הרב אברהם יצחק הכהן קוק, מגדולי אנשי הרוח בעולם היהודי בעידן המודרני, נתן דעתו על סוגיות יסוד שהסעירו את עם ישראל נוכח ההשכלה, החילון והתנועה הציונית. התבטאויותיו, שנוסחו באופן פיוטי ומורכב, יצרו הד ציבורי ופרשנויות שונות וסותרות, והשפעתו על הציבוריות הישראלית הייתה ועודנה רבה מאוד. הספר ההלכה הנבואית: הפילוסופיה של ההלכה של ההלכה במשנת הראי"ה קוק מבהיר לראשונה את מכלול כתיבתו ההגותית וההלכתית, על שלל הניגודים והמתחים המגולמים בה. בד בבד, הספר מדגים את הזיקה שבין הלכה, אגדה ונבואה. לטענת המחבר אין הלכה ללא אגדה ומאחורי כל פסיקה ניצבת הגות מנהירה. למען הבהרת טענה זו והכרת עולמו ההלכתי של הרב קוק, הקורא מובל אל מחוזות הגותו של המקיפים את עולם המחשבה הכללית ואת נבכיה הכמוסים של ספרות ישראל על כל גוניה: האגדה וההלכה, הפיוט והפסיקה, תורת הסוד ותורת הנגלה. על מצעם של אלה נחשפים עקרונות הפילוסופיה של ההלכה העומדים ביסוד פסיקתו. פסיקתו של הראי"ה קוק נוגעת בעולם הנבואה, ומתוך יומניו, המובאים בהרחבה בספר, נחשפות תחושותיו הנבואיות הקשורות לחווית השיבה לארץ ישראל, חוויה שיש לה תפקיד מרכזי בהבנת כתיבתו ההלכתית.

הספר לקרוא את גרמניה מציע נקודת מבט חדשה לבחינת החברה גרמנית עד לעליית הנאצים לשלטון. המחבר עומד בו על הקשר ההדוק בין תרבות חומרית לתרבות רוחנית באמצעות חקירת מערכת היחסים בין תרבות הקריאה לתרבות הצריכה בגרמניה לפני 1933. תשומת לב מיוחדת מוקדשת לארבע עשרה שנות רפובליקת ויימר. תקופה זו, שבה התחוללו בגרמניה תמורות פוליטיות וחברתיות מרחיקות לכת, נדונה על ההיבטים בחיי החברה והיום-יום שלא עמדו עד כה במוקד המחקר ההיסטורי. המחבר מראה כי בין הקריאה לצריכה התקיימו יחסי גומלין הדוקים, וכי משעברה תהליך של מסחור טיפחה הקריאה תרבות צריכה חדשה. מהלך זה לא רק מלמד על תפקידה של הקריאה בחברה הגרמנית בשליש הראשון של המאה העשרים, אלא מפנה את תשומת הלב לעלייתה של תרבות הצריכה ולקושי להתמודד עמה. מגמה זו בולטת במיוחד בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה, שהציבו את הקריאה כפעילות שהיא חלק בלתי נפרד משגרת החיים של כל שכבות החברה. בתקופת זו, שידעה מצוקה כלכלית ואי-יציבות פוליטית, העמיק הפער בין העולם הווירטואלי המוטבע בנייר ובין מציאות היומיומית של רוב שכבות החברה. ובהקשר הגרמני של ראשית המאה העשרים הייתה למגמה זו משמעות הרת גורל.

הביוגרפיות של הקיסרים האנטונינים הן חלק מקובץ הביוגרפיות של קיסרי רומא הידוע בשם SCRIPTORES HISTORIAE AUGUSTAE ('המחברים של תולדות האוגוסטים'), ובקיצור – 'היסטוריה אוגוסטה'. מגילת הקובץ הייתה מוכרת למשכילי הרנסנס, ועל שום החשיבות שייחסו לתוכנה להכרת תולדותיה של רומא בימות האימפריה, היא הייתה מן החיבורים הראשונים שראו אור בדור הראשון של הדפוס (מילנו 1475). הביוגרפיות של הקיסרים האנטונינים פורסות יריעה רחבה של קורות האימפריה הרומית ומנהיגיה במאה השנייה. הן מאירות באור מיוחד את תקופתם- השנים 138–193 לסה"נ - שהן המחצית השנייה של פרק הזמן המכונה 'השלום הרומאי'. בצד קווי האופי של הקיסרים, נחשפות בהן הליכות האישות שלהם ונבדק הקשר שלהם להתרחשויות. הביוגרפיות מציגות את מערכות השלטון ומאירות את אורחותיה של האימפריה הרומית כמדינה וכחברה , ואת טבעם של מפעיליה בדורות שעיצבו את התרבות המדינית של המערב. ניכרת בהן המגמה שרווחה אז להשתית את חיי האזרחים והתושבים על חוק המעוגן בחשיבה פילוסופית כללית על העולם והאדם. הקיסרים האנטונינים לא ביטלו את מוסד העבדות, אך היחס לעבד בימיהם היה אנושי יותר. יהודי ארץ ישראל זכו בימיהם לביטול גזרות הדריאנוס והתאוששו מן המכה שהנחיתו עליהם הרומאים בעקבות מרד בר כוכבא. המחבר-העורך של הביוגרפיות אינו מוכר לנו בשמו. הוא חי ככל הנראה במפנה המאה הרביעית לחמישית. נראה כי היה משכיל רומאי מן האריסטוקרטיה הישנה שהנצרות --דת האימפריה הרומית של ימיו -- לא כבשה אותו. הוא היה איש של רומא הקיסרית הפגנית, תרבותה והגותה. כתיבתו רבת עניין גם מהבחינה הספרותית. תרגם מלטינית, העיר והוסיף מבוא דוד גולן

בשנות כהונתו של מיכאל גורבצ'וב כנשיא ברית המועצות (1988--1991) התרחשו בה שינויים מרחיקי לכת שבאו לידי ביטוי בהרחבת החופש הפוליטי והתרבותי ובניסיון להנהיג רפורמות כלכליות. השינויים מצאו הד בוויכוחים סוערים בין זרמים שונים בחברה, ובמיוחד בין הדמוקרטים לבין הלאומנים. הדמוקרטים האמינו שרוסיה צריכה לאמץ דפוסים של דמוקרטיה מערבית, להנהיג רפורמות כלכליות ולהיהפך לחלק מהעולם המערבי. הלאומנים השמרניים לעומת זאת טענו שרוסיה אינה יכולה ואינה צריכה לאמץ נורמות של דמוקרטיה מערבית כי הן זרות לה ואינן טובות כשלעצמן. הם הציעו דרך שהייתה אמורה להיות צירוף של משטר אוטוריטרי ולאומנות רוסית. הספר היהודים וישראל בעיתונות הסובייטית בתקופת גורבצ'וב מתאר את השינויים שחלו בגישות של זרמים שונים בברית המועצות כלפי היהודים וכלפי ישראל. מובהרת בו הדרך שבה מעצבת העיתונות דימויים חדשים בתקופה של משבר ושינויים מהירים. המחבר בוחן בפירוט כיצד טיפל כל אחד מן הזרמים בשאלת היהודים ובדמותה של מדינת ישראל לאור ערכיו ומתוך רצונו להסתגל לשינויים הללו. הוויכוחים על דמותה של ישראל בעיתונות הסובייטית חושפים את יחסם של הזרמים השונים -- מדמוקרטים ועד אנטישמים קיצוניים – ליהודים ולישראל. הדעות שעוצבו סוף תקופת גורבצ'וב רווחות ברוסיה גם היום.

שנים רבות עמדה חנה ארנדט במרכזו של ויכוח סוער: הביקורת הקשה שהטיחה בציונות, ופרסום ספרה מעורר המחלוקת 'אייכמן בירושלים' בשנת 1963, הובילו לשלילת דמותה ויצירתה בקרב הציבור הישראלי והיהודי. אסופת המאמרים חנה ארנדט בירושלים מבוססת על הרצאות בכנס הראשון שנערך בישראל שבו נדונו דמותה ויצירתה מתוך גישה פתוחה וביקורתית. מורכבות זהותה היהודית והגרמנית של ארנדט; מחויבותה האישית לציונות ולמדינת ישראל בצד הביקורת נגדן; כתביה אודות הטוטליטריות, הנאציזם ומשפט אייכמן; קשריה עם אינטלקטואלים בני המאה העשרים מגרשם שלום עד מרטין היידגר; יחסיה האינטימיים והעמוקים עם התרבות הגרמנית; וכתביה אודות מחשבה ופילוסופיה מדינית בעיצומה של חוויית המאה העשרים – כל אלה הם חלק מהסוגיות המגוונות הנידונות בספר. בספר חנה ארנדט בירושלים חברו יחדיו חוקרים מן השורה הראשונה מישראל, מגרמניה ומארצות הברית כדי למלא חלל בחקר דמותה ויצירתה של חנה ארנדט. מאמריהם המגוונים מצביעים על האקטואליות של הגותה בעצם ימינו אלה, ומראים כי עבודותיה וכתביה נוגעים גם כיום הן בבעיות קיומיות המאפיינות את החיים בישראל הן בפרדוקסים של הזהות היהודית בישראל ובעולם.

ספר זה דן בפרשת עלייתה ושקיעתה של המעצמה הספרדית במאות החמש עשרה עד השבע עשרה, נושא שריתק את דמיונם של היסטוריונים בספרד ומחוצה לה במשך דורות. בפתח החיבור נסקרות בתמציתיות תולדות ספרד בעת העתיקה ובימי הביניים. בהמשכו מגוללים בתיאור רחב יריעה האירועים שהבטיחו לספרד למשך כמה דורות מעמד של מעצמה, אגב עימותים בזירה הבינלאומית, מערכות צבאיות בים וביבשה, התקשרויות שושלתיות וכינון בריתות. בד בבד המחברים דנים בהתפתחויות הנוגעות לתחומי השלטון, הדת, החברה, הכלכלה, הספרות, האמנות והתרבות העממית, ומסבירים את יחסי הגומלין בין אלה לבין התחום הצבאי-מדיני. הספר סוקר את גילוי אמריקה וכיבושה את התבססות השלטון ודפוסי התרבות הספרדיים בשטחים שנכבשו, ונשקלת שאלת חשיבותה של האימפריה האמריקנית ליומרותיה המעצמתיות של ספרד. גם מסכת היחסים של ספרד והעם היהודי זוכה לתיאור נרחב. פרד ברונר הוא פרופסור אמריטוס של האוניברסיטה העברית, בה לימד היסטוריה של ספרד, פורטוגל ואמריקה הלטינית (1967-1994). פרופ' ברונר פירסם כארבעים מאמרים במיטב כתבי העת שבארצות הברית, בספרד ועוד ארצות. בשנת 1978 הוענק לו "פרס רוברטסון" מטעם המדור הלטינו-אמריקני של האגודה ההיסטורית האמריקנית. אילן רחום לימד היסטוריה של אמריקה הלטינית ושל אירופה בראשית העת החדשה באוניברסיטת בר אילן (1986-2005). פרסומיו של ד"ר רחום כוללים שישה ספרים ושני תריסרי מאמרים. שני ספרים מפרי עטו התפרסמו בעבר בהוצאת כרמל - "פרשת השב"כ" (1990) ו"תת יבשת בטלטלה: אמריקה הלטינית (1900-2000)" (2003).

בני-אדם וחיות אחרות באספקלריה היסטורית הוא קובץ מאמרים שנכתבו על-ידי תשעה-עשר חוקרים מתחומי ההיסטוריה, תולדות האמנות, הארכיאולוגיה, הזואולוגיה והאנתרופולוגיה. הקובץ עוסק בהיבטים שונים של הזיקה בין אנשים לחיות בתרבויות שונות, משחר ההיסטוריה ועד ימינו. המאמרים דנים באמונות לגבי חיות, באבולוציה ובשינויים שחלו במינים שונים עקב התערבותו של האדם בטבע, בשימוש בחיות במפעלי בנייה בעת העתיקה, בשימוש בבעלי-חיים בפולחן וייצוגם הסמלי בעת העתיקה, בגידול יונים בארץ ישראל הקדומה ושימוש ביוני דואר בעולם האסלאם, בחיות מיתולוגיות ומפלצות בתרבויות העתיקות, ביחס לחתולים במקורות היהודיים, באלימות כלפי חיות בימי-הביניים, ביחס המוסלמים לחיות בעיניהם של אנשי המערב, במשמעותן הסמלית של חיות בציורי הרנסאנס, במקומם של כלבים בקרב מלומדים בראשית העת החדשה, בוויכוח על קופי-העל בתקופת ההשכלה, בהתגברות הניכור ביחס לבעלי-חיים בעידן התעשייתי, בראשית העיסוק בזואולוגיה בארץ ישראל, וביחסם של בני שבט מכסיקני בן ימינו לכלבים.

תעלומה מרתקת מתקופת מלחמת האזרחים אינה נותנת מנוח לחויר סרקס, עיתונאי ספרדי מתוסכל החולם להיות סופר מצליח. הוא יוצא לדרך ארוכה של איסוף מידע וראיות ומתחקה אחרי קורותיו של סופר ידוע, אחד האידיאולוגים החשובים של הפשיזם בארצו, הנמלט מהוצאה להורג. במהלך המרדף אחריו ניצל האיש הודות לחייל רפובליקני, המבחין בו אך בוחר לנצור את נשקו. מיהו אותו חייל ומדוע פעל כפי שפעל? סרקס פותר, כבספר מתח, את החידה המסעירה את דמיונו, ותוך כדי כך הוא לומד חדשות ונצורות על הגבורה, על הרעות ועל טיבה החמקמק של האמת ההיסטורית. בשש השנים שחלפו מאז צאתו לאור, התפרסם חילי סלמיס בספרד בארבעים מהדורות ונמכר ביותר מחצי מיליון עותקים. הספר תורגם ליותר מעשרים שפות והיה לרב מכר גם מחוץ לגבולות ספרד, למשל בארצות: איטליה, ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, יוון, נורווגיה, פולין, פינלנד, צ'כיה, צרפת, קנדה, רומניה ושוודיה. חילי סלמיס הוא ספרו הראשון של חויר סרקס המתורגם לעברית.

When Poles and Jews emigrated to North America, the relationship between them developed in new ways. This volume looks at various aspects of that relationship, past and present. Key topics include literary and journalistic representations; institutional contacts; attitudes to the Holocaust; the debate over Jedwabne; physical violence and initiatives for mutual understanding. As usual in Polin, substantial space is also given, in 'New Views', to recent research in other areas of Polish-Jewish studies.

הספר יהודים בממלכת הסולטנים מתאר - לראשונה בספרות המחקר – את החברה היהודית העירונית במרכזי האימפריה העות'מאנית - בבלקן, באנטוליה ובפרובינציות הערביות - בעת החדשה המוקדמת, תוך דגש על המאה השבע עשרה כתקופה המעצבת של יהדות זו. זה הוא תיאור רחב וכולל, המבוסס היטב על מגוון רחב מאד של מקורות ראשוניים ומשניים, בכלל זה תעודות עות'מאניות שגילה המחבר. הקהלים והקהילות היהודיות מתוארים בספר על רקע העיר העות'מאנית, מוסדותיה וחיי היום-יום בה. פרקי הספר עוסקים במעמדם החוקי והחברתי של היהודים, בארגון הקהלי, במוסדות הקהל ובבעלי התפקידים בו. מתוארים בו העיסוקים הכלכליים של היהודים, דמותה של החברה היהודית ותרבותה, והוא דן בצדדים שונים של חיי המשפחה והיחיד ובמנגנונים החברתיים המניעים אותם. כל אלה תוך הדגשת הזיקה לחברה הסובבת ולתהליכי אקולטורציה מגוונים שעשו את היהדות העות'מאנית לליבת היהדות הספרדית.