מורה הזן היפני אֶיהֶי דוֹגֶן, בן המאה השלוש־עשרה, הוא מגדולי ההגות הבודהיסטית לדורותיה. הגותו העמוקה והחידתית הציבה אותו כאחת מדמויות המפתח להבנת חוכמתה של מסורת הזן על זרמיה, הנפוצים כיום גם במערב. לשפתו הדתית הייחודית היתה השפעה רחבה על ההגות היפנית מן העת העתיקה ועד למודרנה. חיבוריו הרבים ושיריו עוסקים בשאלות מופשטות, יתכן שאף מיסטיות, כמהותו של הזמן, משמעותן של לידה ומוות, וכן בשאלות אתיות ומעשיות הנוגעות לחייו של הנזיר כמו גם לחייו של אדם באשר הוא אדם.
