מהם יחסי הגומלין בין מחשבה מדינית כללית למחשבה מדינית יהודית? האם ניתן להצביע על ביטויים של רעיונות מדיניים כדוגמת יחסי יחיד-קבוצה, צדק, חירות, שלטון וחוק, במחשבה היהודית הקלסית והמתחדשת? כיצד מתמזגות סוגיות הגותיות-פוליטיות מן העבר היהודי הקרוב והרחוק עם הווה ישראלי מתחדש? המחקרים שבקובץ מיזוג אופקים: מחשבה מדינית יהודית-ישראלית מעידים על כך שהזהות המדינית היהודית בישראל נוצרת ומתפתחת מתוך מפגש בין מחשבה מדינית כללית לבין רובדי עומק המצויים במסורת היהודית כמו גם בשפה הישראלית, הממזגת עבר והווה. המחקרים, שנכתבו על ידי עמיתות ועמיתי קרן שייר למחשבה מדינית יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים, מאירים היבטים שונים של קשר בין מקורות יהודיים מסורתיים ומקורות ישראליים בני זמננו, ודנים במגוון סוגיות ובהוגים מרכזיים במסורת המחשבה המדינית לדורותיה.

אילו ערכי יסוד חייבים להיות משותפים לכלל אזרחי ישראל? במה ייחודה של האזרחות הישראלית -מדינה שבה רוב יהודי ומיעוט ערבי? מהם מקורות ההשראה של תכניות הלימודים בנושאי אזרחות בישראל? כיצד יכולה ההשכלה הגבוהה להעשיר את שפת האזרח בישראל? שפת אזרח בישראל הוא קובץ מחקרים, מסות ודיווחים אודות מפגשים בין יהודים וערבים המציעים ראייה מגוונת שמנסה לענות על השאלות הללו. נכללים בו מאמרים הבוחנים את שורשי הפערים בין תודעות אזרח שונות המתקיימות בו זמנית בישראל (דן אבנון, איל חוברס רויטל עמירן ספיר ומשה בהר), ומאמרים הדנים במתח בין דוברי עברית ודוברי ערבית בהקשר זה (מיכל זק, עסאם אבו ריא ורות גביזון). יש המציגים מבט ביקורתי על הדרכים לשילוב המלצות של ועדות ציבוריות שעסקו בנושאים אלו עם יישומן בפועל (הללי פינסון וגייל טלשיר). מוצעות בספר דרכי הסתכלות חדשניות על הזירה הציבורית ועל תפקידה של ההשכלה הגבוהה בהעצמת היכולת הביקורתית של האזרח בישראל (דפנה סרינג ואבנר דה-שליט). כל מי שחש בצורך להעמיק את התודעה האזרחית בישראל - זו של יחיד וזו של קבוצות וארגונים, של לומדים ושל מלמדים - יגלה בקובץ זה שפה אזרחית רעננה - שפה משכילה, מנומקת, שוויונית, מגוונת ורגישה לצורכי אזרח בישראל.