כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם.

מהי התגלית המפתיעה שנודעה ל'מתנגד' לגלגן בשעה שהסתתר מתחת למיטתו של הרבי החסידי בליל אמירת הסליחות? כיצד הגיב ר' נחמן מברסלב למצבה החשוך והמאובן של היהדות הלמדנית? מדוע ברח הרבי מביאלא מן הישיבה של הגאון מבריסק? על כל אלה ועוד מספר הסופר היידי והעברי המפורסם י"ל פרץ שנודע במעשיות החסידים שלו, שאותן עיבד והגיש לקהל קוראים מודרני. הספר מתמקד בשלוש יצירות קצרות של י"ל פרץ הבנויות במתכונת של סיפורי חסידים: 'אם לא למעלה מזה', 'בין שני הרים' ו'העופות והגוילים'. לצד הטקסט של כל אחת מן היצירות, בעברית וביידיש, מובאים כמה מקורות חסידיים המקבילים לעלילה ולצדם דיון נרחב במשמעותה של כל אחת משלוש היצירות. המחבר מנתח את האופן בו 'משוחח' פרץ עם מקורותיו החסידיים, וזאת בעזרת השוואה ספרותית ורעיונית בין המעשייה המקורית לבין עיבודה האמנותי, המיועד לקהל קוראים חדש. בתוך כך מתבארת שיטתו הספרותית של פרץ במאמציו להחדיר למעשיות החדשות-ישנות הללו אידאולוגיה מודרנית ורעיונות החורגים מעולמה של החסידות.

חיבור מרתק זה מייצג את שיא הפרשנות הפילוסופית האלגורית של ימי הביניים . ספרו של ר' לוי נשען על מקורות תלמודיים, מדרשיים, הלכתיים, מדעיים ופילוסופיים עשירים, והוא מעורר התפעלות אצל קוראיו המתרשמים מהיקף ידיעותיו של המחבר ומדמיונו היצירתי הפורה .

פירוש זה לספר משלי מתייחד בגישתו העצמאית של מחברו לספר ולמלאכת הפירוש. מחבר הפירוש נטל מלוא חופניים מצד אחד מאוצר הפרשנות היהודית מימי-הביניים ומצד שני מהישגי חקר המקרא המודרני. רקעו של ספר משלי הוא העולם של המזרח הקדום: מסופוטמיה, מצרים וכנען. בקיאותו של מחבר הפירוש בעולם זה ובספרותו הענפה, מאפשרת לו להאיר את ספר משלי באורו של אותו עולם קדום, ולפרשו פירוש חדש ומקורי. מחבר הפירוש אינו מזניח אף תחום. הוא מעמיד על מכונם את הרעיונות הנידונים בספר. הוא מקדיש תשומת לב רבה לצדדים הלשוניים והספרותיים, תוך הבלטה גראפית של האמצעים הספרותיים המשמשים את העורכים הקדמונים של הספר. פירושי הכתובים והמבואות ליחידות הספרותיות המרכיבות את הספר כוללים מקבילות חוץ-מקראיות רבות מספרות החכמה של מסופוטמיה, כנען רבתי ומצרים, בלשון המקור ובתרגום. מבוא רחב, המהווה חיבור עצמאי, ובו סקירה מקיפה של ספרות החכמה החוץ-מקראית מקדים את הפירוש.

הספר הרפואה במקרא ובתלמוד , שראה אור לראשונה בברלין בשנת 1911, הוא מפעל חיים יחיד במינו המשלב רוחב יריעה ברפואה ובמקורות היהודיים והכלליים. פרקיו כוללים סקירה מקיפה של עולם הרפואה בתקופת המקרא והתלמוד לאור ההלכה היהודית, תיאור מפורט של המערכות הביולוגיות, מחלות גוף ונפש, מומים, גניקולוגיה וחיי מין, ויש בו גם פרקים על רפואה משפטית, רפואה מונעת, טיפול בריאותי ודיאטטיקה. המידע מבוסס על עיון מעמיק במקרא, במשנה, בספרות התלמודית והרבנית, במדרשים, בספרים החיצוניים, בכתבי יוסף בן מתתיהו, בברית החדשה ובספרות משפטית קדומה ומודרנית. כמו כן מביא המחבר מקורות מאלפים מן הספרות היוונית והלטינית ומספרי הרופאים הערבים, ונזכרים בו גם מאות פרסומים מן המאות השמונה עשרה והתשע עשרה. המחבר, ד"ר יצחק (יוליוס) פרויס (1861 - 1913), נולד בעיירה קטנה בפרוסיה ובית הוריו היה הבית היהודי היחידי בה. הוא למד רפואה בברלין והיה מקורב לקהילה האורתודוקסית, שם רכש את עיקר ידיעותיו הרחבות ביהדות. במהלך השנים פרסם יותר משלושים מאמרים בתחום הרפואה והיהדות בבמות מדעיות שונות, בד בבד עם ניהול מרפאה בעיירת הולדתו ואחר כך בברלין. פרויס הלך לעולמו שנתיים לאחר שהוציא לאור ספר זה, המבוסס על מאמריו. הספר תורגם לאנגלית על ידי ד"ר פרד רוזנר וראה אור בארצות הברית בשנת 1978. בכנס על הלכה, רפואה ומשפט, שהתקיים בירושלים ב-1998, צוטט הספר, ונאמר עליו שהוא מחכה עדיין לגואל עברי. המתרגם לעברית, אורי וירצבורגר, הקפיד על נאמנות למקור הגרמני, אך הרחיב את הציטוטים ממראי המקום המופיעים בספר והביא גם פירושים מודרניים.

Quelle place occupèrent les juifs dans la pensée, la vie de Malraux ? Cette question qui est au centre de cette nouvelle livraisonde Perspectives reçoit des réponses nuancées. Celles-là mêmes qui animèrent le débat qui s’instaura au cours du colloque « Malraux et ses harmoniques juives » (Université hébraïque de Jérusalem, 31 octobre et 1er novembre 2010) et dont Perspectives recueille ici la plupart des contributions. On a veillé, en outre, à faire sa place à l’art et en particulier à l’amitié entre Malraux et Chagall (Saint-Cheron). SOMMAIRE Présentation........................................................................... 5 Ouverture............................................................................. 11 BERNARD-HENRI LÉVY Ce juif de Malraux.................................................................13 Malraux et Israël : peuple, histoire, État GEORGES ELIA SARFATI André Malraux et la renaissance nationale du peuple juif.... 45 DENIS CHARBIT Le sionisme de Malraux: une dernière “illusion lyrique”?....71 MICHAËL DE SAINT-CHERON Sartre et Malraux face à l’Alliance Israélite universelle....... 87 Quelle problématique juive chez Malraux ? MICHAËL DE SAINT-CHERON ET ANNETTE WIEVIORKA Y a-t-il une problématique juive chez Malraux ?............... 101 CYRIL ASLANOV L’intérêt de Malraux pour les juifs : une lubie romantique ?.........................................................123 THIERRY ALCOLOUMBRE Un dialogue d’universels : Malraux et les penseurs du retour à Sion. L’exemple du Rav Kook............................... 143 L’indicible rapport aux camps MICHAËL DE SAINT-CHERON André Malraux et l’holocauste............................................ 181 CHARLOTTE WARDI A propos d’une rencontre avec André Malraux...................195 Une vie confrontée au destin juif JANINE MOSSUZ-LAVAU Malraux et le mythe juif...................................................... 209 CLAUDE PILLET Israël autrement qu’absent dans les mémoires de Malraux...........................................................................217 MICHAËL DE SAINT- CHERON L’amitié entre Malraux et Chagall.......................................243 NURIT LÉVY Dire le génocide : des Antimémoires de Malraux à l’autofiction de Doubrovsky................................................ 255

To this day, the commentaries on the Bible and Talmud written by the eleventh-century scholar known as Rashi remain unsurpassed. His influence on Jewish thinking was, and still is, significant. His commentary on the Pentateuch was the first Hebrew book to be printed, giving rise to hundreds of supercommentaries. Christian scholars, too, have relied heavily on his explanations of biblical texts. In this volume Avraham Grossman presents a masterly survey of the social and cultural background to Rashi’swork and pulls together the strands of information available on his life, his personality, his reputation during his lifetime, and his influence as a teacher. He discusses each of his main commentaries in turn, including such aspects as his sources, his interpretative method, his innovations, and his style and language. Attention is also given to his halakhic monographs, responsa, and liturgical poems. Despite Rashi’s importance as a scholar and the vast literature published about him, two central questions remain essentially unanswered: what was Rashi’s world-view, and was he a conservative or a revolutionary? Professor Grossman considers these points at length, and his in-depth analysis of Rashi’s world-view—particularly his understanding of Jewish uniqueness, Jewish values, and Jewish society—leads to conclusions that are likely to stimulate much debate.

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. בחוברת הנוכחית מופיעים המאמרים הבאים: אייל רגב- חבר היהודים והאידיאולוגיה הפוליטית של החשמונאים מיכאל שניידר - שעירים, שדים ומלא כים: עיונים בחזון ברוך תמר קדרי - לתופעת הפתירות החוזרות במדרש שיר השירים רבה ערן ויזל - ה'טעמים' אלוהיים וה'מילות' של משה ציפי קויפמן - "מקוה ישראל ה'": טבילה בראשית החסידות ברכה יניב - 'כסא כבוד מרום': על עיצוב ארונות קודש במזרח אירופה במאה ה-18 יונתן מאיר - תולדות המתעתע הנפלא

קבץ על יד , שנתון חברת 'מקיצי נרדמים', הוא במה לפרסום טקסטים עתיקים במדעי היהדות מכתבי יד, שהיקפם קטן מספר. בכרך זה נדפסו: מתשובות רבנו יוסף מיגש מן הגניזה הקהירית; מחזורת שירי צימודים לרבי ברכיה הנקדן; "השאלה והתשובה" לרבי יהודה אבן רוקש; כתבים פילוסופיים של רבי שמריה האקריטי: ספר אמציהו, ספר המורא וראיה על הישארות הנפש; "פרי הגן" לרבי שלום בן רבי יוסף ענבי; פירושו של רבי יצחק אבוהב למידת קל וחומר; קונטרס פרק בשיר ליהושע בנבנשת: תורת שיר עברית במעבר מן הרנסנס לברוק. המהדירים של הטקסטים הללו הם: אמיר אשור, אביה אונא ברוכי, דורון פורטי, דב שוורץ, עפר אליאור, אבירם רביצקי, יוסף יהלום ונאויה קצומטה

מדעי היהדות , כתב העת של האיגוד העולמי למדעי היהדות, יוצא לאור מאז שנת תש"ן, וממלא את מקומו של ידיעון האיגוד, שיצא לאור החל משנת תשל"א. מתפרסמים בו מחקרים חדישים בכל תחומי מדעי היהדות, וניתן למצוא בו סקירות של הספרות המדעית החדשה. המחקרים בכרך זה: מיתוס וריטואל: עיון בריטואל פסח מצרים (שמות יב') ובריטואל חג ה' (ויקרא כג') היבטים פילוסופיים ופוליטיים להגירתו של אברהם מאור כשדים אצל פילון נוכחות השכינה במקדש שני - בין חכמי בבל לחכמי ארץ ישראל מונחים ושברם: לקראת לקסיקון הרמנויטי לטרמינולוגיה מדרשית משואות ראש חדש, ביטולן ותחייתן - מספרות חז"ל לפיוט הארץ הישראלי עירוב לשונות ורב לשוניות בארץ ישראל בעת העתיקה: ממצאים ספרותיים ואפיגרפיים (אנגלית) לאופולד לעף ומחקר הספרות הרבנית - הערכה במלאת מאתיים שנה להולדתו (אנגלית)

Story-telling has been an integral part of the hasidic movement from its very beginnings in the eighteenth century to the present day. Stories about the holy hasidic leaders—the tsadikim, or rebbes—and their mystical powers have been a key factor in attracting followers and maintaining their devotion. Such tales were told by the tsadikim and their followers alike. The tsadikim saw them as a way to promote the movement and justify their leadership; their followers saw them as a way to exalt their masters, cleanse them of any shred of imperfection, and defend them from every trace of criticism. No other social or religious movement in the entire course of Jewish history has engaged so intensively in the telling of stories, and nor have stories occupied such a central and important place in any other intellectual movement within Judaism. Originally published in Hebrew and expanded for this English edition by a new introduction, this book is a valuable resource for anyone interested in the history of hasidism or of Hebrew literature and the literary aspects of Jewish popular culture. It acts both as a compendium of stories by theme and as a reference work for the identification of the subject-matter, authors, editors, and editions of books that have been a popular Jewish literary genre since the second half of the eighteenth century. Hasidic tales have been reprinted many times, anthologized, and even quoted by contemporary scholars, without the identity of their authors or editors being known, and without any awareness of their background and origin. In this important work, based on analysis of all the published anthologies as well as tales scattered in a variety of obscure sources, the author traces the sources and development of the different stories. An introductory historical survey is followed by full discussions of the stories themselves, grouped by subject. Among the themes covered are matchmaking and marriages, childbirth and progeny, sickness, death and the world to come, dybbuks and the powers of evil, apostasy, and many more.

מדעי היהדות , כתב העת של האיגוד העולמי למדעי היהדות, יוצא לאור מאז שנת תש"ן, וממלא את מקומו של ידיעון האיגוד, שיצא לאור החל משנת תשל"א. מתפרסמים בו מחקרים חדישים בכל תחומי מדעי היהדות, וניתן למצוא בו סקירות של הספרות המדעית החדשה. הנושאים בספר: פתח דבר: אגדה ופולקלור - מבחר היבטים על 'אגדות היהודים' ללוי גינצבורג בפרספקטיבה היסטורית וביקורתית 'אגדות היהודים' בעיני לוי גינצבורג ובעיני אחרים 'אגדות היהודים': על מגעים תאולוגיים בין חכמי בבל ובין חכמי הנצרות בשלהי העת העתיקה - דגם ודוגמה גינצבורג, אבות הכנסייה ו'אגדות היהודים' המהפכה השקטה: 'אגדות היהודים' ללוי גינצבורג וספרות הילקוטים העברית ספרות עממית יהודית עתיקה: 'אגדות היהודים' וחקר הפולקלור בראשית המאה העשרים האגדה על 'האגדות': עיונים מתודיים ב'אגדות היהודים' אגדה ב"אחדות גבוהה יותר": כתב היד הגרמני של 'אגדות היהודים' (אנגלית)