מאמרים ראובן קיפרווסר - גורלם המר של אליחורף ואחיה : גלגולו של סיפור מארץ ישראל שירד לבבל תמר קדרי - שירה ופִשרה : מבט חדש על דרשות חז " ל לשיר השירים חנן מזא " ה - עיקר עיבורה שלדינה זכר היה ': שורשיה וגלגוליה של מסורת אגדית בספרות חז " ל איתי מרינברג־מיליקובסקי - לשאלת זיהוי הפיוטים המוזכרים לגנאי בתשובת רב נטרונאי גאון אופיר מינץ־מנור - הכינוי הפייטני וזיקתו ללשון הציורית בפיוט הקדם־קלסי יותם פופליקר - ים אחרון ' בדרך לאמריקה : ' אמיגרנטים ' כסיפור מפתח ליצירתו של ל " א אריאלי ) אורלוף ( איתמר דרורי - שובו של המחבר – על ' פעמון ורימון ' לחיים הזז דביר צור - 'חזיון הולדת היהודי החדש בארץ החדשה ': על יחסי חלוצים וילידים בכמה מסיפורי ס' יזהר, או : על ריבוי הפנים של הבית הילידי אילנה סובל - 'הילדה בעלת טלף התיש': התעללות הורית , מטמורפוזה ופואטיקה בשירת צביה ליטבסקי ננסי עזר - חתירה אל מחוץ למרכז ופריצה אל תוך־תוכו בשתי אוטוביוגרפיות ספרותיות : ' פוסט מורטם ' ליורם קניוק ו ' ורד הלבנון' ללאה איני

המאמרים בכרך זה: יונתן פיינטוך – אגדת רב אדא בר אבא – כפל הקשרים וכפל מסרים באגדה בסוגיה תלמודית אחת שולמית אליצור – ג לות על אדמת המולדת: ביטויי מצוקה ותקווה בפיוטי ארץ-ישראל בתקופה הביזנטית ובתקופה המוסלמית הקדומה אביטל דוידוביץ'-אשד – חילול האישה וקידוש השם: הנוף הבתולי באתר פולמוס בין דתי – קריאה מחודשת בסיפור רצח שרית, מסיפורי גזרות תתנ"ו ציפי קויפמן – לידה והולדה בחסידות: קריאות מגדריות יקיר אנגלנדר – המתח סביב מעמד גוף הצדיק: עיון בסיפורי בעל ה'אהבת ישראל' מוויז'ניץ יניב גולדברג – 'לא אתה חתני' – קריאה פמיניסטית במחזה 'בין שני עולמות (הדיבוק)' מאת ש. אנ-סקי. על שימוש בכלים ממסדיים כדי להינצל מנישואים כפויים עמרי בן-יהודה – היפרבולות והפגן: על כמה אלוזיות של ביאליק לעצמו דוד הד – 'בית שבעלי בתים באים לשם': עגנון על התאטרון זהבה כספי – אפוקליפטיקה, מרחב וזהות ב'מושל יריחו' ו'המשיח' מאת יוסף מונדי שמרית פלד – הבניית סובייקטיביות מינית נשית ב'ויקטוריה' לסמי מיכאל בראי פרוזה עברית וישראלית

המאמרים בכרך זה: משה שושן - סיפור חוני המעגל במשנה תענית ג , ח : מקרה מבחן של מלאכת הסיפור במשנה גלעד ששון - הסיפור המקראי המורחב על אביגיל המונעת מדוד לבוא בדמים אוריה כפיר - על הרון ועל האון : שיר האזור 'אין רֹן בך ' מאת אברהם הבדרשי ניחם רוס – המעשייה ' אם לא למעלה מזה ' ומקורה החסידי אריאל לוינסון - 'עולם על יד עולם' לחידת ' מרים ' של ברדיצ ' בסקי מימי חסקין - סובבוני להט אש בוערת : ההורה בתרבות ובספרות העברית דרור אֵידָר - ' לפעמים מזנקת הקדושה מתוך קלון הרפאים של שפתנו': על הלא מודע וחומרי התהום בשפה העברית , בספרות ובתרבות הישראלית ערן צלגוב - המקום ושברו : על תשוקה , מקום ומיתוס ב ' חַוַגַ ' ה נַזַּר ' למשה סמילנסקי דנה קרן־יער - מודרניזם משלה : מרים ילן־שטקליס ומסע הבנים לארץ הבובות רוני מירון - היסטוריה, היסטוריוגרפיה ובעיית הרציפות : עיון הרמנויטי בהגותו של ברוך קורצווייל הדס שבת־נדיר - אפקט ישורון ו ' תרגומו ' בשירת שנות השבעים : על אבות ישורון , דן פגיס וארז ביטון מרים ניגר - ' ולא אמרתי חזון אחרית ימים ' – על אסכטולוגיה בשירת יהודה עמיחי ענת דנציגר - ארבעה תרגילים בפואטיקה ויזואלית : על ' מרוב אהבה ', אלבום שיריה של דליה רביקוביץ ' תקצירים באנגלית

מאמרים אופיר מינץ-מנור הלשון הציורית בפיוט הקדם-קלאסי -בין מקראיות למקוריות טלי ארטמן-פרטוק אירוע ספרותי וסיפר היסטורי - בין חז"ל לאבות הכנסייה גילה וכמן לשון פייטנים ורמזי-פיוטים ב'מדרש חדש על התורה' דינה שטיין פרקי דרבי אליעזר וסדר אליהו: הערות מקדימות על פואטיקה ומרחב מדומיין במדרש המאוחר גלי דרוקר בר-עם מסע בין 'מסעות': דיון השוואתי בשלוש גרסאות 'מסעות בנימין השלישי' מאת מנדלי מוכר ספרים דוד פישלוב תרגומו של פרישמן ל'קין' מאת ביירון ומשמעויותיו אריאל הירשפלד 'הברכה' לח"נ ביאליק – 'אני' כעולם עמינדב דיקמן 'צמח הארץ – אני היא' – דבר על הילידיות בשירת אסתר ראבּ תמר יעקבי החידתיות בפואטיקה המאוחרת של דן פגיס דולי בן־חביב מי שאיננו כריש – על גורלו של מה שננטש ב־ 1948 לפי גרסת סמי מיכאל ביקורת ספרים אריאל לוינסון על נסים קלדרון, יום שני: על שירה ורוק בישראל אחרי יונה וולך לי ממן על ניצה קרן, כיריעה ביד הרוקמת: נשים כותבות והטקסט ההגמוני לילך לחמן על חנן חבר, מראשית: שלוש מסות על שירה עברית ילידית תמר משמר על תרצה אתר, פתאום כבו כל האורות: פרקי פרוזה

יונתן פיינטוך בין כוהנים לחכמים – על אגדה אחת בהקשרה הרחב בבבלי יומא עידו חברוני ' גירא בעיניה דשטן': הקשרים ומשמעות בסיפור-פולמוס תלמודי עמית עסיס שני מלכים, כתר אחד, ובית דינו של רבן גמליאל: בין אסטרטגיות של הצדקת סמכות לבין משמוע של זמן אברהם וולפיש הסוכה ומשל העבד: החידה שבפשר איריס בראון (הויזמן) שלושה גלגולים של 'משל החומות' רפי צירקין-סדן ביקורת הספרות של ברנר ותאוריית הראליזם הרוסי חמוטל צמיר לילית, חוה, והגבר המתאפק: הכלכלה הליבידינאלית של ביאליק ובני דורו יוחנן ברויאר היסוד המקראי הסמוי בלשונו של עגנון שירלי סלע-לבבי 'המכתב הגנוב' של תרצה – הזדהות וחזרה ב'בדמי ימיה' של עגנון חנן חֶבר אחריות ומרחב ב'השבוי' מאת ס' יזהר נעמה צאל כניסה, הימלטות ועמידה על הסף בפתיחת 'כתם של שקט' ליוסל בירשטיין: הצעת קריאה אורי הולנדר בלוז על רצפת המשחטה: על אפוס וקיטש בשירת רוני סומק

לתוכן עניינים ניתן ללחוץ על " עמודים מהספר " משמאל לתמונת הספר.

כרך זה של 'מחקרי ירושלים בספרות עברית' מוקדש לזכרו של גדול חוקרי הפיוט העברי הקדום בדורו, ד"ר מנחם זולאי ז"ל (1901–1954). הכרך כולל מחקרים בפיוט ובשירה עבריים למן ראשית הופעתם בתקופת הפייטנות הקדם-קלסית ועד תקופת ההשכלה. רוב המאמרים מבוססים על הרצאות שנישאו בכינוס שנערך מטעם החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים ומכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח בד' בכסלו תשס"ה, במלאות חמישים שנה לפטירתו ללא עת של מנחם זולאי. לדברי המחקר הוקדמו דברים אישיים שנשאה בכינוס בתו של מנחם זולאי, ד"ר עדה ירדני. לדברים אלה מצורף פרסום ראשון של קטעים אישיים מפרי עטו של זולאי, ויש בהם כדי להאיר צד בלתי ידוע בחייו: המשבר האישי העמוק שחווה כאשר התגלגל לגרמניה ונתקל לראשונה בחברה יהודית הרחוקה מן המסורת עמוקת השורשים של יהדות מזרח אירופה, והשונה מאוד מן החברה שהכיר בבית אביו בגליציה.

העוסקים בספרות האגדה ובנושאים הקרובים לה נזקקים מזה שנות דור למחקריו של פרופ' יונה פרנקל מן החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, ומייסדה של הגישה הספרותית במחקר המדרש והאגדה. עמיתיו, תלמידיו ותלמידי תלמידיו חברו יחדיו להקדיש לו ממחקריהם ביובלו. בספר הגיון ליונה עשרים ושלושה מאמרים המקובצים בחמישה שערים במגוון הנושאים שבעל היובל עסק בהם: יחסי האגדה וההיסטוריה, השתקפות היחסים הבין-תרבותיים בספרות חז"ל ובספרות בית שני, סוגיות העריכה של ספרות התנאים ומדרשי חז"ל, הפואטיקה של הסיפור האגדי, וכן ענייני תפילה ופיוט. נספחים לספר רשימה ביבליוגרפית של מחקרי פרופ' יונה פרנקל ומפתח למעשי החכמים שנידונו בספריו ובמאמריו. שלושת עורכי הספר הם מן המדור לאגדה ולספרות עממית בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.

כתב העת המרכזי של המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל בתחום המחקר העברי של ספרות עם ישראל לדורותיה, הרואה את הספרות העברית כרצף תרבותי מתמשך שראשיתו במקרא, ומוקדש בו מקום לכל ענפיה של הספרות: ספרות האגדה והמדרש, הפיוט ושירות החול של ימי הביניים, הפרוזה של ימי הביניים והספרות החסידית, ספרות ההשכלה והספרות העברית של מאה השנים האחרונות. שירה ומוזיקה רות הכהן-פינצ'ובר, 'לשמוע אל הרינה או אל התפילה?': לידה הדדית של מלים ולחנים בהקשרי השיר העברי. נפתלי וגנר, ככה סתם אל לא סתם ככה: עימות בין משקל פואטי למשקל מוזיקאלי בשירי ארגוב. חנן חבר, השיר ב'שירת העבודה' הארץ ישראלית. מוטי רגב, חשמל, הגברה, קול והקלטה: השיר הישראלי ואסתטיקת הרוק מאמרים עדן הכהן, עיונים בתבנית הדיאלוגית בפייטנות הארץ ישראלית הקדומה ובמקורותיה לאור פיוטי הרחבה דיאלוגיים לפורים. עידית עינת-נוב, 'ואנכי עפר ואפר': על הרגשת האפסות האנושית בהקשרים ז'אנריים שונים, סליחות לעומת רשויות אישיות. חנה שקולניקוב, העברי שהפך נוצרי: המתרגם הראשון של שקספיר לשפת הקודש. שי גינזבורג, בין שפה לארץ: 'חווג'ה נזר' למשה סמילנסקי. גרשון שקד, סופר עברי בדברי תורה: על 'אורח נטה ללון' מאת ש"י עגנון. רנה לפידוס, 'יבגני אונייגין' של אלכסנדר פושקין בתרגומו של אברהם שלונסקי. חננאל מאק, המקרא בשירת יונתן רטוש: שני שירים ופרקי מקרא. מיכל ארבל, 'מנזר השתקנים': עלייתו של הג'ובניק וערעורה של הזהות הגברית הלוחמת. ראובן שהם, 'בעולם' של נתן זך 'גם פרצוף מוכר הוא זר'. ביקורות ספרים דנה אולמרט, השבתו של המודחק <על:Michael Gluzman, The Politics of Canonicity>. תמר ס' הס, ודעי מה שתשיבי <על: אורלי לובין, אשה קוראת אשה>. יעל שנקר, נשים כותבות: הקול הנשי הירושלמי <על: מרגלית שלה' הקול הנשי הירושלמי: כתבי למדניות מן המאה התשע עשרה>. שמרית פלד, 'להכנס אל שערה שלגדר': גבולות ביצירתו של דטד שחר <על: מיכל פלד-גינזבורג ומשה רון, כלים שבורים: זיכרון, זהות ובריאה ביצירת דוד שחר>. אורי ש' כהן, ספרות כעדות היסטורית <על:מנדל פייקאז': ספרות העדות על השואה כמקור היסטורי ושלש תגובות חסידיות בארצות השואה>. שמרית פלד, האם אני הרודף או הנרדף?: ספרות 'בני הדור השני לשואה' והבניית הסובייקט הישראלי <על: איריס מילנר, קרעי עב: ביוגרפיה, זהות וזיכרון בסיפורת הדור השני> המערכת: יעקב אלבוים, שולמית אליצור, דוד וינפלד, אביגדור שנאן, גרשון שקד.

הסיפור שלא סופר חוקר את שכתוב הסיפור המקראי – או הסיפור הדרשני – בספרות חז"ל מזווית הראייה של פואטיקה תיאורית והיסטורית. אפשר היה לצפות שמעמדו הקנוני של התנ"ך יְקבע אותו ויהפכו לחסין מפני כל שינוי, הוספה או הפחתה. אך תולדות התקבלותו מלמדות את ההפך מזה: המעמד הקנוני של הטקסט – זה אשר עומד בבסיס הלגיטימיות התרבותית שלו –דווקא הוא מזמין ניכוס ועיבוד מתמיד שלו. השאלות שעומדות במרכז הדיון בספר הן מדוע שכתבו החכמים את הסיפור המקראי וכיצד עשו זאת: איך הסיפור הדרשני מנכס לעצמו את ההון התרבותי של הטקסט הקנוני ומשתלט על כוחו ועל משמעויותיו? מהו המנגנון ההרמנויטי שמאפשר את הקריאות החדשות? כל שכתוב מורכב ממגמות הפוכות: כפיפות ויצירתיות, המשכיות והתחדשות. מצד אחד השכתוב מוקיר את הטקסט הקנוני ומכיר בסמכותו; מצד שני הוא משנה את מקורו ובהכרח מלמד על דבר מה שחסר בו, ובכך מערער על סמכות זו. הדיאלקטיקה המיוחדת של הסיפור הדרשני היא במיזוג בין הפרשנות והסיפוריות, בין ההכרה בסמכות והמאבק בה, השרויות במתח מתמיד ויחד קובעות את זהותו הספרותית.

המערכת: יעקב אלבוים, שולמית אליצור, דוד וינפלד, אביגדור שנאן, גרשון שקד.