילות העשרה בכיתה ותרגול בבית. זמינים לרכישה: 1. מוצר אודיו לשימוש און ליין, בו קטעי האזנה על פי השיעורים בספר (מופיע בדף זה) 2. תקליטור שמע ( CD) ובו קטעי האזנה על פי השיעורים בספר (מופיע בקישור זה ) *בשני המוצרים מובאים אותם קטעי האזנה.

ספר זה מתאר את קורותיה והתפתחותה של שירת-הקודש העברית למן ראשית התהוותם של סוגי הפיוט הקדומים בארץ-ישראל ועד סוף היצירה הפייטנית בשתי האסכולות הגדולות של אירופה, הספרדית והאיטלקית-אשכנזית. דגש מיוחד מושם על שלבי התהוותם של סוגי הפיוט הקלאסיים, על זיקתם אל התפילה, ועל דרכי עיצובן הראשון של תבניותיהם היסודיות. תולדותיה של שירת-הקודש המאוחרת יותר מתוארות לאחר מכן על-פי העיון בשינויים המתחוללים בה בסוגים, בתבניות, בלשון, במלאכת השיר ובזיקה אל עולמם של חז"ל. לאחר דיון בקשריהן של האסכולות הפייטניות האירופיות עם הפייטנות המזרחית המאוחרת, נסקרות יצירותיהם של פייטני איטליה, אשכנז וצרפת ואלו של פייטני ספרד; מובלטות נקודות-המגע בין שתי האסכולות, ונעשה ניסיון להגדיר את תכונותיהן המיוחדות. תוך עיון באופיָה של הפייטנות הספרדית נבדקות זיקותיה אל שירת-החול ומובהרות השפעות שנספגו בה משירה זו. ההסברים מודגמים בקטעי פיוט, בחלקם בפרסום ראשון מתוך כתבי-יד.

Even those who lavish close attention on talmudic and halakhic writings have rarely studied the Jewish prayer-book. Its dense and apparently impenetrable texts are here subjected to close analysis that exposes the messages and covert concerns implicit in the underlying narrative. The controversial conclusions establish the prayer-book as one of the greatest achievements of Jewish literary creativity.

לאורך מאות בשנים נוצר בלשון הדיבור של יהודי גרוזיה תרגום מסורתי בעל-פה של התורה-תבסילי. תרגום זה עבר בעל-פה מדור לדור, ומילא תפקיד חשוב ביותר בחיי הדת של יהודי גרוזיה, בחקר לשון דיבורם, בתולדות השפה הגרוזית ובחקר תרגומי המקרא. עיקרו של חיבור זה הינו במסירה שיטתית של תעתיק התרגום המסורתי של ספר בראשית, המכונה "תבסילי". פרופ' ראובן אנוך איתר מסרנים מהימנים מזקני הדור שעדיין מכירים מסורת זו בגרסה דינקותא, הקליטם, ותרגם באמצעותם את ספר בראשית פרשה פרשה. בספר מבוא קצר על תולדות התרגום, על המסרנים ועל התעתיק. מדבריו של פרופ' ק' לרנר על הספר: זהו מסמך נדיר של הלשון הגרוזית העתיקה. טקסט המציג את הלשון הגרוזית הקלסית ואת לשון הדבור של יהודי גרוזיה בעת ובעונה אחת אינו בנמצא בטקסטולוגיה הגרוזית. הטקסט משקף את ההיסטוריה התרבותית והדתית הארוכה של קהילת יהודי גרוזיה, וזה דבר ייחודי וחשוב ביותר. ל"תבסילי" חשיבות עליונה לא רק לחקר ההיסטוריה של קהילת יהודי גרוזיה אלא גם לחקר תולדות תרגומי התנ"ך ולשונות היהודים והתאוריה שלהם.

כרך זה של 'מחקרי ירושלים בספרות עברית' מוקדש לזכרו של גדול חוקרי הפיוט העברי הקדום בדורו, ד"ר מנחם זולאי ז"ל (1901–1954). הכרך כולל מחקרים בפיוט ובשירה עבריים למן ראשית הופעתם בתקופת הפייטנות הקדם-קלסית ועד תקופת ההשכלה. רוב המאמרים מבוססים על הרצאות שנישאו בכינוס שנערך מטעם החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים ומכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח בד' בכסלו תשס"ה, במלאות חמישים שנה לפטירתו ללא עת של מנחם זולאי. לדברי המחקר הוקדמו דברים אישיים שנשאה בכינוס בתו של מנחם זולאי, ד"ר עדה ירדני. לדברים אלה מצורף פרסום ראשון של קטעים אישיים מפרי עטו של זולאי, ויש בהם כדי להאיר צד בלתי ידוע בחייו: המשבר האישי העמוק שחווה כאשר התגלגל לגרמניה ונתקל לראשונה בחברה יהודית הרחוקה מן המסורת עמוקת השורשים של יהדות מזרח אירופה, והשונה מאוד מן החברה שהכיר בבית אביו בגליציה.

The years 950-1200 are often called the Golden Age of the Jews in Spain. During this period, the Jews reached a peak of achievement in all aspects of their life-political, spiritual, and cultural. They produced great works of literature and philosophy; their poetry represents a peak of literary achievement unparalleled in Hebrew until the twentieth century. The poets of the Golden Age forged the language of the Hebrew Bible into a magnificent instrument for the expression of every facet of their experience--love and friendship, war and exile, philosophy and prayer. Their poems reflect their overarching consciousness of Israel's relationship with God and their deep concern with the fate of the Jewish people in exile. Not until modern times did Hebrew poetic genius flourish again with such freedom and with such intensity. This volume conveys in modern English something of the greatness of that literature while as far as possible preserving the poetic values and beauty of the Hebrew original. Brief notes on the work of each of the thirteen poets represented put the poems in their proper perspective and do much to elucidate their meaning. The poets included are Dunash Halevi ben Labrat, Joseph ibn Abithur, Isaac ibn Kalpon, Samuel Hanagid, Solomon ibn Gabirol, Isaac ibn Gi'at, Moses ibn Ezra, Judah Halevi, Abraham ibn Ezra, Joseph ibn Zabara, Judah Alharizi, Shem Tob ben Palquera, and Todros ben Judah Abulafia. 'Remains the only anthology in English devoted entirely to the Golden Age with selections from all the major and some minor poets presented in verse translations. The book is a gift to the academic world and to all readers interested in the literary achievements of the Jews.' From the Foreword by Raymond Scheindlin