ויסלבה שימבורסקה נולדה בשנת 1923 בעיירה סמוכה לפוזנַן שבפולין ומ-1931 היא מתגוררת בקרקוב. בשנת 1996 הוענק לה פרס נובל לספרות. שירתה מהווה הרהור על גורלו של האדם המיטלטל בין חוקי הביולוגיה ותהפוכות ההיסטוריה. סגנונה תמציתי, צלול, נמנע מהתפרצויות רגשיות ושומר על התבוננות מתוך מרחק. בראיית המציאות שלה תופס מקום מרכזי אינטלקט ביקורתי, ספקן, חשדן באמיתות מוחלטות, שוחר פרדוקסים וסתירות ושופע אירוניה, לרבות אירוניה עצמית. השאלות הקיומיות וההגותיות שהיא נוגעת בהן מובעות ברוב חן, הומור ושנינות ומבלי לאבד את האמפתיה אל "מי שחי – כלומר טועה". מבחר זה כולל שירים מכל תקופות יצירתה של המשוררת, לרבות שירים חדשים שעוד לא כונסו בספר.

דויד הנשיא, בן לבית ראשי הגולה בבבל אשר נדד גם לאזור ארץ ישראל, פעל בראשית המאה האחת עשרה. בגניזה הקהירית נמצאו פיוטים רבים שלו, בעיקר סליחות לסוגיהן. בספר נדפסת מהדורה מדעית של כל הפיוטים הללו, בצירוף ביאור מקיף ומבוא המלמד על המשורר ועל יצירותיו. פיוטי דויד הנשיא נידונים מצד מקומם בתולדות הפיוט העברי לדורותיו, אך גם מצד זיקתם המפתיעה אל חוגי חסידים בני זמנו המושפעים מכתות ערביות צופיות.

הספר דוד צפנתי לך הוא מסע פואטי היוצא לדרוש בשלום האהבה, מסע בו השירים מתאגדים לברית תפילה של צבעים בם עוצרת נפש המשורר לנוס.

ספר שירה יפנית שני שכתב המחבר בליווי תרגום עברי ואיורים מעודנים. השירים נכתבו בידי המחבר בהשפעת העידון והאנינות שבאסטטיקה היפאנית ומתוך אהבתו של המחבר לשפה לאורך השנים. "בכל אחד מסימני הכתב היפאני מסתתר יופי של נערה יפאנית". "בכל מילה יפאנית מסתתר שיר".

The theme of this rich and highly focused volume is Polish perceptions of Jews and Jewish perceptions of Poles from the Middle Ages to the present. Essays by Leszek Kolakowski and Wladyslaw Bartoszewski set the parameters of the debate. Contributors analyse sources ranging from Yiddish folk-songs to Hebrew, Yiddish, and Polish literature to Polish plays, and the discussions range over the entire period. Norman Davies writes on ethnic diversity in twentieth-century Poland, and other essays deal with related political aspects. There is also an important exchange between Stanislaus Blejwas and Shmuel Krakowski entitled ‘Polemic as History'.

מחקר זה, המקיף כחמש מאות שירים ממיטב השירה העברית בספרד בתקופה הערבית, מתחלק לשני חלקים עיקריים: שירי חול ושירי קודש. סידור השירים בתוך כל אחד מהחלקים דומה במידה רבה לדרך מסירתם של השירים בימי הביניים. שירי החול מסודרים - כנהוג בדיואנים - על פי המחברים, ואילו שירי הקודש - כנהוג במחזוריA התפילה - על פי ייעודם בעבודת הקודש.

שירת הקודש של הספרדים, המצטיינת בצחות לשונה, בליריקה הנשגבה שלה ובעומק הרגש וההגות, עוצבה במידה מרובה על ידי ר' שלמה אבן גבירול, שהיה ממחולליה הראשונים והעיקריים. ספר זה שם לו למטרה להבהיר את תרומתו הייחודית של אבן גבירול לשירת הקודש הספרדית ולשירת הקודש בכלל, הן בתכנים החדשים שהחדיר לשירת הקודש, והן בעקרונות הצורניים המקוריים שקבע, אשר הנחו את כל המשוררים שבאו אחריו. דגש מיוחד הושם על הזיקה ההדדית שבין תוכן וצורה. כשם שלתכנים נבחרו תבניות הולמות, כן השפיעו התבניות על אופן הצגת התוכן. הספר נועד לחוקרים, לתלמידים, לחובבי פייטנות ימי הביניים ולמעריצי שירת ר' שלמה אבן גבירול.