פרופסור מיכאל רוזנק (נולד 23 בדצמבר 1932) הוא פילוסוף של החינוך היהודי. נולד בברמן, גרמניה. הוריו (מיני לבית נוימן ויצחק צבי) הצליחו להימלט מגרמניה בשנת 1938 ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה.
רוזנק גדל בניו יורק והיה חניך תנועת הנוער השומר הדתי. ב־1950 למד בישיבה יוניברסיטי בראשותו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק. הוא התמחה בסוציולוגיה, היסטוריה וחינוך יהודי וסיים את לימודיו באוניברסיטת קולומביה. רוזנק היה פעיל בתנועת יהודה הצעיר, ועם תנועה זו הגיע לארץ ישראל. ב־1958 עלה ארצה ושימש בתפקידים חינוכיים שונים (בתי ספר תיכון, הסוכנות היהודית, יהדות התפוצות, צה"ל, מכון פרד"ס ומכון מנדל) ומ־1969 - במקביל לכתיבת הדוקטורט - לימד במרכז מלטון לחינוך יהודי בתפוצות באוניברסיטה העברית ושימש בה בתפקידי ניהול שונים. כמו כן היה למרצה מבוקש באוניברסיטאות ברחבי העולם והשפעתו החינוכית ניכרת במסגרות חינוכיות רבות של זרמים שונים בעולם היהודי. משנתו החינוכית רוזנק פיתח את שיטתו הפילוסופית מתוך הכרות בלתי אמצעית עם העבודה החינוכית. שיטתו מתמודדת עם האיום שחשה המסגרת של החינוך הדתי עם הדיסציפלינה ההיסטורית, קריאה ביקורתית של מקורות והניגודים בין המדע לבין ההלכה. משנתו ביקשה לפתור מצוקה זו מתוך הנחה שפתרונה הוא תנאי ליצירת יהודי דתי ומשכיל. עבודתו מדריכה כיצד ניתן לנוע בין מחקר מדעי וביקורתי בד בבד עם טיפוח אתוס חינוכי נאמן לקהילה הדתית. ההוראה הפילוסופית־חינוכית שפיתח יצרה את המצע התיאורטי ליצירת גשר בין עולם המחקר והמדע לבין עולם האמונה; ובין זרמים שונים של המחשבה היהודית והלא יהודית.
מושג "תמימות שנייה", שנטבע על-ידי פרופסור עקיבא ארנסט סימון, היה מיסודות הגותו. מושג זה מסרטט מצב תודעתי של אדם בוגר, המאפשר לו חשיבה עצמאית ללא הרתעות מההשכלה הכללית, המתלווה לו מחויבות עמוקה למסורת דתית אך גם יכולות שיח בין-תרבותיים. רוזנק הצביע על מצוקתם של מערכות חינוך ממלכתיות ורב תרבותיות, המתבטאת בהימנעותן של המערכות השונות ממעורבות ונקיטת עמדה ערכית. לשם פתירת בעיה זו הוא היה ממפתחיה של תפיסה חינוכית שאיפשרה דיון ערכי שעודד למחוייבות תוך שמירת האוטונומיה הרוחנית של משתתפי השיח ברוח פלורליסטית. כתבים והגות רוזנק היה ממפתחיה של תוכנית "ערכים יהודיים" שהגיבה לצורך לפתח הוראה שיש בה משמעות קיומית מכאן ונאמנות לתכני הלימוד מכאן. הוא התמחה בפישוטם של מבני ידע ללא עיוותם או צמצומם, והוא הנחיל מבנה שיח של דיאלוג ערכי המקפיד על נאמנות לטקסטים ובא בעת מזמין שיקול דעת עצמאי מצד התלמידים. רעיונות אלה קיבלו ביטוי בספרו Teaching Jewish Values.
רוזנק הצביע בספרו על חשיבות המושגים רלוונטיות ואותנטיות. ה"אותנטיות" מתארת את ניסיונו של המורה להדגיש את התוקף ואת הסמכות של הטקסט ואת היבטיו הדתיים המחייבים; וה"רלוונטיות" מבטאת את ניסיונו לעדכן את הטקסט לזמננו (ניסיון העלול להוביל לרדוקציה ועיוות). סוגיות אלו נדונו על ידי רוזנק בזיקה למשנתו החינוכית של הפילוסוף של המדע והחינוך יוסף שוואב. בד בבד הוא יצר את המונח "תרגום חלקי" המבטא את מחוייבותו של המחנך לרלוונטיות מכאן ואותנטיות מכאן.
בספרו Commandments and Concerns, שיצא לאור ב־1987, מייסד רוזנק את התאוריה החינוכית בין שני קטבים ואת המרחב הדיאלקטי ההכרחי ביניהם מכאן, והבעייתיות של חד ממדיות (הגוררת אינדוקטרינציה ופונדמנטליזם דתי) מכאן.
בספרו Roads to the Palace, שיצא בשנת 1995, מניח רוזנק את יסודות התורה החינוכית־התרבותית (או הפידיאה) היהודית כאשר הפילוסופיה של החינוך משמשת לו כלי אנליטי. כאן הוא פיתח את המושגים "שפה" ו"ספרות" (מיסודם של מיכאל אוקשוט וריצ'רד סטנלי פיטרס). מושגים אלה מבהירים את הזיקה בין עקרונות וכללים הנמצאים ביסודה של התרבות ("השפה") לבין עולם הפרשנות המגוון על הופעותיו החדשות ("ספרות").
ספרו Tree of Life שיצא לאור ב־2001 הוא פירוש לתורה המונח על יסודות הפילוסופיה של החינוך היהודי שאותה הוא פיתח. בספרו פרשיות התורה הופכות למצע לשיח חינוכי הנחשף מבין כפליו של הטקסט המקראי.
ספרו "צריך עיון", שיצא בשנת 2003, נדונה, בין היתר, סוגיית החינוך לערכים. רוזנק מבחין שם בין ערכי-על קיומיים הניצבים מעל כל מערכת תרבותית של מערכת נתונה (כאיסור "עבודה זרה" ביהדות), לבין ערכים מרכזיים שמשותפים לכל חבריה של קהילה. ספר זה מבהיר כיצד ניתן לפתח שיח חינוכי בחברה רב-תרבותית ובדרכי יישובם של מחלוקות. לטענתו, מערכות ערכים מתחלקים לשלוש קומות: הקומה הראשונה כוללת את כל ערכי-העל הקיומיים; הקומה השנייה מכילה ערכים קולקטיביים חשובים השנויים במחלוקת; בקומה שלישית ניתנת לגיטימציה להעדפות אישיות ולערכים אסתטיים.
שני קבצי מאמרים נכתבו לכבודו ולאור משנתו של רוזנק: "מיהו היהודי המחונך?: כיוונים בפילוסופיה של החינוך היהודי", יונתן כהן (עורך), עיונים בחינוך היהודי, י (מאגנס, ירושלים תשס"ה). וכן ספר היובל "שפות וספרויות בחינוך היהודי: מחקרים לכבודו של מיכאל רוזנק" י' כהן, א' הולצר וא' אייזיקס (עורכים), מאגנס, ירושלים תשס"ז. מספריו Michael Rosenak. 1986. Teaching Jewish Values: A Conceptual Guide. Jerusalem: The Melton Centre, The Hebrew University. (Spanish edition published by the Melton Centre in 1987; Russian edition published by The Joint Distribution Committee in Jerusalem, 1995). Michael Rosenak. 1987. Commandments and Concerns: Jewish Religious Education in Secular Society. Philadelphia: Jewish Publication Society. Michael Rosenak. 1995. Roads to the Palace: Jewish Texts and Teaching. Providence, Oxford and London: Berghahn Books for the Institute of Education, University of London. Michael Rosenak. 2001. Tree of Life, Tree of Knowledge, Boulder, Colorado: Westview. מיכאל רוזנק, צריך עיון: בין מסורת ומודרנה בחינוך היהודי, ירושלים: מאגנס תשס"ג
