דן פרי נולד וגדל על הר הכרמל. מילדות, בהנחיית אביו, הרבה לשוטט בהר, להכיר את מרחביו ולהתחבר לצמחייתו ולבעלי החיים שבו. בבגרותו השתלב בראשית דרכה של תנועת שמירת הטבע שזה עתה קמה — תחילה כמדריך טיולים, ובהמשך במסגרת החברה להגנת הטבע. ב– 1965 התחיל לפעול במסגרת רשות שמורות הטבע, שקמה ב– 1964, כפקח בגליל במסגרת שיתוף פעולה בין החברה והרשות. מייד אחרי מלחמת ששת הימים עלה לגולן והקים בו מערכת מפוארת של שמורות טבע. ניהל את הרשות לפיתוח החרמון שהקימה את אתר החרמון, ולאחר מכן השתלב בהנהלת הרשות ומילא בה מגוון תפקידים.

אטלס מערות: הגליל המזרחי יוצא לאור בתקופה מאתגרת לגליל העליון, ובתקווה לחזרה מהירה של החיים למסלולם באיזור יפהפה ועתיר מערות זה. האטלס יוצא לאור בעקבות מחקרים וסקרים שנערכו בעשרות השנים האחרונות. באטלס מופיעות מערות טבעיות ומערות שהותקנו לשימוש אנושי: מערות מבוך, מערות מעיין פעילות, מערות נטיפים, מערה בסלע וולקני, קמינים, מערות אולם, מערות סדקים, מערכות מסתור, מקלטי מצוקים ואף שקעים דמויי קערה הקשורים לפעמים לחללים תת-קרקעיים. גבולות השטח שבאטלס הם עמק החולה במזרח, גבול לבנון בצפון ובצפון-מערב, ראשי הנחלים המתנקזים מזרחה במערב ורמות יששכר בדרום. באטלס מוצגים הנתונים הבסיסיים של המערות, ויש בו סקירה רב-תחומית תמציתית של הידוע עליהן מבחינה גאולוגית, היסטורית, ארכיאולוגית וביולוגית. הנתונים מלווים בתוכניות ובאיורים המרחיבים את תמונתה הכוללת של כל מערה. המבנה התלת-ממדי של המערות מוצג בתיאור גרפי על ידי מפות וחתכים. המיפוי, שהוא עמוד השדרה של האטלס, מספק מידע חיוני על התופעות, שרובן אינו נראה לעין בתצלומי אוויר ולוויין. מראי המקום שבסוף כל ערך מכוונים למחקרים בסיסיים, המעמיקים ומרחיבים את הידע. רוב המערות מתפרסמות כאן לראשונה, ומידע נוסף ניתן למצוא במאגר הנתונים של מלח"ם (המרכז לחקר מערות באוניברסיטה העברית). במבואות של האטלס מוצגים התחומים העיקריים שבהם המערות תורמות מידע, והקוראים יכולים להסתייע בהם כדי להבין מונחים, תופעות, תקופות ותהליכים המוזכרים בערכי האטלס. המידע שבאטלס מתאים במיוחד לחובבי ידיעת הארץ, לטיילנים, למערנים, לסטודנטים ולחוקרים.

מה טיבם של עפצים, אותם "גידולים מוזרים" הנראים על צמחים שונים? חרקים הגורמים לצמח ליצור עפצים הם למעשה הדרך האינטימית ביותר שבה בעלי חיים ניזונים מצמחים. בלשון מדעית אך שווה לכל נפש, ספר זה חושף למתעניינים ולחובבי הטבע והארץ את אחת הקבוצות המרשימות והבולטות ביותר מקרב יוצרי העפצים: כנימות עפצי האֵלָה. עפצי הכנימות הנישאים על האלות במשך חודשים ארוכים הם ביטוי דומם למערכת מורכבת ודינמית הכוללת פתוגנים, מתחרים, טפילים וטורפים. חלקו הראשון של הספר מתאר את המידע הרב-תחומי על הביולוגיה והאקולוגיה של מערכת העפץ מבחינה מולקולרית, אנטומית, פיזיולוגית, ביוכימית, התנהגותית, ביו-גיאוגרפית ואבולוציונית. בהמשך מובא מדריך מצולם של האלות ועפצי הכנימות המתפתחים עליהן. "החשיבות העיקרית של הספר נובעת מכך שאין מדובר רק בסקירה או בסיכום מדעי אלא בביטוי ישיר של מעורבות מדעית עמוקה באחד מתחומי עיסוקו של המחבר במשך שנים רבות. יש בו מענה איכותי לשאלות מסקרנות ומעוררות עניין הקשורות לתופעה מבחינה מדעית וגם קשר ישיר לטבע ולנוף בכל אזורי הארץ. זהו ספר חשוב שיש לו מקום של כבוד על שולחנם של כל הסטודנטים לזואולוגיה, מדעי הצמח ואבולוציה והחוקרים במדעי החיים." - ד"ר דני סימון, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב

במחצית השנייה של המאה העשרים אימצה הקהילייה הרפואית את השיטה המדעית כבסיס לפרקטיקה. נראה היה כי אחרי אלפי שנים נסללה הדרך לתהליך מוסדר: מהמעבדה דרך הניסוי הקליני אל מיטת החולה. אך עד מהרה התברר כי הדרך אינה ישרה ואינה רציפה. המחקר הקליני מציע רק במקרים בודדים תשובות חד־משמעיות. המאזן בין התועלת והסיכון אינו מסתיים בחישוב סטטיסטי; חלק לא מבוטל בשיקול הדעת של הגורמים הקובעים את השתנותה של הפרקטיקה הרפואית מבוסס על ערכים, השקפת עולם ואינטרסים. במסלול המוביל מהמעבדה לחולה מעורבים גורמים רבים: מדענים , רופאים, חברות התרופות והטכנולוגיה, פוליטיקאים, אנשי הרגולציה, ובקצה המסלול עומדים החולים עצמם. כל אחד מהגורמים האלה מפעיל את האמצעים העומדים לרשותו כדי להשפיע על התוצאה הסופית – האבחון, הטיפול והמעקב אחר החולה. גם מסלול ההתקדמות מהמעבדה לחולה אינו רציף: לעתים המרווחים בין צעד לצעד גדולים, לעתים מתרחשות קפיצות נחשוניות אחרי תקופה ממושכת של האטה ואף עצירה. המחקר המדעי והקליני תלוי ביוזמה, בכישורים ובנחישות של החוקרים, ולא מעט גם במקריות ואין לו לוחות זמנים קבועים. ספר זה מוקדש לחשיפת האבולוציה של הפרקטיקה הרפואית, לאיתור שינויים מהותיים בפרקטיקה ולתיאור הדרך הנפתלת שבה התקבלו והוטמעו בגוף הידע הרפואי וביחסי הגומלין בין הרופא לחולה. הספר מציג 23 מקרי מבחן מתחומים שונים – רפואת הלב, כירורגיה ורפואת הנפש – שכל אחד מהם חושף היבט אחר במאזן הכוחות בין הגורמים המשתתפים בעיצוב הפרקטיקה הרפואית, ושופך אור על תהליכי השינוי של הפרקטיקה על ציר הזמן. הספר הוא מסע מרתק של גילויים רבים, חלקם מטלטלים, המבוסס על שנות עבודתו הרבות של המחבר כרופא וכחוקר.

נדידת העופות היא תופעה מרתקת המעוררת סקרנות עוד מימי קדם. ספר זה מביא לקורא המתעניין את הידע העדכני שנאסף על תופעה זו בידי חוקרים רבים — מדענים וחובבים, בארץ ובעולם, וכן מציג את חשיבותה של ארץ ישראל כנתיב תנועה מרכזי לעופות הנודדים מאירופה ואסיה לאפריקה וחוזר חלילה. להכרה בחשיבות זו יש גם השלכות על שמירת הטבע בארץ.

מהדורת קיץ 2023 - למהדורה זו נוספו פתרונות מבחני מה"ט אביב וקיץ 2023 ספר זה רואה אור בסדרת ספרי הלימוד להנדסאי חשמל מאת דימה בודנסקי. הסדרה מיועדת לסטודנטים הלומדים במגמת הנדסאי חשמל לפי תוכנית הלימודים של משרד הכלכלה. למחבר הספר ניסיון עשיר של כשלושים שנה בהוראה ובעבודה כמהנדס חשמל בעל רישיון חשמלאי מהנדס בתחומי תכנון, ביצוע ואחזקת מתקני חשמל. החלק הראשון בספר משלב נושאים הנכללים בתוכנית הלימודים ופתרון שאלות מתוך מבחני מה"ט (המכון להכשרה טכנולוגית). החלק השני הוא אוסף פתרונות מבחנים מהשנים האחרונות. עוד בסדרה זו מאת דימה בודנסקי: מתקני חשמל ומערכות הספק - פתרונות מבחני מה"ט + תיאוריה המדריך המלא לפרויקט גמר להנדסאי חשמל מתקני מתח גבוה - עקרונות, ציודים, תפעול ובטיחות

הכללתו של כל הסהר הפורה, לראשונה בהיסטוריה, בתחומה של אימפריה אחת – תחילה האשורית ואחר כך הבבלית והפרסית – חוללה תמורות פוליטיות, תרבותיות, דמוגרפיות וכלכליות רבות-השפעה על חייהן של רוב אוכלוסיותיו, ובכלל זה הנוודים הערבים ששכנו בשוליו. עד אותה עת התמצו המגעים בין יושביהן של ארצות המזרע והמדבר במסגרת יחסים דו־קוטביים של חשדנות ואיבה בין שתי צורות חיים בסיסיות – האחת חקלאית, יושבת קבע ומאורגנת בממלכות לאומיות, והאחרת רוֹעָה, נוודית ומאורגנת במסגרות שבטיות. עם השתלטות האימפריה האשורית על כל פאתי הסהר הפורה השתנו יחסי יישוב הקבע ושוכני המדבר מיחסים דו־קוטביים לתלת־קוטביים: הישות השלישית שנוספה להם היא האימפריה. עד מהרה השפיעו תכונותיהם המיוחדות של הנוודים על המגעים בין שתי הישויות: השלטון האימפריאלי האשורי, ואחר כך הפרסי, ניצל את מיקומם ואורח חייהם של הנוודים הערבים ושילבם במערכות מינהל ושליטה. בתקופה האימפריאלית הוסיפו הערבים לפשוט על ארצות היישוב, אך מעתה הם היו גם בעלי אינטרסים משותפים ובעלי ברית של האימפריה. בעקבות זאת התגוונה מערכת מגעיהם ויחסיהם עם ארצות הסהר הפורה ושלטונותיו. בחמישים השנים האחרונות חלה התקדמות מרשימה, כמותית ואיכותית, בתחומי המקורות העומדים לרשותנו (במיוחד האכדיים והצפון-ערביים) ונוספו כלים לחקר הערבים הקדומים. התקדמות זו מאפשרת ראייה מוחשית יותר של התמונה ההיסטורית. התקופה בת כ־400 שנה, מאמצע המאה השמינית לפסה"נ ואילך, הנסקרת בספר זה היא פרק זמן שדי בו להבחין בתהליכים ובתמורות שהתחוללו במרחב הסהר הפורה, ובכלל זה כאלה שבעקבות הארגון האימפריאלי השפיעו על הנוודים אשר בשכנותו. הודות לעושר הנתונים שבכתב וגיוונם, יחד עם תשומת לב לנתונים הגיאוגרפיים, עוקב הספר אחר התפתחויות בחיי הערבים ומשלב את תולדותיהם בהיסטוריה של הסהר הפורה.

מהדורת קיץ 2023 - למהדורה זו נוספו פתרונות מבחני מה"ט אביב וקיץ 2023 ספר זה רואה אור בסדרת ספרי הלימוד להנדסאי חשמל מאת דימה בודנסקי. הסדרה מיועדת לסטודנטים הלומדים במגמת הנדסאי חשמל לפי תוכנית הלימודים של משרד הכלכלה. למחבר הספר ניסיון עשיר של כשלושים שנה בהוראה ובעבודה כמהנדס חשמל בעל רישיון חשמלאי מהנדס בתחומי תכנון, ביצוע ואחזקת מתקני חשמל. החלק הראשון בספר משלב נושאים הנכללים בתוכנית הלימודים ופתרון שאלות מתוך מבחני מה"ט (המכון להכשרה טכנולוגית). החלק השני הוא אוסף פתרונות מבחנים מהשנים האחרונות. בפרק הנספחים מובאים דפי נתונים טכניים של ציודים חשמליים, הנדרשים לביצוע חישובים. עוד בסדרה זו מאת דימה בודנסקי: מכונות חשמל והינע חשמלי - פתרונות מבחני מה"ט המדריך המלא לפרויקט גמר להנדסאי חשמל מתקני מתח גבוה - עקרונות, ציודים, תפעול ובטיחות

דיונות החוף בישראל הן בית גידול ייחודי - אף שהן נמצאות באזור ים-תיכוני, תנאי הסביבה הקשים בהן מדמים אזורי מדבר. בשל כך, ובשל הרצף הגיאוגרפי עם חולות צפון אפריקה וערב, חיים בהן צמחים ובעלי חיים סהרו-ערביים לצד מינים ים-תיכוניים. בספר זה מסכמת פרופ' פועה בר לראשונה את הידע הרב שנצבר במשך עשרות שנים במחקרים מפורטים שערכה יחד עם חוקרים רבים נוספים בדיונות החוף בישראל. דיונות החוף כיסו בעבר חלק נכבד של מישור החוף, מגבול מצרים ועד מפרץ חיפה. פיתוח רב ממדים מימש את חזון "נלבישך שלמת בטון ומלט", והוקמו ערים, ישובים ותשתיות - ביניהם אשקלון, אשדוד, גוש דן, נתניה וקיסריה - המכסים כיום את רובן. חשיבות רבה נובעת לשימור אותם שטחי דיונות חוף שעדיין נותרו - ותקוותנו שספר זה יתרום לכך.

קורות הינו כתב עת שנתי העוסק בהֶיבֵּטים ההיסטוריים, הפילוסופיים והחברתיים של רפואה ויהדות.

פרופ׳ אברהם הלוי פרנקל היה מתמטיקאי בעל מוניטין בינלאומיים, ותרומתו המדעית ל"תורת הקבוצות" היא אבן יסוד בהתפתחות המתמטיקה המודרנית. הוא היה ידידו של אלברט איינשטיין, והכיר אישית רבים מהמתמטיקאים הבולטים בראשית המאה העשרים. פרנקל היה ממייסדי האוניברסיטה העברית וכיהן כ דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית , כדיקן הראשון של הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע וכרקטור האוניברסיטה. היה חתן פרס ישראל בתחום המדעים המדויקים וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. לפני קום המדינה אף היה חבר בוועד הלאומי ובאסיפת הנבחרים. באוטוביוגרפיה שלו, המובאת כאן לראשונה בעברית, מתאר פרנקל את שנות התבגרותו כיהודי אורתודוקסי בגרמניה ואת התפתחותו כמתמטיקאי בראשית המאה העשרים. ספר זיכרונותיו נכתב במקור בגרמנית בשנות השישים של המאה העשרים, והיה אמור להיות הראשון מבין שלושה כרכים. בזיכרונותיו צייר פרנקל תמונה ייחודית של מורכבות החיים היהודיים בגרמניה ותיאר את גדולי המתמטיקאים של התקופה שאתם נפגש, ושרבים מהם היו יהודים. בחייו האישיים מיזג, ללא פשרות, את שני העולמות, יהדות-ציונית ומתמטיקה, בתקופה של תהפוכות עולמיות ולאומיות, שתי מלחמות העולם והקמתה של מדינת ישראל . הפרק האחרון בספר, המתאר את פעילותו הציבורית הנרחבת בארץ משנות השלושים ועד פטירתו ב-1965, נכתב על ידי פרופ' יסכה כהן-מנספילד. כמו כן נוספו לספר הקדמות מאת פרופ' יהושע בר-הלל ופרופ' מנחם מגידור, נשיא האוניברסיטה העברית לשעבר.

במהלך שני מיליון השנים האחרונות התרחשו בעולם שני תהליכים חשובים שעיצבו את עולם הטבע הקדום של הארץ: שינויי אקלים, שהתבטאו במספר מחזורים של תקופות קרח וביניהן תקופות בין-קרחוניות, והופעת האדם. טביעת ידו של האדם בנוף הקדום במשך מאות אלפי שנות היסטוריה אנושית הפכה למרכיב מרכזי ומשפיע בעיצוב עולם החי. מסע בזמן בין שרידי בעלי החיים העתיקים מאפשר לנו להכיר את המינים שנעלמו ואחרים שהופיעו במקומם, את אלו מהם שהשתקעו בארץ ואת אלה שהיו פה רק לתקופות קצרות, מהם שנכחדו מהעולם או רק מאזורנו אבל קיימים עדיין בארצות אחרות. בספר זה חקרנו את אירועי ההכחדה והשינויים שחלו בהרכב עולם היונקים בארץ ישראל לאורך הזמן, דרך לימוד של שרידי בעלי חיים שהיו טמונים בשכבות ארכיאולוגיות בקרקע במשך אלפי ולעיתים מיליוני שנים. באמצעות מחקר רב-תחומי המשתמש בשיטות מתחומי הארכיאולוגיה, הזואולוגיה, הגיאולוגיה, הבוטניקה וחקר האקלים, ומסתייע בדוגמאות רבות של שרידים ארכיאוזואולוגיים, אנו מציגים את השחקנים בזירה ומתארים מערכות מרכזיות בהיסטוריה הסביבתית של עולם החי של ארץ ישראל: מי הן קבוצות בעלי החיים שנעלמו, ומתי ובאיזה קצב התרחש השינוי. הספר מוליך את קוראיו לאורך היסטוריה של שינויים המושפעים ממיקומה של הארץ באזור מעבר בין שלוש יבשות ומהשפעות האקלים בתקופות השונות, שאפשרו חדירה של עולם חי אפריקאי, אוריינטלי ואירופי, לסירוגין. ההיסטוריה של עולם החי מאפשרת לשחזר "דלת מסתובבת" שנפתחה ונסגרה בתקופות אקלימיות שונות בעבר שעיצבו את הטבע כפי שהוא מוכר היום. אירועי ההכחדה בעשרות אלפי השנים האחרונות, וביתר שאת באלפי השנים האחרונות, הם מעשה ידי אדם. הכחדת המינים ההמונית בזמננו נראית כמו סרט קולנוע המוקרן במהירות גבוהה – הקצב והשיעור שלה מהירים פי כמה משל הכחדות העבר. ספר זה הוא פרי שיתוף פעולה בין פרופסור יורם יום-טוב, זואולוג שתחומי מחקריו מגוונים (חתן פרס לנדאו 2018 בתחום אמנויות ומדעים), הפעיל זה עשרות שנים בשמירת טבע בישראל, ופרופסור גיא בר-עוז, מומחה לארכיאוזואולוגיה החוקר את השפעות האדם על סביבות עתיקות ואת התפתחות נופי התרבות של הארץ. המפגש ביניהם, המשלב בין תחומי הידע של העבר וההווה, מציג נקודת מבט עדכנית וייחודית על תהליכים ביולוגיים, היסטוריים ותרבותיים שהשפיעו על הסביבה בעבר ובהווה וישפיעו עליה גם בעתיד.