בפתח הקובץ, המכסה את השנים 1996-1995, מוגשים לקורא שני מאמרים רחבי היקף פרי עטם של שני מחברים בעלי שם בקהילה האינטלקטואלית בישראל. המאמרים מוקדשים לתרבות הפוליטית של העולים מחבר המדינות, כפי שהיא השתקפה בבחירות לכנסת הארבע עשרה, אלא שכל אחד בוחן את הנושא מנקודת מבט שונה לחלוטין. כמו בעבר, חוקרים צעירים וותיקים כאחד ממשיכים לעקוב אחר גורל היהודים בברית המועצות לשעבר בתקופה הפוסט-קומוניסטית. איזו מגמה תגבר, גיבוש הקהילה או עלייה, נשאר הבוחן העיקרי של המעקב. מתווספות לכך גם נקודות מבט ייחודיות של שגרירי ישראל באוקראינה ובמדינות הבלטיות. המדור 'ישראל במבחן עלייה והקליטה' הוא הפן השני והמרכזי של הבדיקה, הנעשית במרב האובייקטיביות. פנינו לעתיד, אך לפי מיטב יכולתנו אנו חוזרים גם לפרקים מפוארים בעברה של תנועת העלייה. הקובץ כולל גם מפתח מחברים ותוכן עניינים של קבצים 15-11.

זהו הקובץ השני בעידן הפוסט-קומוניסטי. הקובץ הראשון בסדרתנו ראה אור ב1976- תחת הכותרת 'האינטליגנציה היהודית-בברית המועצות' בהוצאת ועד המדענים שעל יד המועצה הציבורית למען יהודי בריה"מ. בין המשתתפים נמנים מיטב החוקרים, ותיקים ועולים חדשים כאחד, הרואים את עיקר משימתם ביצירת במה משותפת לליבון סוגיות יסוד של הקיום היהודי בחבר המדינות ולגיבוש אסטרטגיה לקידום קליטת העולים בארץ, בייחוד של מדענים עולים. מעצבי מדיניות, חוקרים, מורים, תלמידים ושליחים לחבר המדינות ימצאו בו עניין.

העורך, דוד פריטל, יכול להביט בסיפוק רב חמש עשרה שנים לאחור, אל תקופת הבראשית של המפעל התיעודי שלו, שליווה את מאבק העלייה בתקופה הקומוניסטית, את מלחמת הקיום של אסירי ציון ומסורבי העלייה ואת התקופה הפוסט-קומוניסטית, תקופת גורבצ'וב. בכל שנה יוצא לאור קובץ חדש. כל אחד מבין הקבצים הללו הוא דרמטי, מלא מתח וסערה, ועם זאת הכותבים מתוך אחריות, כובד ראש וכבוד לעיקרון של בירור העובדות. בסך הכול הקובץ 'יהודי ברית-המועצות' הוא מפעל תיעודי ופובליציסטי מעורר עניין, ולעתים קרובות אף מרתק.

הקורא המבקש להבין את הדינמיקה של השינויים הדרמטיים שהתחוללו בברית המועצות לשעבר בשנת 1991 ואת השפעותיהם על הקיבוץ היהודי שם ועל העלייה, ימצא בקובץ תמונת מצב מורכבת ומקיפה המסתמכת על מקורות מגוונים. עם משתתפי הקובץ נמנים אנשי רוח ידועי שם, ביניהם סופרים, חוקרים ופובליציסטים – ותיקים ועולים חדשים, ותושבי חבר המדינות העצמאיות.הקובץ מציין חמש עשרה שנה להופעתו והוא מוקדש לזכרו של אברהם הרמן, לוחם דגול למען יהדות ברית המועצות. נשיא המדינה לשעבר, חיים הרצוג, מעלה בקובץ קווים לדמותו.

1989 היא שנת מפנה ביחסם של השלטונות הסובייטים להגירה ולעלייה. בשנה זו יצאו מברית המועצות 71,000 יהודים. מעריכים את הפוטנציאל לעלייה מברית המועצות מחצי מיליון עד למיליון בחמש עד עשר השנים הבאות. מה הביא למפנה הזה? לשאלה זו מוקדש המדור המרכזי: 'האם היהודים בסכנה?'. הניתוח נעשה מארבע נקודות ראות: (1) הימין הרוסי; (2) החוגים הליברליים; (3) תגובת היהודים; (4) היבט ישראלי. בדצמבר 1989 נערך במוסקווה כינוס של יהודי ברית המועצות. היה זה אירוע ללא תקדים. אחד מיוזמי הכינוס, ד"ר מ' צ'לנוב, מנתח את יסודות הוועד ומטרותיו. שבעה עורכי עיתונות יהודים מברית המועצות מביעים את השקפותיהם בעניין זה. יחסי ישראל–ברית המועצות נסקרים על ידי ארבעה מומחים סובייטים לפי דימויה של ישראל בעיני הציבור הסובייטי וציפיותיהם לעתיד היחסים. בתהליך העלייה והיציאה ממלאת יהדות ארצות הברית תפקיד ראשון במעלה. מה הניע את הנהגתה להגיע להסכמה עם ישראל בשאלת העלייה אחרי שנים של חילוקי דעות על רקע נשירה? שאלה זו נדונה בהרחבה בקובץ. במדור הספרותי המורחב ניתן ביטוי לאידאולוגיה של קבוצות שונות ביחסן ליהודים.

הקובץ מופיע כאשר תהליכי הגלסנוסט והפרסטרויקה בברית המועצות הם בעיצומם ודעת הקהל העולמית מגלה עניין רב בהתפתחויות המדיניות והכלכליות במדינת ענק זו. טבעי אפוא הדבר שבמרכזו של הקובץ עומדים נושאים אלה, השפעתם והשתקפותם בחייהם ובגורלם של יהודי ברית המועצות. בקובץ נעשה ניסיון משמעותי מצד חוקרים ומדענים בארץ, עולים מברית המועצות ופעילי עלייה ותרבות יהודית לחשוף את ההתפתחויות החדשות ליסודותיהן ולגלות את הסיכויים והסכנות הטמונים במצב החדש. בקובץ חמישה מדורים: (1) הגלאסנוסט והיהודים; (2) יחסי ברית המועצות–ישראל; (3) תנועת תמיכה ביהודי ברית המועצות; (4) תרבות יהודית והשתקפותה בעיתונות הרשמית והבלתי רשמית; (5)תנועת העלייה וההגירה. הקורא ימצא שורת מסמכים הרואים אור לראשונה בישראל ובלשון העברית, כמו דיווח מרב שיח של העילית המפלגתית והמדעית בברית המועצות בנושא הציונות, שנערך במרס 1988 במוסקווה. יש יסוד להנחה כי בדיון נסללה הדרך לבדיקה מחודשת של מהות היהדות והציונות על ידי היסטוריונים סובייטים חשובים, כמו רוגוב ונוסינקו, אשר גם פתחו מסע אידאולוגי נמרץ נגד הדוברים האנטישמיים בכתב העת היוקרתי ורב המשקל 'סובטסקאיה קולטורה' (פברואר 1989). החוקרת לודמילה דימרסקי-ציגלמן מהמרכז לתיעוד וחקר יהדות מזרח אירופה באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסמת בקובץ ניתוח פוליטי המסתמך על גילויי ההתמודדות בין מחנות יריבים של מצדדי הרפורמות ומתנגדיהן. הבעיה היהודית והיחס לסטליניזם מהווים לדעתה אבן בוחן להשגת מטרותיהם הפוליטיות. פרופ' יורם דינשטיין מאוניברסיטת תל-אביב קורא לבחינת יעדיה של תנועת התמיכה ביהודי ברית המועצות ומציע להעביר את מרכז הכובד של המאבק מאיחוד משפחות לחופש הגירה.