לא לשווא הוא לא רק סיפור אישי מרתק אלא גם קלידוסקופ של מאורעות מדהימים באלכסנדריה בעת מלחמת העולם השנייה, המעניקים לקורא את התחושה שהוא בעצמו חי את המאורעות החשובים האלה בהיסטוריה האנושית. זהו סיפור אמת נפלא, העולה על כל דמיון – אוד מוצל מהעקירה הגדולה של יהדות מצרים במחצית השנייה של המאה ה־20, ושל בית החולים היהודי התוסס באלכסנדריה. הוא גשר בין מערב ומזרח, המאיר את הגורל המשותף של העם היהודי. תאה, ה"אישה בלבן", היא לא רק האחות הראשית של בית החולים, אלא גם גיבורה ומודל־על בלתי נשכח, המגלה לקוראים אבנים יקרות של אמת, חוכמה, אומץ ואנושיות. בעזרת אנשי מוסדות מצריים, באומץ ובתושיה תאה מצליחה להציל דרך בית החולים, יהודים רבים מן השואה מאירופה הנאצית. מי יודע היום שפקידים ושוטרים מצריים סייעו ליהודי אלכסנדריה להציל יהודים מציפורני הנאצים? זאת עובדה היסטורית ועליה להירשם בתולדות העם היהודי והעם המצרי ובתולדות ההיסטוריה. הספר זכה בפרס 'Temoignage 2015' היוקרתי בפריס, צרפת.

סיפור חייו של עוזי אורנן בספר זה מתאר בלשון שוטפת ובסגנון נעים לקריאה גם את סיפורה של הארץ במלחמה על שחרורה. נשקפת בספר עשייה אקדמית-חדשנית בשפה העברית, בבלשנות ובבלשנות חישובית, פעילות חברתית פורצת דרך בגיבושה של זהות ישראלית-אזרחית-חילונית, מאבק בלתי פוסק נגד הכפייה הדתית ובעד חיים דמוקרטיים לכל אזרחי ישראל. וכן משולבים בו פרקי העשרה בלשניים, ובהם חידושיו הבלשניים המעניינים ותמצית השקפת עולמו כבלשן וכפעיל חברתי. מבוא מאת יהושע סובול.

כרך זה של כתב העת איטליה הנו הכרך האחרון שיוצא לאור. מכתב פרידה מהעורך תוכן הכרך: יוסף יהלום – מחזור רומא והקרובים לו: מהלכים בהתגבשות המרכזים האיטלקיים אברהם דוד – משפחת אבן יחייא באיטליה מהעשור האחרון של המאה החמש-עשרה עד סוף המאה השש-עשרה על פי רשימותיו של דליה אבן יחייא ומקורות אחרים שלמה א' גליקסברג – 'אלה החוקים והתורות': מנהגי בית הכנסת בוויאדנה לר' יהושע סגרי דן אלעזר – מחקר תרגום המקרא האיטלקי-היהודי: סקירה: סקירה על פי עבודותיו של יוסף ברוך סרמוניטה איטליה מבקשת להגיש לקוראים מחקרים, אינטרדיסציפלינאריים ככל האפשר, אך יותר מכך משווים בין המרחב התרבותי של היהודים לבין המרחב של "העולם הגדול", בכל התחומים הנוגעים לתולדות יהודי איטליה, תרבותם וספרותם. איטליה מבקשת להמשיך בעידוד חוקרים צעירים להתמסר למחקר בתחומים אלה, מתוך גישה של רצינות מדעית כרוכה בפתיחות רבה, כפי שאכן הייתה המסורת הנקוטה בידי כתב-העת עד כה. איטליה מבקשת להמשיך בהעמדת גשר בין התרבות היהודית לבין התרבות האיטלקית ולהוסיף חוט לאריג שהחל נארג על אדמת איטליה לפני אלפיים שנה, הלוא הוא החוט של החוויה התרבותית של עם ישראל בארצו הקדומה, מנקודת הראות של השתייכות תרבותית של עם ישראל בארצו הקדומה, מנקודת הראות של השתייכות תרבותית לשני העולמות, שניהם ריאליים – לא עוד כבעבר, אחד ריאלי ואחד דמיוני. לבסוף, איטליה מבקשת להמשיך ולתרום את תרומת האוניברסיטה העברית לזיקה בין התרבות הישראלית לבין התרבות האיטלקית.

במהלך התגבשותו של הקפיטליזם הישראלי, המדיניות הכלכלית עברה מהפכים דרמטיים ששיקפו הן את האתגרים המרכזיים שעמם התמודדה החברה, הן את יחסי הכוח בין קבוצות שונות בכלכלה הפוליטית הישראלית, והן את השינויים בתפיסות העולם ובתאוריות הכלכליות בזירה העולמית. בספר המקורות הלאומיים של כלכלת השוק: פיתוח כלכלי בתקופת עיצובו של הקפיטליזם הישראלי , סוקר המחבר את חילופי תפיסות העולם הכלכליות שהנחו את מעצבי מדיניות היישוב היהודי ומדינת ישראל ומצביע על הגורמים לשינויים אלו. הספר מבוסס על מגוון של תעודות היסטוריות שחלקן לא זכו לתשומת לב של חוקרים עד כה, ומאיר מזוויות חדשות נושאים רבים. נחשפות בו גם אפיזודות לא מוכרות בהיסטוריה של הכלכלה הפוליטית היישובית והישראלית. "המחבר מארגן את ההיסטוריה הכלכלית לכדי עלילה לכידה המוצגת בצורה בהירה ונגישה לקוראים. לכידות זו מושגת באמצעות מסגרת תאורטית מגובשת וחדשנית. הספר מתמקד בתקופה שבין שנות השלושים של המאה העשרים לשנת 1967. עם זאת, הקוראים יוכלו להבין בצורה טובה יותר את אופי הקשרים בין המדינה והשוק כיום ויזכו בתובנות לגבי עתידנו הכלכלי-פוליטי." - ד"ר יובל יונאי, מרצה בכיר, החוג לסוציולוגיה, אוניברסיטת חיפה. "המחבר מביא לקוראים, הן המקצועיים והן ההדיוטות, מידע, ניתוח ונרטיב שיפתיע רבים מהם. רבים יופתעו ללמוד שמתכנני הכלכלה הישראלית היו הרבה פחות סוציאליסטים ממה שנהוג היום לספר מחד גיסא, ושתהליך ההתהוות של הקפיטליזם הישראלי החל הרבה לפני תקופת הליברליזציה והגלובליזציה מאידך גיסא." - גיא רולניק, העורך הראשי והמייסד של TheMarker.

הספר האדם הבוחר: הסיפור המקראי כדרמה של בחירה דן בשאלת הרעיון המרכזי של הסיפור המקראי, המוגדר על ידי רוב החוקרים כקשור לאל. חיבור זה קורא תיגר על ההנחה זו, ומעמיד את האדם, וליתר דיוק, בחירתו של האדם בין טוב לרע, כמרכז הסיפור המקראי. הדרמה המקראית סובבת סביב דמויות הנדרשות לבחור בין דרכים שונות ולעתים אף מנוגדות. דמויות אלו מייצגות את האדם המורכב על כל הקונפליקטים וההתחבטויות שבו, החייב להכריע בין רצונותיו וערכיו המתנגשים. הספר מתפלמס עם דעה רווחת הסוברת שהספרות המקראית משקפת תפישת עולם דיכוטומית הצובעת את היקום בצבעי שחור לבן. טענה זו נדחית באמצעות ניתוח ספרותי של אותם סיפורים שהיוו מקור למסקנות הללו: סיפורי אברהם ולוט, סיפור דוד וגלית וסיפורי אליהו, אחאב ואיזבל. בניתוח ספרותי מבריק ופורץ דרך מציג המחבר כיצד סיפורים אלו מתמקדים בדמויות מורכבות ומרתקות שקשה להגדירן באופן חד-משמעי. ההתלבטויות העזות של הדמויות עומדות במוקד הסיפור המקראי ויוצרות דרמה של בחירה שבמרכזה האדם הבוחר.

הקהילה היהודית בקובה - היסטוריה וזיכרון מורכב מפסיפס של קטעי תיעוד בעל פה המשחזרים את קורותיה של קהילה יהודית שנוצרה באי טרופי בשולי ההגירה היהודית לארה"ב. באמצעות העדויות הקורא נחשף לתהליכי הגירה, להתמודדות עם קשיים כלכליים וזעזועים פוליטיים, לתפקידה הפרדוקסלי של קובה כארץ שדחתה את פליטי הסנט לואיס, אך נתנה מקלט ארעי לאלפי יהודים בתקופת השואה, לניצחונה האידאולוגי של הציונות, ולדרמה של הגירוש מגן העדן הקובני בעקבות המהפכה של פידל קסטרו.

David Gillis’s highly original study of Maimonides’ Mishneh torah demonstrates that its form reflects a belief that observance of the divine commandments of the Torah brings the individual and society into line with the cosmic order. He shows that the Mishneh torah is intended to be an object of contemplation as well as a prescription for action, with the study of it in itself bringing the reader closer to knowledge of God. In this highly original study, David Gillis demonstrates that the Mishneh torah, Maimonides’ code of Jewish law, has the structure of a microcosm. Through this symbolic form, Maimonides presents the law as designed to perfect the individual and society by shaping them in the image of the divinely created cosmic order. The commandments of the law thereby bring human beings closer to fulfilling their ultimate purpose, knowledge of God. This symbolism turns the Mishneh torah into an object of contemplation that itself communicates such knowledge. In short, it is a work of art. Gillis unpacks the metaphysical and cosmological underpinnings of Maimonides’ scheme of organization with consummate skill, allowing the reader to understand the Mishneh torah’s artistic dimension and to appreciate its power. Moreover, as he makes clear, uncovering this dimension casts new light on one of the great cruxes of Maimonides studies: the relationship of the Mishneh torah to his philosophical treatise The Guide of the Perplexed. A fundamental unity is revealed between Maimonides the codifier and Maimonides the philosopher that has not been fully appreciated hitherto. Maimonides’ artistry in composition is repeatedly shown to serve his aims in persuading us of the coherence and wisdom of the halakhic system. Gillis’s fine exegesis sets in high relief the humane and transcendental purposes and methods of halakhah as Maimonides conceived of it, in an argument that is sure-footed and convincing.

בספרו האוטוביוגרפי הציג גרשם שלום את תולדות חייו כתנועה חד-כיוונית מברלין לירושלים, שהונעה על ידי אידאולוגיה ציונית. בניגוד לנרטיב זה הוא עמד, למעשה, בקשר קרוב אל גרמניה ואל התרבות הגרמנית מעלייתו לפלשתינה ב-1923 ועד למותו בירושלים ב-1982. בשנות העשרים והשלושים היה שלום חלק מעולם התרבות העברית התוססת בברלין; קשר זה ניתק עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. מאורעות השואה היו טראומה אישית וקולקטיבית בעבור שלום, וסימלו נקודת מפנה בחייו. בכל זאת, מיד אחרי מלחמת העולם השנייה הוא החל לשוב לגרמניה לביקורים קצרים וארוכים. משנות השישים ואילך מילא שלום תפקיד מרכזי עבור דור של אינטלקטואלים צעירים דוברי גרמנית בהציבו אלטרנטיבה מוסרית לדור האבות המושחת. עבור שלום עצמו "חזרה" זו לגרמניה הייתה תוצר של תהליך ארוך של אכזבה והתפכחות מן החלום הציוני שלו. על סמך מגוון תעודות נדפסות וחומר ארכיוני לא מוכר עד כה נחשף בספר זה לראשונה סיפור חייו של גרשם שלום בין שני הקטבים התרבותיים המרכזיים שליוו אותו תמיד – ירושלים וברלין.

קורות הינו כתב עת שנתי העוסק בהֶיבֵּטים ההיסטוריים, הפילוסופיים והחברתיים של רפואה ויהדות.

ספר זה הוא פרי מחקר של שנים אחדות והוא מציג את תרגום פרקים א-ח של ספר דניאל לארמית החדשה של יהודי עמדיה, שבצפון עיראק, לפי הקריאה של ר' עלואן אבידני ז"ל הידוע כמקור סמכותי למסורות יהודי כורדיסתאן. הספר כולל מהדורה שנעשתה על פי הקלטות משנות השישים של המאה העשרים והמלווה בהערות מאירות עיניים. המחבר משווה את נוסח התרגום ולשונו לארמית הקלסית וללהגי הארמית החדשה, יהודיים ונוצריים כאחת. במבוא המפורט מרצה המחבר דרך שיטה על התובנות העולות מחקר פרטי התרגום. לאחר המבוא בא גלוסר המשמש מפתח לתוכן הספר כולו.

מלחמת התרבות שבין מודרניסטים לשמרנים ואנטי-מודרניסטים על אתוס הנאורות, על היחס לערכים הליברליים וההומניסטיים, ועל עיצובם של החברה, החינוך ו’היהודי החדש’, היא פרק היסטורי מתמשך ולא חתום בתולדות היהודים. תנועת ההשכלה, שנגעה בעצב הרגיש של הקיום היהודי בעידן של תמורות והרעידה אותו מנקודת מוצא של מיעוט בעל תודעה חלוצית של מתקני עולם, היא גם שעוררה את פולמוסי התרבות הראשונים . תולדותיה של תנועת ההשכלה בעידן הפריחה שלה ביהדות מזרח אירופה במאה ה-19 משוחזרים בספר הזה במבוא כללי ובעשרה פרקים, שכל אחד מהם משמיע קול אחר בתנועה רבת הפנים הזו. מתוארים בו חוויות היסוד של אנשיה, תודעתה העצמית והערכים המכוננים שלה, כמו גם העימותים עם אויבי ההשכלה האורתודוכסים ועם המשכילים ‘המזויפים’ והעמדות המגוונות של המשכילים עצמם.

השימוש במונח פלורליזם בשדה החינוך היהודי נהיה שכיח ולעיתים מכוון למשמעויות שונות. ספר זה הנו תרומה משותפת של חוקרים ומחנכים להעמקת הדיון במושג "פלורליזם" ובהשתמעויותיו לחינוך יהודי בארץ ובתפוצות. הספר מבקש ליצור שפה לבירור הדילמות, היעדים האפשריים, המחירים כמו גם היתרונות שצומחים מן המפגש בין פלורליזם לבין חינוך יהודי. בירור המונח "פלורליזם" והבחנה בינו לבין סובלנות, רלטיביזם ומונחים משיקים אחרים, מעסיק אחדים ממאמרי הספר. בחלק הפילוסופי של הספר מציעים מאמרים שונים בסיס לחיבור או להנגדה בין חינוך יהודי ופלורליזם. מאמרי החלק הפדגוגי של הספר מציעים תשתיות תיאורטיות לפלורליזם בחינוך יהודי ודנים בפוטנציאל החינוכי שלהן. חלק זה כולל גם התבוננות רפלקטיבית של חוקרים-מחנכים על פרקטיקות שלהם המתקיימות בהקשר פלורליסטי ומציבות שאלות מאתגרות בפני החינוך היהודי. החלק האחרון של הספר מציג מחקרי שדה המתארים ומציעים דרכי ניתוח והמשגה למסגרות של חינוך יהודי פלורליסטי. הצבת מאמרי ההגות, התיאוריה והמחקר זה בצד זה מבליטה את ריבוי הדרכים לתאר ולנתח את התופעה של חינוך יהודי פלורליסטי בהקשרה הריאלי בישראל ובתפוצות.